"היו הסכמים בעבר - ופליטות גזי החממה גדלו"
פרופ' אורי מרינוב אמר בראיון לאולפן ynet בעקבות החתימה על הסכם האקלים בפריז כי הוא בעצמו חתם על הסכם בברזיל לפני 22 שנה ומאז הפליטות עלו ב-30%. "המנהיגים רצו לקבל הישג פוליטי", הוא אמר וקרא לנצל בארץ את אנרגיית השמש
האם הסכם האקלים בפריז , שנחתם אמש, יביא סוף כל סוף את השינוי המיוחל ויביא לצמצום פליטת גזי החממה? אם שואלים את פרופ' אורי מרינוב, לשעבר מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, התשובה היא לא - למרות ההצהרות של נשיא ארצות-הברית ברק אובמה וראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון.
הנוסח הסופי של הסכם פריז יגביל את ההתחממות הגלובלית הרבה מתחת ל-2 מעלות צלזיוס, ואולי אף 1.5 מעלות. לדברי שר החוץ הצרפתי לורן פביוס, ההסכם יהיה "נקודת מפנה היסטורית".
פרופ' מרינוב, חבר בסגל בית הספר לקיימות של המרכז הבינתחומי הרצליה, אמר כי הסכמים דומים נחתמו כבר בעבר, אבל פליטות גזי החממה נמשכו ואפילו עלו. "אני מתקשה להתלהב מההסכם הזה, מכיוון שאני עצמי בוגר של האירועים האלה. אני עצמי חתמתי על הסכם בריו דה ז'ניירו לפני 22 שנה להפחתת גזי החממה, אך הפליטות גדלו ב-30 אחוז", הוא אמר. למרות זאת הוא רואה שוני בהסכם החדש: "יש באמנה כיוון פעולה חדש. במקום להנחית על המדינות כמה גזי חממה הם צריכים להפחית - הכיוון היה שכל מדינה תצהיר כמה פליטות היא תפחית".
לדבריו, ארצות-הברית תתקשה לקיים את ההסכם. "המנהיגים רצו לקבל הישג פוליטי", אמר פרופ' מרינוב. "אני רוצה לראות איך ארצות הברית תאשרר את האמנה, כשיש קונגרס בשליטה רפובליקנית, מפלגה שלא מאמינה שיש בעיה של התחממות כדור הארץ. אני רוצה לראות מה ראש ממשלת בריטניה עושה על מנת לסגור את תחנות הכוח המופעלות בפחם.
זה יפה מאוד לקבל הצהרות - אבל בפועל צריך לעשות פעולה ממשית - להפסיק להשתמש בדלק מחצבי: בפחם, בנפט ובגז - ואת זה קשה מאוד יהיה להשיג".
ומה יקרה אם שוב לא נעמוד ביעדים? פרופ' מרינוב השיב: "קטסטרופה אקלימית – כמו שאנחנו רואים ב-20 השנים האחרונות. קטסטרופות שפגעו ביותר ממחצית מתושבי כדור הארץ. הסופות, הבצורות, השריפות ועליית פני המים השפיעו ב-20 השנים האחרונות על יותר מ-4 מיליארד בני אדם". הוא קרא להשתמש בישראל יותר באנרגיית השמש ובגז טבעי. "במקום לעשות יותר ובמקום לייצר יותר - אנחנו מגבילים את האנשים שרוצים לייצר חשמל משמש", הוא סיכם.
לפנייה לכתב/ת 
