הילדים בישראל: 1 מכל 3 סובל מהשמנת יתר, מקבלים 100 הודעות וואטסאפ ביום
רבע מבני הנוער נפגעו מפשיעה או בריונות ברשת, חצי נחשפו לתכנים מיניים, שליש סובלים ממשקל עודף ולכל ילד שני אין בגרות. דו"ח המועצה לשלום הילד מצייר תמונת מצב עגומה, לפיה ישראל עדיין בראש נתוני עוני הילדים במערב וכל ילד חמישי נחשף להתעללות
בסוף שנת 2014 חיו בישראל 2,739,500 ילדים, המהווים 33% מכלל האוכלוסייה. ב-40 השנים האחרונות אוכלוסיית הילדים בישראל גדלה ביותר מפי שניים, ומספר הילדים המוסלמים גדל ביותר מפי שלושה. ב-2015 חיו בישראל כ-155 אלף ילדים ללא אזרחות, כ-80% מהם תושבי מזרח ירושלים. במקביל, שוהים בישראל כ-60 אלף ילדים ללא מעמד חוקי. ב-2013 נישאו 4,127 קטינים וקטינות, ושנה לאחר מכן היו 1,197 לידות של קטינות עד גיל 18.
מכורים לסמארטפון
כמחצית מבני הנוער הצהירו כי הם נכנסים לאינטרנט תוך 15 דקות מהרגע שבו התעוררו בבוקר. כרבע נוסף עושים זאת תוך שעה מרגע שהתעוררו. כמחצית מבני הנוער גולשים ברשת או משתמשים ברשתות חברתיות ארבע שעות ויותר ביום.
מחצית מבני הנוער הצהירו כי הם גולשים ברשת לצורך קשר עם חברים. מרבית בני הנוער מחוברים לפייסבוק – בנים יותר מבנות. שני שלישים מבני הנוער משתמשים באינסטגרם, וכשליש משתמש בסנאפצ'אט. בנות משתמשות בוואטסאפ ובאינסטגרם יותר מבנים. ב-2014 כ-90% מבני הנוער בגיל 18-13 השתמשו בוואטסאפ.
אחד מהנתונים המדאיגים ביותר הוא שכל ילד שני בישראל נחשף לתכנים מיניים שליליים באינטרנט. כרבע מבני הנוער נחשפו לפורנוגרפיה מאדם מוכר בדואר אלקטרוני או בנייד, מרביתם בנים. קרוב לרבע (23.9%) מבני הנוער נפגעו מפשיעה או בריונות ברשת, מרביתם בנות על רקע הטרדה מינית. יותר משליש מהם אינם מדווחים לאיש.
ל-83% מהילדים בגיל 15-8 יש סמארטפון. כרבע מהילדים משתמשים בסמארטפון יותר מחמש שעות ביום. 65% מהבנות ו-70.0% מהבנים משתמשים בנייד עד ארבע שעות ביום. כמחצית מהילדים ובני הנוער מדווחים כי הם מקבלים מדי יום יותר מ-100 הודעות בוואטסאפ.
רבע מהילדים לא אוכלים ארוחת בוקר
כל ילד שלישי בישראל סובל ממשקל עודף. מאז 1983 גדל ביותר מפי שניים אחוז הבנים והבנות שמשקלם בעת הגיוס 81 ק"ג ויותר. בקרב הבנים במשקל 81+ ק"ג חל גידול מ-9.4% מכלל המתגייסים בשנת 1995 ל-17.4% ב-2014. בקרב הבנות במשקל 81+ ק"ג חל גידול מ-2.6% בשנת 1995 ל- 4.9% בשנת 2014 מכלל המתגייסות מאז תשע"א אחוז התלמידים שסבלו ממשקל עודף ומהשמנה נשאר יציב בכיתות א' ו-ז' (כ-20.0% וכ-30.0% בהתאמה).
הנתונים על בריאותם ותזונתם של הילדים בישראל מצביעים על כך כי כל ילד רביעי בישראל איננו אוכל ארוחת בוקר כלל, וכל ילד שני בישראל לא אוכל פירות וירקות בכמות הדרושה.
לא מוגנים בבית הספר
יותר ממחצית מתלמידי כיתות ה'-י"א בשנת הלימודים תשע"ה דיווחו על פגיעה מילולית מצד מורים או תלמידים, ו-17% מהתלמידים דיווחו על פגיעה פיזית. כ-6.5% מתלמידי כיתות ה'-י"א דיווחו כי לא חשו מוגנים בבית הספר. תלמידים ערבים דיווחו על כך פי שניים ויותר מתלמידים יהודים. כמו כן, 44% מתלמידי כיתות י'-י"א נעזרו בשיעורים פרטיים, בעיקר במתמטיקה ובאנגלית.
בתשע"ד ובמעבר לתשע"ה נשרו ממערכת החינוך 1.1% מהתלמידים (18,088). שיעור הנושרים בקרב תלמידי ז'-י"ב בחינוך הערבי היה 26.3 לאלף תלמידים לעומת 14.3 בחינוך העברי.
בשנת הלימודים תשע"ד אירעו 24,169 תאונות במערכת החינוך, לעומת 22,462 בתשע"ג. מחצית מהתאונות שהתרחשו במערכת החינוך קרו בזמן ההפסקה, שליש מהן בחצר.
יותר נעצרים, פחות נשפטים
בשנים 2014-1991 קטן בהתמדה שיעורם של הקטינים שנפגעו בתאונות דרכים, מ-323.8 לאלף ב-1991 ל-151.2 לאלף ב-2014. בנוסף, חלה ירידה משמעותית במספר הנהגים עד גיל 18 שהיו מעורבים בתאונות דרכים. בשנים 2014-2008 נפגעו 345 ילדים בגלל שהושארו לבד ברכב.
ב-2014 נפתחו 26,216 תיקים במשטרה לקטינים. כ-70% מהם היו תיקים פליליים. בישובים דתיים, חרדיים, ערבים ופריפריאליים נפתחים הרבה יותר תיקים פליליים, רובם בגין עבירות סדר ציבורי, רכוש וגוף אדם. מספר המעצרים של קטינים גדל ב-2014, כפי שגדל בשני העשורים האחרונים, והגיע ל-6,231. לעומת זאת מספרם וחלקם של הקטינים השפוטים נמצא במגמת ירידה.
מ-1998 הלך וגדל מספר התיקים שנפתחו בגין פגיעה בקטינים. מ-6,370 ב-1998 ל-12,082 ב-2014 – גידול של כ-90%. 65 ילדים נרצחו בתוך המשפחה בין השנים 2014-2003, מרביתם על ידי האב, ומרבית התיקים נסגרים. אחוז גבוה מהתיקים שאינם נסגרים, מסתיימים בהרשעה.
זינוק של כמעט פי ארבע בעוני
ב-2014 חיו 849,245 ילדים (31%) בישראל מתחת לקו העוני. כחמישית (21.6%) מהילדים היהודים וכשני שלישים (63.5%) מהילדים הלא-יהודים הוגדרו עניים. כמעט רבע מילדי העולים וכל שניים מתוך שלושה ילדים חרדים נמצא מתחת לקו העוני.
בשלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים כמעט פי ארבעה, מ-8.1% ב-1980 ל-31% ב-2014. מאז 1998 ועד 2014 חל גידול של יותר מ-40% בשיעור הילדים מתחת לקו העוני. במחוזות ירושלים והצפון (57.0% ו-41.6%, בהתאמה) שיעורי העוני כמעט כפולים מאלו שבמחוזות תל אביב והמרכז (18.3% ו-17.8% בהתאמה).
ב-2014 מבין 30 המדינות המפותחות, ישראל שנייה רק לטורקיה בשיעורי העוני של ילדים. ב-2012, בין 16 ממדינות ה-OECD, ישראל תפסה את המקום הראשון במדד הסיכון לעוני ילדים: 38.6% מילדי ישראל נמצאו בסיכון של הידרדרות לעוני לעומת 19.7% בממוצע ה-OECD. לעומת זאת, במדד ההשקעה בתחומי פעילות למען רווחת הילדים בשקלול בריאות, חינוך, זכויות הילד ועוד, ניצבת ישראל במקום ה-56 בעולם מתוך 165 מדינות שנבדקו.
"ישראל דורכת במקום ונשארת מאחור"
כ-350 אלף ילדים סובלים ממחלות כרוניות או נכויות ומהווים 12.8% מהילדים בישראל. 66% מהם בעלי נכויות או חולים במחלות כרוניות המשפיעות על תפקודם היומיומי. ב-2014, יותר ממחצית מתוך 232,857 הילדים עם מוגבלות חמורה בישראל היו בעלי ליקוי למידה או לקות התנהגותית.
מרבית הילדים ששובצו בחינוך המיוחד בשנת הלימודים תשע"ד היו בעלי לקויות למידה (41.6%). הסיבה השכיחה לאחר מכן היא מוגבלות שכלית (13.1%) והפרעות התנהגותיות/רגשיות קשות (11.9%). ב-2014 חיו בישראל 1,287 ילדים עיוורים או לקויי ראיה, קרוב לשליש מכלל הילדים הללו סובלים מעיוורון מוחלט.
כ-16% מכלל הילדים בישראל היו מוכרים ב-2015 לשירותים החברתיים (443,548), עלייה של 52.7% מאז שנת 2001. מתוכם 365,981 ילדים הוגדרו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים כילדים בסיכון ישיר או משפחתי. ב- 2014 מספר הדיווחים לעובדים הסוציאליים בחשד להתעללות עמד על 39,940. ב-2014 נרשמו בחדרי המיון 822 ילדים ובני נוער שהגיעו עקב ניסיון התאבדות.
"ישראל דורכת במקום מבחינת מצב הילד וכשדורכים במקום נותרים מאחור", מסר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד. "לא הורדנו את שיעור הילדים העניים, לא העלינו את שיעור הזכאים לבגרות, לא צמצמנו פערים בין ילדים, לא הפחתנו את המספר העצום של תאונות של ילדים, לא צמצמנו את ההתעללות בילדים וגם לא חשפנו יותר מאשר קצה הקרחון של הבעיה. יש יותר מדי מצוקות ופחות מדי מענים." הוסיף.
הוא ציין כי בארבעים השנה האחרונות גדל מספר הילדים ב-120%. "האם גדל מספר העובדים הסוציאלים, היועצים בבית הספר, רופאי הילדים, עובדי קידום נוער, אחיות בתי ספר, קב"סים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים בשיעור דומה או קרוב? התשובה היא לא באלף רבתי".
לפנייה לכתב/ת 
