בוב הענק: סיפורו של בובאן מריאנוביץ'
הממוצעים שלו עדיין רחוקים מלהרשים, אבל במשחקים האחרונים מי שהוביל את הכוכב האדום בלגרד בשנה שעברה (והתעלל בסופו וטיוס) מתחיל להראות קצת ממה שהוא יודע גם בסן אנטוניו הגדולה. במעט ההזדמנויות שהוא מקבל הוא מראה ניצוצות של סנטר מיוחד ופותח את התיאבון לאוהדים בטקסס, שעדיין מנסים להבין מי הנפיל הזה שנחת עליהם מאירופה
בחודש מרץ האחרון התארחה מכבי ת"א בבלגרד למשחק לוהט מול הכוכב האדום. מי שנחשבת היום לאחת הקבוצות המרעננות ביבשת סומנה אז כנמושת בית ה' בשלב הטופ 16, ולא הייתה אמורה להוות מכשול אמיתי בפני הצהובים בדרכם אל ההצלבה; גם לא במגרש חם עם קהל רועש.
בסופו של דבר גיא גודס ושחקניו התברגו בין שמונה הגדולות, אך אותו ערב היה מהקשים בקמפיין האירופי שלהם. את הרבע האחרון הם הפסידו 35:17 כשהם נשענים מדי על מעלליו של ג'רמי פארגו ובעיקר לא מוצאים תשובות לבובאן מריאנוביץ'.
הכוכב האדום הייתה אז בצלמו ובדמותו של מריאנוביץ'; תופעת טבע בגובה 2.22 מ' שליד סופו, רנדל וטיוס נראה כמו מגדל שמירה נייד. באותו משחק פערי הגובה לא היו היחידים שהבדילו בינו ובין סוללת הסנטרים/פורוורדים של מכבי, ומריאנוביץ' העצום הראה פעם אחר פעם למה הוא עדיף על השלושה גם מקצועית.
הוא נצץ מעל כולם – תרתי משמע - והיה בכל מקום: קלע 19 נקודות, הוריד 17 כדורים חוזרים (שבעה מהם בהתקפה), התעלל בסופו וטיוס ולא התרגש מהשמירה הלוחצת של רנדל; הוציא כדורים החוצה בדיוק מתי שצריך והראה שהוא לא רק שחקן עם נתונים וטכניקה. הוא קלע 5 נקודות יותר מצמד הסנטרים של מכבי ולקח שבעה ריבאונדים יותר מהם. המדד שלו באותו משחק עלה על המדד המשותף של השניים ב-9.
הכוכב האדום לא העפילה להצלבה, אבל ידעה שכל יום שבו היא נהנית מאחד הסנטרים האימתניים והדומיננטיים באירופה הוא רווח נקי עבורה. הוא סיים את העונה עם ממוצעים מדהימים של 16.6 נקודות ו-10.7 ריבאונדים ונבחר לחמישיית היורוליג, ה-MVP של הליגה האדריאטית והשחקן המצטיין בליגה הסרבית.
בקיץ שעון החול לעזיבתו של הנפיל את הקן התהפך. זה היה עניין של זמן עד שקבוצה בקליבר של סן אנטוניו תשים עליו את ידיה, ובסופו של דבר זה גם מה שקרה. החשש מפציעה בכף הרגל הופרך והיא צירפה אותו אליה קצת מתחת לרדאר תמורת קרוב ל-3 מיליון דולר, על רקע עסקאות הענק שנחתמו במקביל ושיגעו את הליגה. בהמשך היא כבר ניהלה עליו מלחמת חורמה מול התאחדות הכדורסל הסרבית ודרשה ממנו לא לקחת חלק באליפות אירופה כדי שינוח ויגיע מוכן לעונה.
במכתב מפורט ששלחה בעניין הכריזה כי היא אוסרת עליו לקיים כל פעילות שהיא מחשש שרגלו לא תעמוד בעומס. זה הדליק כמה פיוזים אצל מאמן הנבחרת, סשה ג'ורג'ביץ', שלא טרח להראות דיפלומטיות ויצא נגד הוטו שהטילה בנחרצות יוצאת דופן: "הבקשה של סן אנטוניו לא ראויה. יש כאן משהו שהוא מעבר לכדורסל".
"הוא פשוט גבוה"
מאז הרוחות סביבו נרגעו ובינתיים מריאנוביץ' לא מקבל יותר מדי הזדמנויות להוכיח את עצמו, אבל בזמן הפרקט המועט שניתן לו (125 דקות ב-18 משחקים) מראה רק חלק מהפוטנציאל העצום וארסנל היכולות שלו – שכולל התמצאות ברחבות, משחק עם הגב לסל, הטבעות מצחיקות למכביר ויכולת קליעה לא רעה מחצי מרחק. בלילה שבין שני לשלישי השבוע ניצל את המנוחה שקיבל טים דאנקן בגלל ברך כואבת ומילא את החלל שהשאיר בהצטיינות יתרה. במשחק צמוד מול מינסוטה הוא הראה שיש על מי לסמוך וששווה לתת לו קצת יותר צ'אנסים, גם לא בגארבג' טיים.
פופוביץ' (שהורחק אחרי שקיבל שתי עבירות טכניות) ומסינה שוב פתחו לו סטופר, ובפחות מ-15 דקות שנתנו לו קיבלו ממנו 17 נקודות (10 מתוכן הגיעו ברבע השלישי ועזרו לסן אנטוניו להפוך פיגור של שבע נקודות ליתרון ארבע), 4 ריבאונדים, חסימה וחטיפה במאה אחוזים מהשדה (7 מ-7). מריאנוביץ' היה האיש שהוביל את הספרס לריצת 5:15 שעזרה להכריע את המשחק. יומיים קודם לכן, מול דנבר, הוא שוב הראה ניצוצות עם 10 נקודות ו-7 ריבאונדים בפרק זמן כמעט דומה.
לא סתם מסינה התלהב ממנו בסיום הניצחון על הטימברלוובס ("הוא השפיע על המשחק שלנו. זאת לא רק היכולת שלו, אלא האופן שבו הוא נעזר בקהל ומקבל מחבריו את האפשרות להיות מעורב. אנשים מבינים עכשיו שהוא שחקן כדורסל בעל ערך") וגם גיבור הערב, שעדיין מנסה ללמוד את הז'רגון האמריקאי ולא ממש שולט בשפה האנגלית, הרשה לעצמו לשחרר חיוך מאופק: "אני שמח, יש לי קצת יותר הזדמנויות לשחק ולקבל דקות. אני עדיין חדש כאן ואף אחד לא ציפה ממני לכלום. עכשיו אני מנסה לעזור לחברים שלי ולקבל מהם את העזרה, הם משתמשים בגובה שלי".
פופוביץ' הסתפק בניתוח קצת יותר פשטני לגבי השחקן החדש שלו כשאמר: "הוא פשוט גבוה". ב-79:112 על פיניקס המפורקת מריאנוביץ' אמנם הסתפק ב-7 נקודות, אבל קטף 12 ריבאונדים (ברבע שעה) ובהגנה שינה זריקות והיה דומיננטי.
מריאנוביץ' הוא כמובן סופרסטאר בקנה מידה אירופי (חלק משרשרת ארוכה של שחקנים אירופיים שפופ אוהב אחרי טוני פארקר, בוריס דיאו ואחרים), וגם בחור גבוה (שהפך ללהיט גם בחדר ההלבשה), אבל גם הוא ידע לאן הוא נכנס כשבחר לקפוץ על העגלה של אחת מהקבוצות המעוטרות בעולם. כדי להיטמע בנוף שלה ברור שיהיה עליו להתאזר בסבלנות על הספסל.
כרוקי זר הוא טעון הוכחה גם כעת ומודע לכך שיהיה צריך להמשיך להיות יעיל מאוד בכמה שפחות זמן. בינתיים הולך לו לא רע בכלל, והעיתונאים שמסקרים את הספרס שמים לב לכך. ההופעות האחרונות שלו עזרו לו לעבור אפילו את סטפן קרי במדד ה-PER-36 (שבודק תרומה של שחקנים פר 36 דקות) ובמדד היעילות הכללי (PER). מריאנוביץ' מדורג במקום הראשון מבין הסנטרים בליגה בקטגוריה הזאת עם 32.33, לעומת 25.06 של אנס קאנטר שמדורג אחריו ו-32.16 של האלוף המכהן (שגם שיחק יותר משחקים).
הקהל של פילדלפיה השתגע ממנו
בינתיים מריאנוביץ' מרוצה מהשיפור היחסי והאיטי במעמדו (בחודש דצמבר הוא קולע 10.2 נקודות, חוסם פעם אחת ולוקח 4.4 ריבאונדים בממוצע למשחק – שדרוג בולט לעומת אוקטובר-נובמבר) ולא שוכח לפרגן למנטור החדש שלו, הביג פונדומנטאל. "הוא דוקטור של כדורסל", שיבח אותו לאחרונה. "אני אוהב את זה שהוא יודע לעזור לי, לייעץ לי איך לפתור מצב מסוים במהלך משחק ולהגיד מה אני צריך לשפר. הוא מנסה בכל יום לחלוק איתי את הידע שהוא רכש במהלך השנים".
נכון להיום הממוצעים שלו אולי לא מרשימים (4.9 נקודות ו-3.0 ריבאונדים), אבל מריאנוביץ', כמו שכבר הספקתם להבין, הוא לא עוד שחקן שקולע בממוצע 4.9 נקודות ו-3.0 ריבאונדים. המספרים האלה נגזרים מהתפקיד המוגבל שהוא מקבל במערך של סן אנטוניו, שעם שחקנים כמו קוואי לנארד, למרקוס אולדריג' ובוריס דיאו מסתדר מצויין גם בלעדיו.
ובכל זאת, היכולת המבטיחה שהראה פותחת את התיאבון לגביו ומחייבת אותנו לנסות להבין מה הסיכוי שביום מן הימים יהפוך לסנטר NBA לגיטימי באמת. כרגע הוא נראה בדרך לשם, וגם בארה"ב מתחילים להתאהב בו.
השבוע, אחרי ההופעה מול מינסוטה, אנדרו מונאקו ניסה להבין מי זה הבחור הענק הזה שמלהיב כל כך את טקסס ובשלב לחיצת היד בסיום הריאיון ידיו פשוט נעלמו מתחת לכפות הידיים העצומות של מריאנוביץ'. הקטע הפך כמובן לויראלי ברשתות החברתיות וגרם לעוד אוהדים להיחשף לבחור החדש והענק שהגיע לליגה, ונראה שעל אף השונות החיצונית והמנטלית מתחיל להרגיש בה בנוח.
עד כמה מנצל מריאנוביץ' הגמלוני את 7.0 הדקות שהוא מקבל מדי לילה? הנתון הזה מספק תשובה טובה בעניין: בחמש הפעמים הבודדות העונה שבהן שיחק מעל 10 דקות הוא החזיר בממוצעים של 11.8 נקודות ו-6.6 ריבאונדים.
ברגע שהוא מקבל צ'אנס ארוך מספיק להראות מה הוא יודע – גם אם זה קורה נגד פילדלפיה העלובה - התפוקה שלו משתפרת. עובדה: הקהל האומלל של הסיקרס נכנס לטירוף של ממש מהביצועים שלו במשחק ההוא, אחרי שבסדרה של קליעות והטבעות רשם בנונשלנטיות שיא עונה (ושיא קריירה) של 18 נקודות ב-17 דקות.
מריאנוביץ' (שעוד הספיק לעשות גיחה לדי-ליג בתחילת העונה ולקלוע 50 נקודות בשני משחקים) עוד צריך לעבור תהליך ארוך לפני שיהפוך לשחקן ציר מגוון, כזה שהגנות מתוחכמות ויעילות יתכווצו מולו ויעשו אליו התאמות. העניין הוא שנכון לעכשיו נראה שהוא נמצא בדיוק במקום שיכול להכיל את הלמידה שלו ולתת לו לגדול בשקט.
סן אנטוניו הנוכחית, כנראה בשנה האחרונה שבה הטריו המיתולוגי והבלתי-נגמר משחק בהרכב מלא, היא חממה מושלמת לשחקנים שרוצים, יום אחד, להיות טים דאנקן.
לפנייה לכתב/ת 
