כמה מס ישלם המנכ"ל על בונוס 400 אלף ד'?

המנכ"ל לשעבר של "וקטור הנדסה וטכנולוגיות", שני ישעיהו, קיבל מהחברה סכום גדול עבור הישגיו, וביקש לשלם עליו רק 20%. מה קבע ביהמ"ש?

עו"ד דוד מנעפורסם: 14.12.15 , 16:41

בית המשפט המחוזי מרכז דחה לאחרונה את ערעורו של המנכ"ל לשעבר של חברת "וקטור הנדסה וטכנולוגיות", שני ישעיהו, שטען כי בונוס שקיבל בסך 400 אלף דולר היווה הכנסה הנובעת ממכירת מניות, שהמס עליה הוא כ-20% בלבד. השופט אחיקם סטולר דחה אותו וקיבל את עמדתו של פקיד השומה בכפר סבא, שקבע שמדובר בהכנסה מעבודה שתמוסה לפי דרגת המס הרגילה – הגבוהה הרבה יותר. שיעור המס הסופי ייקבע סופית רק בהמשך על ידי מס הכנסה, ויושפע מגורמים שונים, אך עלול להיות אפילו כפול.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בינואר 2007 מכר ישעיהו את מניותיו בחברת "וקטור הנדסה וטכנולוגיות" לחברה הציבורית CDI. חודשיים לאחר מכן הוא חתם עם "וקטור" על הסכם שלפיו החברה תמשיך את העסקתו למשך שלוש שנים נוספות, ושכרו יעמוד על 35 אלף שקל בחודש. בנספח להסכם נקבע כי במידה שהוא גם יצליח להאריך את ההתקשרות של החברה עם מייקרוסופט, הוא יזכה לבונוס מיוחד בסך 400 אלף דולר.

אישום

קבלן זוכה מהעלמת מס: "סבל מליקויי למידה"

מערכת PsakDin

כתב אישום הוגש נגד איש מקצוע בגין העלמת מס של 350 אלף שקל. השופט קבע שבין היתר בשל ליקוי למידה הוא לא יכול היה לזהות פגמים בחשבוניות

קבלן זוכה מהעלמת מס: "סבל מליקויי למידה"

ישעיהו עמד ביעד כעבור שנתיים וקיבל את הבונוס. שנה וארבעה חודשים לאחר מכן, ממש לפני שהגיש למס הכנסה את הדו"ח השנתי, הוא חתם על תוספת להסכם שלפיו הבונוס הוא בעבור מכירת המניות. בהתאם לתוספת זו הוא הצהיר על הבונוס כרווח הון (רווח על הכנסה חד-פעמית שאינה מעבודה), החייב במס של 20% בלבד.

אלא שפקיד השומה בכפר סבא דחה את ההצהרה והחליט למסות אותו בשיעור גבוה יותר, בהתאם למדרגות המס של עובדים שכירים, משום שלעמדתו מדובר ב"הכנסה פירותית", כלומר, כזאת שנבעה מעבודה. ישעיהו התנגד ובינואר 2012 ערער עליה לבית המשפט בטענה שהבונוס הוא חלק מעסקת מכירת המניות מ-2007, ואם זה לא עולה מההסכמים, הרי שמדובר ב"ניסוח אומלל".

לדבריו מדובר בהכנסה חד-פעמית שלא דרשה ממנו שום פעולה אקטיבית או כישורים מקצועיים, לכן אין להתייחס אליה כהכנסה ממשלח יד.

פקיד השומה טען מנגד שגם הכנסה חד-פעמית עשויה בנסיבות מתאימות להיחשב הכנסה מעבודה, והוסיף כי לדעתו המערער מנסה להתנער מההסכם המקורי, שקובע בבירור שהבונוס הוא על העבודה מול מייקרוסופט. לדברי פקיד השומה, ישעיהו לא קיבל את הבונוס כמחווה אלא על כישוריו המיוחדים, שאפשרו את חידוש ההתקשרות עם מייקרוסופט. התמורה עבור פעילותו ניתנה לו באופן אישי ונראה שנוסח ההסכמים היה פעולה מחושבת הנובעת משיקולי מס.

השופט אחיקם סטולר קבע שישעיהו קיבל את הבונוס בעקבות העבודה שלשמה גויס. הוא סבר שהתוספת להסכם היא למעשה הסכם בדוי שנעשה למטרת "תכנון מס". על כך מעידה גם העובדה שכדי להאריך את ההסכם מול מייקרוסופט נזקקה החברה לקשריו ולכישוריו של ישעיהו באופן אישי.

עצם העובדה שהתשלום היה תלוי הצלחה, הבהיר השופט, לא הפכה אותו לתשלום הוני חד-פעמי, ממש כמו תשלום לעורך דין או למתווך: גם התמורה להם ניתנת על בסיס הצלחה, וגם היא מחויבת במס כהכנסה מעבודה (פירותית).

לסיכום נקבע שהבונוס של 400 אלף הדולר התקבל כהכנסה עבור עבודה וישעיהו יצטרך בהתאם לשלם עליו מס גבוה כשל עובד. הערעור נדחה וישעיהו ישלם למדינה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל.