איך לספר לילד? 7 שיחות על שינוים
ככה פתאום, באמצע החיים, מתפתח שינוי משמעותי בחיינו - מחלה של הילד או של קרוב משפחה, מצב כלכלי שדורש צמצום הוצאות, גירושים או מוות של קרוב משפחה. איך לספר לילד על השינוי, כשגם לנו חנוק בגרון? מוסף "זמנים בריאים" בידיעות אחרונות בדק עם המומחים מה כדאי להגיד במצבים שונים
לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו ממש ללא מילים. נבוכים ואבודים מול הצורך להסביר לילדים על שינוי במצב הכלכלי המשפחתי, או לספר על מחלה או מוות של בן משפחה קרוב. ביקשנו מהמומחים להסביר איך עושים את זה נכון.
איך לספר לילד שיש לו צליאק
שלי מילר, מנחת הורים במכון אדלר: "בשלב ראשון ערכו היכרות עם המחלה - למדו אותה והתיידדו עימה, כדי להתגבר על הפחד מפניה ומפני השלכותיה ולקבל אותה. את השיחה עם הילד מוטב לקיים כשאתם פחות מוצפים רגשית, שולטים בתגובותיכם ומצוידים במידע רב ומדויק. בשיחה זו עליכם לתת לילד את כל המידע האפשרי והמדויק בנוגע למחלה בהתאם לגילו. לילד מתחת לגיל 5 נסביר כי יש מאכלים שאינם בריאים לגופו והם עלולים לגרום לו לכאבי בטן .'וכו נמשיך ונסביר לילד כי אם הוא יימנע ממאכלים אלה הוא יהיה בריא ולא יכאב לו. בגילים בוגרים יותר ניתן לפרט יותר על מחלת הצליאק.
לאחר השיחה הראשונית שבה תספרו לילד על המחלה, וכאשר תרגישו כי הילד התחיל לפתח מודעות למחלה, הזמינו אותו לשיחה שבה תעלו את האתגרים של המחלה. כלומר, אכילה מחוץ לבית, ימי הולדת של חברים, לינה או שהות אצל חברים. בשיחה זו תצרו עם הילד מעין "ארגז כלים" - כיצד להתמודד עם כל סיטואציה, מה כן אפשר לאכול, מה ניתן לקחת מהבית .'וכו כדאי לאפשר לילד להביא רעיונות משלו ולהכניסם לארגז הכלים שלו. כך הוא ירגיש בטוח יותר."
מה להגיד?
"'אנחנו כאן כדי לעזור לך ולדאוג לך ואפשר לדבר על הכול', 'גם עם הצליאק אתה יכול לחיות חיים רגילים ובריאים בדיוק כמו כל הילדים' היום יש מגוון רחב של אפשרויות ותחליפים', 'אנחנו מאמינים בך, בכוחות וביכולות שלך להתמודד עם המצב', 'אנחנו מבינים את התחושות והרגשות שלך', 'גם אם ההתחלה תהיה קשה, אנחנו נתרגל יחד למצב החדש', 'כל אחד מאיתנו מגיע לעולם עם שק של מתנות, בשק שלך יש גם רגישות למאכלים מסוימים, מצד שני אתה קיבלת הרבה מתנות יפות ונפלאות אחרות'".
איך לספר לילד שהוא צריך לקחת ריטלין
ד"ר ארז מילר, פסיכולוג חינוכי מומחה, המכללה האקדמית אחוה: "הפעם הראשונה שהילד מקבל מידע על הפרעת הקשב והריכוז שלו באופן מסודר ומוסמך היא לאחר בדיקה אצל נוירולוג, רופא ילדים או פסיכיאטר. במצב זה ייתכן שלילד יהיה קשה לעכל את כל המידע (שלפעמים ניתן בשפה שאינה מתאימה לגילו), ויתכן שגם להורה וגם לו יש שאלות רבות. קחו בחשבון שלמידה על הפרעת קשב וריכוז היא תהליך משתנה, גם משום שאופי ההפרעה, כיצד היא באה לידי ביטוי ומה משפיע עליה משתנה ככל שהילד גדל. הדרכים החיוביות שבהן תסבירו לילד על היתרונות והחסרונות של הפרעת קשב וריכוז יאפשרו לו להרגיש בנוח לגשת ולקבל תמיכה ותשובות לשאלות שעימן הוא מתמודד.
תוכלו למשל להתחיל את השיחה בדיון על דברים שהילד העלה בעבר לגבי דאגות שיש לו או הערות שקיבל. חשוב לוודא שהילד קשוב בזמן השיחה, ושאין הסחות דעת. למשל, הורים יכולים להתחיל ולומר שהם יודעים שהייתה לילד שנה לא קלה, ושהוא מרגיש שפעמים רבות הוא משתעמם בבית הספר, שלפעמים הוא נבוך כשהמורה פונה אליו והוא אינו זוכר על מה היא דיברה, או שהיא נותנת לכיתה משימה והילד לא בטוח מה עליו לעשות, או שהוא מרגיש שקשה לו לשבת בשקט על הכיסא לאורך זמן. חשוב לתת לילד זמן להוסיף את ההערות והמחשבות שלו לשיחה ברגע שהוא מוצא לנכון, אך לנסח את הדברים כך שלא יתפרשו כביקורת על הילד - אלא אזכור דברים שהילד אמר בעבר בעצמו על תפקודו בכיתה.
אפשר לדבר על כך שסופסוף אתם יודעים בדיוק מה גרם לקושי שלו, ושהדבר הזה נקרא הפרעת קשב וריכוז, או .ADHD אפשר להסביר שיש אנשים עם ADHD שקשה להם להתרכז בדברים, במיוחד אם הם משועממים. ההורים יכולים לומר לילד שעכשיו, כשהוא יודע על הפרעת הקשב והריכוז, הוא וההורים יוכלו לחשוב על דרכים לעזור לו בבית ובבית הספר. כך הוא יוכל לראות שהוא יכול להשתמש במכונית המרוץ שלו טוב יותר, וגם לעצור בזמן.
חשוב שהילד ירגיש מועצם ומחוזק עם הידע הזה, לא מוצף או מואשם. אם אתם מרגישים שההתייחסות שלו היא ביקורת עצמית, חשוב לתת לזה מענה, להתייחס ולשקף לו את נקודות החוזק שלו ואת הדברים שאתם אוהבים אצלו.
לעיתים ילדים צעירים יותר, למשל בגיל הגן או כיתה ,'א מקשרים נטילת תרופה עם מחלה. חשוב להסביר לילד שהפרעת קשב וריכוז אינה מחלה כמו שפעת. לכן כדאי להביא כדוגמה קוצר ראייה, ולהזכיר שילדים מרכיבים משקפיים כדי לשפר את יכולתם לקרוא, לשחק בחצר ועוד. הקושי בראייה של אותו ילד לא הופך אותו לטוב פחות, אלא רק אומר שיש לו קושי בראייה והמשקפיים נועדו כדי שהוא יוכל לראות טוב יותר. כך גם ADHD אינו מגדיר את האדם כולו, וניתן להתמודד איתו באמצעות 'משקפיים' מתאימים - טיפול תרופתי ודרכים נוספות. חשוב להדגים לילד אופטימיות ועמדה חיובית. חשוב להזכיר לילד שיש לו נקודות חוזק, ושלכולנו יש נקודות שאנו צריכים לחזק.
כן חשוב להסביר לילד שהתרופה עוזרת לילדים להיות יותר קשובים, לשים לב ולהתמקד בדבר אחד בכל פעם. התרופה יכולה לעזור לילדים לעצור ולחשוב ולהיות בשליטה טובה יותר על גופם ותגובותיהם, במיוחד אם הם צריכים להאט מעט או שקשה להם לשבת בשקט כשהם נדרשים לעשות זאת. הטיפול התרופתי גם יכול
לעזור לילדים עם ADHD להתרכז ולבצע משימות עד סיומן, לתכנן מראש ולהתארגן טוב יותר.
כבר עשיתם לייק לפייסבוק של ערוץ ההורים?
יש להסביר גם שהטיפול התרופתי אינו מרפא את הפרעת הקשב, או מטפל מיידית בכל הקשיים עימם הוא מתמודד. הוא עדיין יצטרך לעבוד קשה על תפקוד לפי הוראות, על למידת כישורים חדשים ועל קבלת החלטות טובות מדי יום. התרופה אינה שולטת בו, אבל היא מאפשרת לילד לשלוט יותר טוב במה שקורה לו. לילד צעיר יותר, כדאי להשוות זאת לגלגלי עזר על אופניים. גלגלי עזר אינם מאפשרים לאופניים להתקדם, ואינם מכוונים אותם. הם רק מאפשרים לילד לשמור על איזון".
מה להגיד לילדי גן?
"'מה אתה עושה במפגש בגן? האם אתה מצליח לשבת על הכיסא ולהקשיב לגננת,'? 'באילו פעילויות בגן קל לך יותר לעבוד (משחק בחצר למשל)? ובאילו קשה לך יותר (פינת יצירה, או משחקים דידקטיים)?' חשוב לומר מילות עידוד וחיזוק על הפעילויות שבהן הוא מצליח, ובמקביל לשאול – 'איזו עזרה היית רוצה לקבל כדי שתצליח יותר בפעילויות בהן אתה מתקשה"'?
ומה עם המתבגרים?
"ראשית, חשוב מאוד להקשיב לביטויים של הילד המשקפים דימוי עצמי נמוך כמו 'אני טיפש וזה מה יש', או 'אני מעופף', בהמשך, חשוב לשאול ולברר - 'האם אתה יודע אילו פתרונות יש במקרים כאלה? מה אתה יודע על הפתרונות הללו?' - קחו בחשבון שאתם עלולים לקבל תשובה כמו 'כן, אפשר לתת להם ריטלין וזה כמו סם', לכן לאחר מכן חשוב לתת לילד מידע אמין ומתומצת בנוגע לטיפול התרופתי, ולגרום לו להבין שהמטרה היא לא שיהיה לו או למורים שקט - אלא לעזור לו לתפקד טוב יותר, להפחית התפרצויות (אם הן קיימות) ולשפר את היכולת להקשיב בכיתה וללמוד למבחנים".
איך לספר לילד שצריך להצטמצם כלכלית
שרית לוי-קדמן, פסיכולוגית קלינית לילדים ונוער, ת.ל.מ, מרכזי מומחים לטיפול פסיכולוגי, אבחון והכשרה: "המפתח והמשותף לכל הגילים הוא לדבר עם הילד, לשתף אותו במתרחש. הרבה פעמים ההורים חושבים לא להגיד לילד מה קורה כדי לא להדאיג אותו, אבל זו טעות, כי לפעמים הילד בעצמו קולט ומרגיש את המתח בבית, ולא משנה מה גילו. לכן חשוב לשים את הדברים על השולחן. עם זאת, את המידע והמסרים יש להעביר לילדים רק אחרי שהם עברו תהליך עיבוד בין ההורים לבין עצמם. רק אז יש לפתוח את המידע לרמה של שיחה משפחתית שבה יש לערב את הילדים."
מה להגיד בגיל הגן, לקראת יציאה משותפת לקניון למשל?
"יש לך איקס שקלים, שבהם אתה יכול לקנות מה שאתה רוצה."
ועם מתבגרים?
"צריכה להיות אמירה ברורה של ההורים בשיחה בגובה העיניים שתעביר בפשטות את המסר שכרגע המשפחה מצטמצמת בהוצאות. אפשר לדבר על תקציב, בין אם זה תקציב משפחתי ובין אם אלה דמי הכיס. ההורים צריכים להיות גלויים עם הילדים ולזכור, שכשמדובר בדמי כיס, הילד יכול להיתרם מהתהליך כי הוא ילמד איך לכלכל את צעדיו במסגרת התהליך שהמשפחה עוברת. חשוב להעביר את המסר שהנושא בשליטה. הרבה פעמים הורים מעבירים את המצוקה שהם חווים לילדים וכשזה קורה בצורה לא מבוקרת, הילד עלול לחשוב שאין כסף או שהוא צריך לצאת לעבוד. תפקיד ההורה הוא להשאיר תחושת ביטחון."
מה להגיד?
"אנשים נקלעים לקשיים כלכליים, זה לא אומר שזה לא ישתפר, אבל כרגע יש לנו תקופה קשה וזה דורש מכולנו מאמץ משותף כדי להצטמצם. זה לא אומר שאין בכלל - אלא שצריך לתכנן. אם יש משהו יקר שרוצים, אז אפשר לחסוך לקראתו. תוכל, למשל, לקבל כסף במקום מתנה ביום ההולדת ולקנות איתו מה שתבחר."
איך לספר לילד שהמצב הביטחוני מעורער
ד"ר שני מנשקו-טשכמר, פסיכולוגית קלינית ומנכ"לת.ל.מ: "חשוב לשתף את הילדים במה שקורה, בקצרה וברמה המתאימה לגילם, רמתם ההתפתחותית וקרבתם לאירוע. יש להפריד בין שמועות לעובדות ולמנוע הצפת מידע שאינה הכרחית. יש לזכור שמושגי זמן ומרחב אצל ילדים צעירים נמצאים בתהליך התפתחותי ולכן הם אינם מזהים עד כמה הסכנה קרובה אליהם או רחוקה מהם. למשל, הם אינם מודעים לכך שהמחבל פעל במרחק רב מביתם ואינו מהווה סכנה ממשית להם או שתמונות החוזרות שוב ושוב על המסך, אינן של אירועים חדשים. החשיפה היתרה הזאת אינה מיטיבה גם עם ילדים בוגרים יותר, והיא גורמת נזק פסיכולוגי. המסר צריך להיות: 'המצב אכן מדאיג, אך יחד נוכל להתגבר על הקשיים'. חשוב לאפשר לילדים לשאול שאלות ולשוחח על המצב, גם על מה שראו ושמעו."
מה להגיד בגיל בית הספר היסודי?
"'עברנו תקופות קשות בעבר (ההתנתקות, ירי קסאמים, עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן) והצלחנו יחד להתגבר על הקשיים'. וכן, לתת עצות לגבי דרכי התמודדות: 'מה כדאי לעשות כאשר אתה מפחד".
"מתבגרים," אומרת מנשקו-טשכמר, "זקוקים למידע רחב יותר המשלב אספקטים היסטוריים, פוליטיים ואתיים. על ההורים ליצור דיאלוג שבו הם מזמינים את ילדיהם לתרום מתפיסותיהם ועמדותיהם לגבי המצב ולקבל מידע עובדתי שמבהיר את מלוא מורכבותו. יש להימנע מהצהרות דרמטיות וקטסטרופליות כמו 'מדינת ישראל נמצאת כרגע בסכנה', להסביר מה קורה ולדבר על זה".
הורים מודים: "הפחד השתלט עלינו"
איך לספר לילד לילד שאמא בהיריון
שושנה הימן, יועצת להורים ומורים, מרצה, מנהלת מכון לייף סנטר ומכון נויפלד: "ילדים צעירים צריכים הסברים פשוטים, וכל הורה מכיר את הילד שלו ואמור לדעת איך לפנות אליו לפי המוכנות והבשלות שלו, ולאו דווקא לפי גילו הכרונולוגי. חשוב כמובן למצוא את הסיטואציה המתאימה, בשום אופן לא לקיים את השיחה בזמן נסיעה ברכב, כשהגב מופנה אל הילד, אלא לדאוג לתנאים של אינטימיות, ללא הסחות דעת ואולי עם איזה נשנוש קטן שיוריד את הבהלה מהמידע שנקלט. אם הילד עובר נושא, מתחיל לשחק או בורח מהחדר - יש לכבד את זה, ולא להכריח אותו להמשיך בשיחה. צריך להבין שהחוויה המרכזית פה היא של פרידה, וזו חוויה משמעותית וקשה שמעלה חששות כמו 'עכשיו אני פחות חשובה לאמא' .'וכו לכן, כדאי לשים דגש על מה שלא ישתנה בחיי הילד ובעיקר לתת לו תחושה שהוא שייך, אהוב, מוגן ובטוח, גם באמצעות מגע."
מה להגיד?
"'יש לנו בשורה טובה לספר לך - אמא בהריון/ לאמא יש תינוק/ת בבטן ואנחנו מצפים לתינוק בקיץ/אביב/סתיו/חורף'. אם האמא לא מרגישה טוב, יש להסביר - 'אל תדאג לאמא, אמא לא חולה, הכל בסדר - אנחנו מצפים לתינוק ובגלל זה יש לה שינויים בגוף אבל אלה דברים בריאים ועוד מעט הגוף יתאזן מחדש'.
"עם מתבגרים, חשוב למצוא את הזמן הנכון, אולי להזמין אותם לבית קפה או לשוחח בערב כשהבית שקט, לספר את הבשורה הטובה, לחכות לתגובה ולהגיב לה. אפשר להגיד – 'אני רוצה שתדע משהו שחשוב לי, לפני שכל העולם יידע, יש לנו בשורה טובה לשפחה - אנחנו מצפים לעוד ילד/ה ורוצים שאתה תהיה הראשון לדעת".
איך באים ילדים לעולם? צפו בילדה הנותנת הסבר מקסים משלה:
איך לספר לילדים על מוות של סבא/סבתא
רוית גוטמן, מנחת הורים בכירה ומורה במדרשה של מכון אדלר: "מידת הקרבה, תדירות הקשר או איכות המפגשים - לעולם אינם מהווים מדד לעוצמת הכאב שמעוררת פרידה מסבא או סבתא. העובדה שהתראינו עימם פעם בשבוע או אחת לחודש לא תוכל להצביע על אופן התגובה של הנכדים למות הדמויות הכי מנחמות שיש בחייהם – סבתא וסבא. יש לתת מקום לכאב, לאפשר לדמעות לזלוג, לעודד שיח על הרגשות, להיות בעצב ולהימנע מציפייה שהילד יעבור הלאה. לצד זה יש לכבד את אופן ההתמודדות שלו."
מה להגיד לילדי בית הספר היסודי?
"'סבא נפטר, כעת הוא נח. הוא לא סובל כי לא כואב לו ולא עצוב לו. אנחנו חשים את הכאב והגעגוע אבל סבא נמצא במקום של שקט ושלווה'. יש להימנע מאמירות כמו: 'למה אתה לא בוכה'? 'אתה לא מספיק עצוב', 'איך אתה רואה טלוויזיה בזמן כזה'.
אם ילד בבית ספר יסודי מביע רצון להשתתף בהלוויה - אפשר לשקול את זה. עם הכנה נכונה, זה יכול להיות אמצעי פרידה חשוב ומועיל לילד עצמו. ככלל, חשוב שהפרידה תיעשה בדרך נכונה כדי שלא ייווצר עניין לא פתור אצל הילד בגין פרידה מאדם אהוב. כדאי לאפשר לילד להיפרד לפני לכתם של הסבא או הסבתא עם מכתב או ציור."
"אמא, גם את תמותי?"; איך להסביר מוות לילדים
ומה בעניין הקטנטנים?
"להם נספר שסבא או סבתא נפטרו, ונעודד אותם לצייר להם, ניתן מקום לבכי ועצב, נחסוך מהם את ההלוויה ולא נסתיר את העצבות שלנו והכאב. מוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, מהדברים היחידים שלא ניתן להימנע מהם. לכן יש להשאיר את ערוץ התקשורת על המוות פתוח ולאפשר שיח וביטוי. יש משמעות רבה לתיווך עצמו. אם אינכם מרגישים שאתם מסוגלים לסדר את המחשבות, ולהכיל את השיתוף לילד, מומלץ לגשת לאיש מקצוע ולקבל הדרכה. אל תשכחו שבמקרים כאלה אתם בעצם נפרדים מהוריכם ולכן אינכם במצב שגרתי ורגיל."
איך לספר לילד שההורים מתגרשים
ד"ר בלהה פריינטה, פסיכולוגית חינוכית, ראש החוג לחינוך במכללה האקדמית אחוה: "הפנטזיה הבסיסית של כל ילד וילדה היא לחיות עם שני הוריו כיחידה משפחתית אחת. גם אם המצב בין ההורים מאוד קשה, עלינו לזכור שבשורת הגירושים מנפצת לילד את הפנטזיה וככזאת היא תמיד תהיה בשורה קשה, בכל גיל. הדבר הראשון ואולי החשוב ביותר לפני שניגשים לספר לילד, הוא להיות בטוחים שההחלטה הינה סופית, סגורה וברורה מבחינת בני הזוג. בנוסף, רצוי מאוד להתכונן יחד לשיחה ובמקרים מסוימים של קושי אף להתכונן לשיחה בעזרת יועץ מומחה.
אל תמהרו: כך תספרו לילדיכם על ההחלטה להתגרש
כשניגשים לשוחח עם הילד, ולמרות כל הקשיים והמחלוקות, רצוי מאוד שתהיה נוכחות של שני ההורים ושהשיחה תתקיים בזמן סביר של כמה ימים לפני שהפרידה מתרחשת, כדי לתת לילד זמן לעכל את הבשורה. אין צורך ברשמיות או בנאומים חוצבי להבות, כדאי להסביר את המצב החדש בפשטות ולתת לשיחה להתפתח בהתאם לשאלות שהילד יעלה לאחר מכן. רצוי להקשיב למה שמטריד את הילד ולענות בצורה סבלנית וקשובה לשאלותיו. לעיתים, אחת הבעיות שעלולה לעלות היא שהילד נוטה לנכס לעצמו את האשמה, שמא אולי הוא זה שהוביל למצב הפירוד ושהוא נובע מהתנהגות לא יפה או משהו לא בסדר שעשה. לכן חשוב למקד את השיחה ולהדגיש שהפרידה קשורה אלינו ההורים, שאנו לא מסתדרים. בנוסף, לא כדאי להרחיב את נושא הרגשות בין ההורים יתר על המידה כדי לא לסבך את הילד, ולכן יש להגיד, 'אנחנו לא מסתדרים וחושבים שיהיה טוב לכולנו שתהיה הפרידה'".
מה להגיד לקטנים?
אבא'" ואמא יגורו מעתה בבתים נפרדים', 'בשבוע הבא אבא יעבור לבית אחר', לאחר מכן יש להמשיך 'אנחנו מאוד אוהבים אותך ונמשיך להיות כל אחד ההורה שלך, רק שמעכשיו מה ששונה הוא שאבא ואמא יגורו בבתים נפרדים כי הם לא מסתדרים. בימים... אתה תהיה אצל אמא ובימים... תהיה אצל אבא'.
עם ילדים בגיל עשר למשל, ניתן לדבר בצורה מופשטת על הפרידה, בצורה פחות קונקרטית וללא הרצאות ארוכות. לעומת זאת, עם ילד בגיל ,3 צריך לדבר בצורה קונקרטית - אפילו לצייר לו שני בתים - הבית של אמא והבית של אבא. ילד בוגר זקוק פחות להסבר טכני ולכן חשוב להקשיב לו ולענות לו לפי מה שיעסיק אותו באותו הרגע".
מה להגיד לילדי בית הספר היסודי?
אבא'" ואמא נפרדים. זה אומר שאבא עובר לגור ב... ואמא נשארת בבית שלנו. חשוב לנו מאוד לציין שאנחנו אוהבים אותך מאוד. אנחנו אמנם נפרדים האחד מהשנייה, אבל בשום אופן אף אחד מאיתנו לא נפרד ממך'. לאחר מכן יש להגדיר את המצב החדש ולהסביר היכן הילד נמצא בכל הסיפור: 'זה אומר שאתה תהיה בימים... אצל אבא, ובימים... אצל .'אמא
"שימו לב: אין מקום לדבר על אהבה או לומר שאין אהבה בין בני הזוג, כיוון שזה לא קונקרטי לילד. במקום זאת, יש להדגיש את האהבה הגדולה לילד ואת העובדה שהיא לא תשתנה לעולם, שעניין זה לא קשור אליו, אלא אלינו בלבד.
לפנייה לכתב/ת 
