מחדל הביטוח הסיעודי: "לא רוצה להיות נטל על הילדים"
בסוף החודש ייפלטו עוד רבבות מהביטוחים הקבוצתיים ויצטרפו ל-150 אלף איש שאיבדו את הכסף בגלל הרפורמה. "אנחנו חסרי אונים", אמרו זוג גמלאים של משרד החינוך. נפגעת אחרת: "נהיה למעמסה, זה לא מעניין איש"
מחדל הביטוח הסיעודי : בדיון שהתקיים אתמול (ב') בוועדת העבודה והרווחה גילתה המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, שמאז 2011 נפלטו כ-150 אלף איש מהביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים. המשמעות היא שאנשים שבמשך עשרות שנים שילמו כסף במטרה להבטיח את עתידם במקרה שיזדקקו לו, נותרו ללא כיסוי.
לפי נתוני הסתדרות הגמלאים שהגיעו לידי ynet (ראו טבלה), בסוף החודש ייפלטו עוד עשרות אלפי מבוטחים בארגונים שונים מהסדר הביטוח הקבוצתי. בין אלה גם 11 אלף מבוטחים בחברת "הראל", שהתקשרו איתה דרך הסתדרות המורים. שניים מהם הם בני הזוג חיים (68) ותמי (64) כרמי, גמלאים של משרד החינוך.
כרמי, שהועסק כמורה במשך יותר מ-30 שנה ועבר לאחרונה אירוע מוחי, חושש וזועם: "במשך עשרות שנים שילמנו את הפוליסה עבור הביטוח הסיעודי ופתאום קיבלנו הודעה שכל זה לא שווה. מה נעשה עכשיו? אנחנו כרגע במצב של חוסר אונים. במשך שנים אמרו לנו שייתנו פתרון, ובינתיים שנמשיך לשלם. בנוסף אמרו לנו 'אתם יכולים לשלם באופן פרטי 1,000 שקל בחודש במקום 600 שקל'. אבל ממה נחיה? יש לנו פנסיה ממשרד החינוך שבקושי מספיקה לקיום השוטף. ממה נשלם תרופות? איך נגמור את החודש?".
באוגוסט השנה הודיעה המפקחת סלינגר על השקת ביטוח סיעוד אחיד דרך קופות החולים. במקביל אסר משרד האוצר על מכירת ביטוחים סיעודיים קבוצתיים מהשנה הבאה, כיוון שהם מתייקרים מאוד ככל שהמבוטחים מזדקנים, ולכן רבים מחויבים לרכוש ביטוח סיעודי באופן פרטי, מחברת הביטוח או דרך קופת החולים. אלא שבני 55 ומעלה עלולים להיתקל בסירוב בחברות הביטוח.
לדברי כרמי, החשש הגדול ביותר שלו הוא להפוך סיעודי: "רעייתי הייתה גננת כך שהביטוח של שנינו נעשה דרך הסתדרות המורים. אני לא האדם הכי בריא. עברתי אירוע מוחי ושיקום אבל זה לא מבטיח לי שום דבר כי אני ברמת סיכון ואני יכול לעבור את זה פעם נוספת. אם אצטרך להיות סיעודי אני לא רוצה שהילדים יממנו אותי. בשביל זה עשינו את הביטוח הסיעודי. אם אהפוך לסיעודי זה 15 אלף שקל לחודש: מטפלת או בית אבות. אין לי מושג איך נממן את זה. הפנסיה שלנו היא אפילו לא חצי מזה".
על ההצטרפות לביטוח הסיעודי הקבוצתי לפני שנים הוא מספר: "אמרו לנו שיש ביטוח סיעודי. רצינו להבטיח את העתיד שלנו לא להיות מעמסה על הילדים אז חתמנו. היו שם מיליון סעיפים ומסתבר שבין היתר היה שם סעיף קטן שמאפשר להם להפסיק את הביטוח הסיעודי מתי שירצו. איפה היה אז המפקח על הביטוח? בשביל מה המפקחים על הביטוח קיבלו משכורת? התחושה היא שרימו אותנו, גוזלים אותנו וכל זה ברשות או ברישיון מהמדינה".
באולפן ynet התראיינה אסתר דבורקין, שגם היא נפגעה ממחדל הביטוח הסיעודי. "לפני 23 שנים, כשבעלי עבד באגד, הציעו לנו להצטרף לביטוח סיעודי קולקטיבי עם פיתוי גדול של מחירים לא גבוהים", היא אומרת. "לקחנו שתי יחידות כדי שלא ניפול לנטל לא על החברה ולא על הילדים שלנו. שילמנו בכל חודש 800 שקל. לפני שנה בערך הכנסת החליטה שאין יותר ביטוח סיעודי קולקטיבי, רק ביטוח פרטי. מי שרוצה יכול להמשיך ומי שלא הפסיד את כספו. אנחנו הפסדנו את כל הכסף שלנו וגם את הביטוח. ניסינו במשך שנה ללכת לביטוח הפרטי והם לקחו עבור כל יחידה 1,350 שקל לחודש. אחרי שנה ראינו שאנחנו לא יכולים לעמוד בזה והפסקנו. זאת אומרת שהפסדנו עוד 15 אלף שקל".
- אין לאן לפנות עם הסיפור הזה?
"פניתי לחברי כנסת והיחיד שהתייחס אליי זה איציק שמולי, שמלווה אותי כל הזמן. חוץ ממנו זה לא מעניין אף אחד. אנחנו ניפול למעמסה ויגידו לילדים שלנו לשלם".
- מה אתם מתכננים לעשות?
"אין לנו מה לעשות. את הביטוח לאומי שאנחנו מקבלים, 3,500 שקל לחודש לשנינו, נשים בצד, שאם חס וחלילה ניפול זה מה שיהיה".
לפנייה לכתב/ת 
