הבעל מת – האלמנה איבדה את ההטבה בדיור

בני זוג קיבלו אישור לרכוש דירה בהנחה של 40% בדיוק הציבורי. אלא שבדיוק אז הלך הבעל לעולמו, וההטבה אבדה. גם עתירה לביהמ"ש לא עזרה

עו"ד רם יוגבפורסם: 09.01.16 , 09:14

בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דחה לאחרונה את בקשתה של אלמנה לרכוש דירה בשיעור ההנחה שלו הייתה זכאית זמן קצר קודם לכן – כשבעלה עוד היה בחיים. השופט רון סוקול קבע שמתן הטבה מוגדלת "למי שאינו זכאי לכך" מנוגדת למטרתו של חוק הדיור הציבורי.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האישה ובעלה חיו בשכירות בדירה ציבורית בקריית ביאליק. בהתאם לחוק הדיור הציבורי - המאפשר רכישת דירה בתנאים מיוחדים – הגישו השניים בקשה למשרד הבינוי והשיכון להכיר בזכאותם לרכישת הדירה. אחרי אישור הבקשה, ועם קבלת תעודת הזכאות, הם פנו במרס 2015 לחברת "עמיגור" בבקשה לרכישת דירה.

אישום

"ככה קניתי": תושב אשדוד זוכה מפיצול דירה

עו"ד מנחם מאנדל

המדינה הגישה כתב אישום נגד תושב העיר בטענה לבנייה ושימוש ללא היתר בדירתו. אבל היא לא הצליחה להוכיח שהוא זה שביצע את העבירות

"ככה קניתי": תושב אשדוד זוכה מפיצול דירה

בהתאם לחוק הדיור הציבורי, מחיר הדירה נקבע לאחר קבלת שתי הערכות שמאיות, ובניכוי הנחה בשיעור של 40% משווי השוק של הדירה לזכאי המתגורר עם בן זוג (לעומת הנחה בשיעור של 20% בלבד לזכאי המתגורר לבדו). כעבור חודש אושרה בקשת בני הזוג לרכישת הדירה, שמחירה לאחר ההטבה הוערך ב-185,640 שקל. "עמיגור" זימנה את בני הזוג להגיע ולחתום על הסכם המכר, אלא שאז הלך הבעל לעולמו.

בעקבות זאת הסבירה "עמיגור" לאישה שהיא זכאית לרכוש את הדירה בהנחה המגיעה לזכאי יחיד בלבד, כך שמחיר הדירה עלה ל-252,840 שקל. האישה פנתה לוועדת חריגים כדי לאפשר לה לרכוש את הדירה עם הטבה לבני זוג – אך נדחתה.

בעתירה שהגישה לבית המשפט נגד "עמיגור" ונגד משרד הבינוי והשיכון היא טענה שהמועד לקביעת היקף ההנחה הוא זה שבו אושרה הבקשה המשותפת שלה ושל בעלה המנוח.

מנגד טענו המשיבים כי המועד לבדיקת הזכאות להנחה הוא יום השלמת עסקת הרכישה, ושמתן הנחה מוגדלת למי שאינו זכאי לכך, תפגע בזכאים אחרים.

תגרום לחלוקה מעוותת

השופט רון סוקול הבהיר כי חוק הדיור הציבורי מאפשר לדיירים שאינם מסוגלים לרכוש דירות בשוק החופשי לרכוש את הדירה הציבורית שבה הם מתגוררים בהנחה משמעותית, במטרה לפתור את מצוקת הדיור של משפחות רבות.

עם זאת הוא הסביר כי הדירות הן משאב ציבורי שאותו יש לחלק באופן שוויוני וצודק על פי עמידתם של הזכאים בתנאים שונים למשך תקופה ארוכה של חמש שנים, משלב הגשת הבקשה לרכישה ועד להשלמתה.

לפיכך נקבע שמתן הטבה מוגדלת לזכאי יחיד תגרום לחלוקה מעוותת של ההטבות על חשבונם של זכאים אחרים, והדגיש את העובדה שהבעל אמנם מת אחרי שהבקשה לרכישת הדירה אושרה, אך לפני שהעותרת קיבלה את מסמך תנאי הרכישה של הדירה.

השופט סוקול קבע שהכרה בזכות העותרת לרכוש את הדירה בהנחה המיועדת לבני זוג מנוגדת לתכלית ההטבות ולפירושו הראוי של חוק הדיור הציבורי, ודחה את העתירה.