ערך הדירה עלה? הגרושה תבעה לקבל אותה

במסגרת גירושים התעקשה אישה לוותר על הנכס בשל משכנתה שרבצה עליו. 7 שנים אחרי היא התחרטה, אבל נדחתה בבית הדין: "חוסר תום לב"

עו"ד רמי ביאזיפורסם: 11.01.16 , 08:37

בית הדין הרבני האזורי בחיפה דחה לאחרונה תביעה של אישה, ששבע שנים אחרי חתימתה על הסכם גירושים דרשה לקבל מבעלה את חלקה בדירה המשותפת שעליה ויתרה ברצון בזמן הפרידה. הדיינים קבעו כי היא עשתה זאת בחוסר תום לב, ורק משום שהבינה שערך הדירה עלה במהלך התקופה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג נישאו באתיופיה ולימים נולדו להם חמישה ילדים. ב-2006 הגישה האישה תביעה לגירושין בבית הדין הרבני, מאחר שלדבריה סבלה מהתעללות נפשית ופיזית מצד בעלה. את הדירה שלהם, שרכשו בעזרת זכויות עולים ומענק מותנה, ראו השניים בבחינת "מקח רע". כל צד ביקש להיפטר מחלקו והעדיף שהצד השני יקבל את הדירה, שעליה רבצה גם משכנתה.

תביעה

אם ניצחה במשפט: בן יקבל את שם משפחתה

מערכת PsakDin

חד-הורית שאבי בנה לא מקיים איתו קשר פנתה לביהמ"ש כדי להקל עליה את הקשר מול הרשויות. האב התנגד בטענה שהדבר לא מקובל אצל חרדים

אם ניצחה במשפט: בן יקבל את שם משפחתה

האישה הכריזה שהיא מוכנה לוותר על הדירה ובלבד שתתגרש. הבעל הצהיר שהוא מוכן לתת גט אבל רצה שהאישה תתגורר בדירה עם הילדים. רק כעבור שנה הם הגיעו להסכם שבו נקבע כי הבעל יקבל את הדירה והאישה תמשיך להתגורר בדירה שכורה, הצדדים יתגרשו והמזונות יידונו בבית משפט לענייני משפחה.

אלא שב-2014, בחלוף שבע שנים, הגישה האישה תביעה לביטול הסכם הגירושין וביקשה לקבל את החלק בדירה שטרם הועבר על שם הבעל. היא טענה שמאחר שלא היה ניתן לרשום בפועל את הדירה על שם הבעל בשל הלוואת "מענק מותנה" שרבצה עליה (ורישומה על שמו היה מחייב את תשלום ההלוואה), הרי שלא התקיימה עסקה.

לשיטתה, הבעל הפר את ההסכם בכך שלא ביצע את הרישום ועל כן ההסכם בטל. היא הוסיפה שהיא זו שנפגעה מהעיכוב מאחר שבשל היותה בעלת נכס היא לא הייתה זכאית לסיוע בשכר דירה.

הדיינים הרב מימון נהרי, הרב יוסף יגודה והרב יצחק רפפורט החליטו לדחות את תביעת האישה. הם ציינו שבזמנו בני הזוג לא היו מודעים לערך הנדל"ני העתידי של הנכס, ולכן כל אחד מהם ביקש שלא "לזכות" בדירה.

הדיינים הוסיפו שהעובדה שהתובעת "שתקה" בעוד הבעל שילם את המשכנתה במשך שבע שנים מראה שהצדדים היו מודעים לכך שבפועל הדירה שייכת לו, גם בהיעדר רישום.

"ניתן להניח בצורה ודאית מתוך שתיקתה של האישה, כי זו הסכימה שלא לבצע את הרישום בפועל, על מנת שלא לגרום לנתבע הפסדים ניכרים", כתבו הדיינים. "סביר להניח כי זאת הייתה הסכמת הצדדים בעת כריתת ההסכם, אלא שלאחר שמחיר הנכס האמיר, חמדה האישה חלק בנכס לא לה, ואז הוגשה התביעה שלפנינו, המתאפיינת בחוסר תום לב ורצון לעשות עושר ולא במשפט".