שופט: "ידועים בציבור הם לא חברים בטינדר"
החלטה חריגה במשפט סמים: ידוע בציבור לא חייב להעיד נגד זוגתו. המשמעות: ביהמ"ש מבין שב-2015 בני זוג הם לא רק אלה שהתחתנו כדת וכדין
בהחלטה
שניתנה לאחרונה על ידי השופט שמאי בקר מבית משפט השלום בתל אביב נקבע כי בן זוגה של הנאשמת, שבאופן רשמי מוגדר ידוע בציבור שלהה, נחשב כבעלה, ולכן – כפי שמורה החוק – הוא לא יוכל להעיד נגדה במשפט שמתנהל נגד השניים על שימוש והחזקת סמים.
ההגנה אמנם לא הביאה תקדים לכך שעדותו של ידוע בציבור נגד העזר שכנגדו איננה כשרה, אולם היא מצאה תקדימים "קרובים", המלמדים על פרשנות מרחיבה, תכליתית, של סעיף 3 לפקודת הראיות.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- המחבל חטף נשק – המאבטח יפוצה במיליון ש'
- פשרה: מי השתמש במאגר מידע של "כללית"?
- הבלט הישראלי ישלם לפועל במה חצי מיליון ש'
- בשל כשל בירוקרטי: נשאר 3 שנים ללא רישיון
לדידו של השופט בקר "ידועים בציבור הינם 'בני זוג המנהלים חיי משפחה במשק בית משותף'. רוצה לומר, אין המדובר בחברים ב-Facebook או ב-Tinder רחמנא ליצלן, או שניים שנפגשו אך אמש לבילוי משותף, והנה הם קמים בבוקרו של יום באותה המיטה, אלא בשניים שמקיימים מערכת יחסים זוגית לאורך זמן, כאשר מדובר במגורים משותפים, להבדיל משהייה זמנית, ולצד המשק המשותף מנוהלים גם חיי משפחה בעלי אופי אינטימי".
תביעה
לא ישנת עם בן זוגך במיטה? אין קצבת שארים
מערכת PsakDin
אישה שבן זוגה התאבד זמן מה לפני הולדת בתם נתקלה בסירוב של הביטוח הלאומי להכיר בה כידועה בציבור. בית הדין לעבודה נחלץ לעזרתה
פעמים רבות נדונה בבתי המשפט שאלת הסטטוס של ידועים בציבור. מרבית הפעמים נעשה הדבר בבית המשפט לענייני משפחה לצורך דיון בזכויות וחובות לגבי חלוקת רכוש ובעלות ברכוש, או לגבי מזונות אזרחיים (שיקומיים) מכוח דיני החוזים. בפעמים אחרות נערך הדיון בבית הדין לעבודה, על מנת לבדוק אם לידוע/ה בציבור יש זכויות פנסיה או גמלת שארים מביטוח לאומי בשל פטירת מי שהיה בן או בת הזוג.
למיטב ידיעתי, זו הפעם הראשונה שבית משפט פלילי מכיר במפורש בסטטוס של ידועים בציבור ככזה המקנה חסינות מפני עדות.
ההכרעה האמורה נדרשה כיוון שהתביעה זימנה את בן הזוג של הנאשמת כעד תביעה. אלא שסעיף 3 לפקודת הראיות קובע כי "במשפט פלילי אין בן זוג כשר להעיד לחובת בן זוגו". במקרה הזה נשאלה השאלה אם הסעיף חל גם כשבני הזוג הם "רק" ידועים בציבור ואינם נשואים.
המדינה לא חלקה על כך שהנאשמת ובן זוגה הם ידועים בציבור, אך עמדה על כך שפקודת הראיות מתייחסת רק לזוגות נשואים. הטענה הזו נשענה על ספרו של יעקב קדמי על הראיות, שבו נכתב כי "'בני זוג'... הם אלה שהדין בישראל מכיר בנישואיהם".
אלא שהשופט בקר לא ראה עמה עין בעין, ודווקא תמך בהגנה, שהפנתה לרציונל שבבסיס ההוראה שבפקודת הראיות: "לשמור על שלמות התא המשפחתי ועל שלום בית במסגרת המשפחה", ציטוט שגם הוא נלקח מספרו של קדמי. לדידו, לא ניתן להבחין בין חשיבות שלמות התא המשפחתי של נשואים לבין זו של "מקושרים או מחוברים, שלא כדת וכדין הנוהג".
תביעה
הירושה של ידועה בציבור: רכוש לא, מזונות כן
עו"ד סיגל מוסקוביץ
אף שלא הוזכרה בצוואה, דרשה בת זוגו של מסעדן אמיד לקבל מחצית מהרכוש הרב שהותיר אחריו. אחיו התנגדו והסכסוך הגיע לבית משפט
כזה הוא פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בבאר שבע ולפיו אישה שהתגרשה מבעלה, אך המשיכה לחיות עמו ואף ילדה לו ילדים לאחר הגירושין, איננה כשרה להעיד נגדו (ת"פ 2190/01). החלטה זו נשענה על פסיקה מוקדמת יותר של בית משפט השלום בכפר סבא (ת"פ 354/83), שבה שלל בית המשפט מהתביעה את האפשרות להעיד גרושה ששבה לחיק בעלה מהטעם שיש לראותם כבני זוג.
בשפתו הציורית כתב השופט בקר כי "אין כל טעם או סיבה, להגלות או להחריג את הידועים בציבור, מתחת למִטְריה שביקש המחוקק לשים מעל ראשם של בני זוג, לבל 'ירטבו' מההליך הפלילי, לבל יחבל או יפגע הקשר הזוגי-משפחתי שביניהם".
גם אם אפשר לפרש את הוראות הפקודה בשתי דרכים, קבע השופט, עדיף לבחור בפרשנות שמקיימת את זכויות האדם.
תא משפחתי קיים ונושם
כמובן שמדובר בפסיקה מתבקשת וראויה ביותר. זוגיות אינה רק נישואים, ויש מגוון אפשרויות לחיים משותפים. ישנם זוגות רבים שבוחרים שלא להינשא, אם כאקט מחאה חילוני, אם בשל הגבלות דתיות או חשש מאיבוד זכויות כמו פנסיה ותגמולים מביטוח לאומי. האם בחירתם החופשית צריכה לגרום לכך שלא תהיה להם הגנה חוקית? ודאי שלא.
יש לזכור כי התכלית העומדת מאחורי הביטוי "בן-זוג" שבסעיף 3 לפקודת הראיות היא שמירה על שלמות התא המשפחתי ועל שלום בית, ובשביל הגשמת המטרה החברתית המובהקת הזו, המחוקק ובתי המשפט מוכנים להשלים עם כך שנאשם יצא זכאי גם אם חטא.
מוסד הידועים בציבור מוכר בחוקים רבים בדיוק מהסיבה הזו, והמחוקק ביקש לשמור על זכויותיהם של מי שבחרו שלא להינשא או שאינם יכולים לעשות זאת. בנוסף, הקביעה כי גם מבחינת ההליך הפלילי דין ידועים בציבור כדין נישואין, מחויבת גם משיקולי הרמוניה פרשנית, הנשענת על ערכי יסוד לרבות ערך השוויון.
אמנם מושג הידועים בציבור נזיל יותר ממושג הנישואין, ולעיתים ההכרה בו תחייב בירור עובדתי במעין משפט זוטא, אך זה מחיר ראוי למען השגת שוויון חברתי. צדו השני של המטבע, כפי שציין השופט בקר, הוא שתא משפחתי מדומה לא יהיה זכאי לכל הגנה שהיא.
בהקשר זה נכון יהיה לציין את דברי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, שקבע כי הגישה המקובלת היום היא שבמישור לשוני – הדיבור "בן-זוג" רחב דיו כדי לכלול גם ידוע בציבור (ע"א 2622/01 מנהל מס שבח נ. עליזה לבנון).
אסיים בכך שאציין כי לעניות דעתי ראוי שהיום – שנים רבות לאחר כניסתו לתוקף של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – המילים "בני זוג" יפורשו באופן שונה ועדכני יותר. ובלשונו של השופט בקר: "כלום באמת ובתמים ניתן לומר, עדיין, בעידן זה, כי תא משפחתי מתקיים, חי ונושם, רק אצל שניים שנישאו כדת וכדין? פשיטא, כי התשובה שלילית. קביעה זו אינה משנה מציאות, היא איננה יוצרת מציאות, אלא אך משקפת אותה".
- לקריאת ההחלטה של השופט שמאי בקר - לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- הכותבת לא ייצגה בתיק הנדון בכתבה
- עו"ד אלינור ליבוביץ'
עוסקת בדיני משפחה
מומלצים