לא רק יפה עיניים: הפוליטיקה של דוד המלך
כתבו עליו שירים, סיפרו שהיה יפה תואר וחביב הקהל ושהציל את עם ישראל, אבל האם המלך דוד הסתיר מאחורי העיניים היפות שלו אמת אחרת? קרני אלדד מגלה שלפעמים הכל תלוי בדרך שבה אנחנו קוראים את התנך
בשיתוף מיזם 929
שמואל ב' ג'-ז' - זו הפעם הראשונה שאני קוראת את הפרקים האלה בעין אקטואלית, ואני נפעמת מגדולתו של דוד. זוהי גדולה נוספת, שהיתה זרה לי עד כה: בזכות המשימה שניתנה לי, לכתוב על פרקי השבוע בזוית אקטואלית, גיליתי לעצמי את דוד הפוליטיקאי הגדול.
איך נפלו גיבורים? האמת שמאחורי הפסוק
בפרקים שלפנינו דוד בונה את הממלכה. משיחתו אינה מספיקה; השרביט לא הועבר באופן מסודר, בית שאול עדיין פועם ובועט למרות מות המלך, ושבטי ישראל טרם קיבלו על עצמם את מלכותו של המלך החדש. לכאורה, דוד היה יכול להשאר בחברון ולשלוט על יהודה ביד רמה. כל אלו שקוראים לו היום "ראש כנופיה" היו שובעים נחת כי הוכחה טענתם. לו דוד היה נשאר מלך יהודה, הוא באמת לא היה זכור כמלך, אלא יותר כמאפיונר קטן.
אך דוד הוא באמת, בתוכו, מלך של ישראל כולה. הוא גדול משאול בכל היבט. הוא הגדול מכולם. וככזה, לעולם לא יסתפק ביהודה בלבד. אז איך עושים את זה? איך בונים ממלכה מאוחדת?
יואב, שגם הוא בונה את כוחו, לא יסבול מתחרה כאבנר, ולכן רוצח אותו. דם אבנר היה יכול לדבוק בידי דוד אלמלא הצגה משולמת ומתוזמרת היטב שהוא מעלה בפני העם (בעיקר בפני ישראל), בה הוא צם ומאשים את בני צרויה הקשים. במעשה זה הוא משיג שני דברים: הוכחה לעם שהוא לא רצה במות אבנר, והחלשה של יואב, שאסף, לדעתו, כח רב מידי. אכן, פוליטיקאי מבריק.
בנקודה הזאת בזמן, השארת שרידים של בית שאול אינה מחלישה את דוד, אלא ההפך, מחזקת אותו. לכן, הוא הורג את מי שרצח את איש בושת בשנתו. מכאן המרחק קצר לאיחוד הממלכה הגדולה, כיבוש ירושלים והקמת עיר דוד בין יהודה לבין ישראל, ברית עם חירם מלך צור, ניצחון על פלישתים, והחזרת ארון הברית.
אז יש לנו מלך, ויש לנו עיר, ויש לנו בית, ויש לנו אחדות, ויש לנו ארון, בארץ ישראל.
יש לנו את כל אלו רק בגלל שדוד הוא חתיכת פוליטיקאי מתוחכם. הערמומיות הפוליטית לא נולדה עם מקיאוולי ולא תמות עם נתניהו. שניהם יכלו ללמוד מהפרקים שלנו איך מחלישים אופוזיציה חזקה, איך מקרבים מורדים קטנים וחלשים, ואיך משחדים וכורתים בריתות. כך היה עם אבנר ויואב ודני דנון ואיש בושת וגדעון סער, וכך יהיה עד קץ הימים.
לפנייה לכתב/ת 
