חבל על הנסיונות: מה הטעם השנוא על ילדים?
אם הילד שלכם מעדיף סוכריות גומי על אבוקדו, אוהב לעשות בלאגן בצלחת ולא מוכן לנסות טעמים חדשים, יש סיבה לכך, והפעם אתם דווקא לא אשמים. אז מה אפשר להבין מהמחקרים על העדפותיהם של הילדים ואיך אנחנו בכל זאת יכולים להשפיע?
אנחנו רוצים להעניק לילדים שלנו את הטוב ביותר. כשזה מגיע לאוכל, הרצון המובן של ההורים לתת לילדים שלהם אוכל בריא ומזין נתקל בקשיים של אכילה סלקטיבית וחוסר אהבה למזון מסוים, ובהתאם התעקשות לא לאכול אותו.
עוד בערוץ הורים:
כך תפטרו מרגשות אשם אחת ולתמיד
הדרך הכי פשוטה לילדים להרכיב פאזל
מה קורה כשאמא נעלמת מהבית ל-10 ימים?
אין ספק שהיתרונות של תזונה ראויה הן בסיס לאורח חיים והרגלים בריאים, והשיטות להענקת אותה תזונה ראויה הן שונות ומושפעות מהיחס של ההורים כלפי האוכל והפחד של ההורים מהשמנה ותזונה לקויה.
עם זאת, אסופת מחקרים סנסוריים (חושיים), העוסקים בדרך בה משפיעים החושים שלנו על הרגלי הצריכה שלנו, מציגה נתונים באשר לדרך בה ניתן להיעזר בחושים של הילדים שלנו כדי לסייע להם באכילת מזונות בריאים, וכדי שאנו המבוגרים נוכל להבין חלק מהתנהגויותיהם בכל הנוגע למזון וטעמים.
חלון הזדמנויות בגילאי 4-8
המחקרים מראים כי מקומם של החושים משתנה ככל שאנו מתבגרים, כאשר חלוקת הגילאים אצל הילדים נמצאת בקשר ישיר לתפיסה הקוגניטיבית שלהם: ככל שהילד גדל ככה יותר קל לו לנסות דברים חדשים.
כך נראה שבגילאים צעירים מאוד, בגילאי תשעה חודשים עד ארבע שנים, קשה לפעוטות לנסות מזונות חדשים, בעוד שילדים בגילאי שמונה ומעלה מושפעים מאד חברתית. לכן, חלון ההזדמנויות המוצלח ביותר לנסות מגוון מוצרים, מצוי בגילאים ארבע עד שמונה.
מתוק ומר לו
כנקודת מוצא חשוב להבין, כי ההעדפה של ילדים למתוק היא בסיסית ומולדת. הרוב המוחלט של הילדים לא יאמר "זה מתוק לי מדי". אחת הדרכים לגרום לילדים לשתות מים במקום שתייה מתוקה היא על ידי יצירת אשליה של ריח מתוק, יצירת ארומה טבעית ללא סוכר, דוגמת מה שקיים היום במים בטעמים.
ומה באשר למזונות חמוצים? ילדים אוכלים אוכל חמוץ רק כאשר יש טעם מתוק בהתחלה, וטעם מתוק נוסף לשאוף אליו. הם מחפשים את המתיקות שהם חשים לפני הטעם החמצמץ, כדוגמת קרטיב לימון או סוכריות גומי חמוצות.
מבחינת חוש הריח, ילדים לא מסוגלים להכיל ריחות חזקים מדי. גם כאשר נגיש לילד גלידת תות שאת טעמה הוא אוהב בדרך כלל, אך ריחה יהיה חזק מדי, הוא לא יאכל. ילדים מסוגלים לאכול מזון עם ריח מעודן.
בלאגן בצלחת
שאלתם את עצמכם פעם מדוע הפעוטות והילדים הצעירים מפרקים את ציפוי השניצל? ילדים לא אוהבים מורכבות. מעטפת השניצל הקריספית אינה משתלבת להם עם מרקמו של הבשר, ולכן הם יעדיפו להפרידם. מומלץ להגיש לילדים אוכל עם מרקם דומה - למשל פסטה בולונז. הפער שבין רוטב בולונז למרקם הפסטה יהיה עבורם קל יותר להתמודדות (ואכילה) מאשר חזה שניצל עם ציפוי.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
ולמה חצי מהעוגה נשארת בצלחת? אי אפשר להתכחש לעבודה שהמרכיב החזותי של האוכל משפיע על הסכמתם של ילדים לאכול. גם כמבוגרים נראות האוכל תופסת מקום מרכזי. אם מכינים למשל, לכבוד יום ההולדת עוגה בצורת מגרש כדורגל, הילד יאכל את העוגה, גם אם היא לא תהיה טעימה, זאת כל עוד היא יפה. ברגע שהמראה היפה יעלם, פתאום נראה שאריות עוגה על הצלחת.
אכילה חברתית
בגילאי 8-12, כשמתחילה הבגרות המינית ואיתה מסיבת ההורמונים, משתנה כל מערך החושים, ומתחילה תקופה של חוסר יציבות מבחינת המזונות שהילדים יאכלו. לכן, יצרנים יתקשו מאוד למצוא טעם ספציפי אהוב אצל בני נוער.
המוצרים שיושקו באופן ייעודי לקבוצה זו, יתבססו יותר על המרכיב החברתי - ערכים שידברו לבני נוער מבחינת סביבתם, ופחות ידברו על טעם מסוים, כאשר מי שאוכל את אותו מאכל הוא "מגניב/קול".
גיל ההתבגרות הוא גיל שבו הסביבה החברתית מאוד משפיעה על מה נאכל, בין היתר בשל האמונה המודעת או הבלתי מודעת כי יש קשר בין האוכל לבין מעמדנו החברתי ובהתאם לקבלתנו בחברה.
המחקר הסנסורי הוא אחד התחומים המהווים את הבסיס ליצירתם של מזונות שונים. הכרה של השפעת החושים על ילדינו תסייע לנו להתאים עבורם מזונות בריאים ותאפשר לנו להשתמש ב"טריקים" שיובילו אותם לאכילת מזונות בריאים יותר.
צפו בתינוק שטועם אוכל בפעם הראשונה בחייו ולא כל כך מבין מה הדבר המוזר הזה:
הכותבת היא מנכ"לית חברת New Sense Research - חברה למחקרים סנסוריים, מקבוצת נילסן
לפנייה לכתב/ת 
