סכסוך רבנים: האם פוניבז' היא חברה עסקית?

75 שנה אחרי שהישיבה נרשמה בישראל כחברה בע"מ הגיע לשיאו מאבק סביב השאלה: האם היא עדיין מבצעת פעילות עסקית או שמא רק רוחנית?

עו"ד גדעון אייזנשטייןפורסם: 21.12.15 , 18:38

סכסוך משפטי שהסתיים לאחרונה בין רבני ישיבת פוניבז' נסב על השאלה האם מדובר בחברה עסקית או בחברה לתועלת הציבור? רשם ההקדשות קיבל את בקשת הרב שמואל מרקוביץ' לרשום את הישיבה כחברה ציבורית ב"רישום כפוי". החברה התנגדה, אך בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קבע: לא נפל פגם בהחלטת הרשם.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הישיבה הוקמה כחברה בע"מ ב-1940 ובתקנון שלה נקבעו כמה מטרות, בהן רכישת אדמות, רכישת עסקים, מוניטין או נכסים שביצועם נחשב כמיטיב עם החברה, ועוד. כמה שנים לאחר מכן הוקמה בצדה עמותה לצורך ניהול הישיבה בלבד, שפועלת למטרות ציבוריות בתחום הדת והחינוך.

הסכסוך

הפילוג הליטאי: בפוניבז' החל הסוף

ד"ר שלמה טיקוצינסקי

הסוסים כבר ברחו מן האורווה, ותהליכים חברתיים לא שבים לאחור. כל שנותר הוא להמתין דור או שניים ליצירת תנאים חברתיים שישיבו לישיבות את כבודן

הפילוג הליטאי: בפוניבז' החל הסוף

ב-2010 פנה אחד מבעלי המניות בחברה, הרב שמואל מרקוביץ', אל רשם ההקדשות, בבקשה שירשום את פוניבז' כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) בהליך "רישום כפוי". הרקע לכך היה נעוץ ככל הנראה בסכסוך על השליטה בחברה בין הרב מרקוביץ' לבין גיסו הרב אליעזר כהנמן, המחזיק כיום בכל 11 מניות היסוד של החברה. עשר מניות מתוכן הוחזקו בידי אביו הרב אברהם כהנמן ז"ל, שהוריש אותן לאשתו, הרבנית רבקה כהנמן, והיא העבירה אותן לבנם.

ב-2014 הודיע הרשם על רישום פוניבז' כחברה לתועלת הציבור. הוא סבר שניתן לרשום חברות לתועלת הציבור אף אם בתקנון נקבעו גם מטרות שאינן ציבוריות, אם הן בבחינת "אות מתה" ואינן מיושמות בפועל.

בתגובה הגישה החברה – ישיבת פוניבז' בע"מ –עתירה לבית המשפט. היא טענה בין היתר שהרשם מתעלם מההפרדה הברורה שבין העמותה – שעוסקת בפעילות ציבורית ורוחנית בלבד – לבין החברה, שמבצעת פעילות עסקית, כפי שפורט בתקנון.

היא הוסיפה שהרשם לא מוסמך לרשום את החברה לתועלת הציבור, שכן התקנון שלה מפרט מטרות שאינן ציבוריות. עוד נטען כי ההחלטה פוגעת באופן רטרואקטיבי בזכות הקניין של בני משפחת כהנמן, שכן הפיכת החברה לחל"צ, תביא לביטול בדיעבד של צו הירושה של הרב אברהם כהנמן ז"ל.

הרשם טען מנגד בבית המשפט שבמרוצת השנים הציגה העותרת את עצמה כמוסד חינוך שאינו פועל למטרות רווח, וזכתה בשל כך להטבות השמורות למוסדות ציבוריים. לעמדתו, גם אם החברה עוסקת בהקמת מבני נדל"ן וניהולם, הדבר נעשה לקידום מטרותיה הציבוריות של הישיבה. הוא הוסיף שפעילות החברה שזורה בפעילות העמותה, ושתיהן פועלות למען מטרות ציבוריות בלבד ואף מציגות את עצמן ככאלה.

בנוגע לסכסוך בין הרבנים נטען כי הוא אינו רלוונטי, ולא ניתן להתחקות כיום אחר מניעיו של הרב אברהם כהנמן המנוח. אפשר שרצה לתרום את נכסיו, מה גם שיכול היה להוריש אותם למשפחתו מבלי להעביר אותם לחברה.

השופט יורם נועם דחה את העתירה לאחר שהשתכנע כי לא נפל פגם בהחלטת הרשם. התקנון של העותרת אמנם מונה מטרות שאינן ציבוריות, אך לנוכח נוסח הוראות חוק החברות ותכליתו, השופט לא השתכנע שהרשם לא מוסמך לבחון – במסגרת בחינת "רישום כפוי" של חברה כחל"צ – אם המטרות שבתקנון נזנחו, כך שבפועל פעילות העותרת מלמדת על עשייה ציבורית בלבד.

השופט הבהיר שהעותרת לא הציגה נתונים או מסמכים להוכחת הטענה שהיא עוסקת בפעילות עסקית כלשהי. בנוסף, העיר השופט, גם אם תתקבל טענת העותרת, ממילא היא לא מכחישה שכל רווחיה מושקעים בפעילות החינוכית והדתית של הישיבה, המהווה פעילות ציבורית.