ביקשה מקלט בישראל: המאפיה רודפת אחריי

קולומביאנית ששוהה בישראל לסירוגין שני עשורים טענה שנשקפת לה סכנת חיים, ושבעלה ובת דודתה כבר נרצחו. למה החליט העליון לדחות אותה?

עו"ד ערן שדהפורסם: 12.01.16 , 18:09

בית המשפט העליון דחה לאחרונה בקשה למקלט מדיני בישראל שהגישה אזרחית קולומביאנית בת 47 בטענה שהמאפיה בארץ מולדתה רודפת אותה ואת בני משפחתה. הרכב השופטים קבע כי היא לא הוכיחה "פחד מבוסס מרדיפה" ולכן אינה זכאית למעמד של פליטה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האישה הגיעה לישראל לראשונה ב-1994. מאז היא שהתה בארץ לסירוגין עם אשרות שהייה מסוגים שונים, ולעתים שהתה בארץ שלא כחוק. בדצמבר 2013 הגישה האישה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב וביקשה מהמדינה להכיר בה כפליטה.

עתירה

חכי באתיופיה: המדינה לא מאמינה לנישואים

עו"ד ערן שדה

למרות תעודת נישואים, תמונות מהטקס ומבילויים משותפים, דחה משרד הפנים שוב ושוב בקשה של ישראלי להעלות את אשתו לארץ

חכי באתיופיה: המדינה לא מאמינה לנישואים

לדבריה, היא הכירה את בעלה כשהייתה בת 15 והוא בן 28. בשלב מסוים, כשעבד ככתב ספורט בעיתון, הוא ערך כתבה שעסקה בהלבנת כספים על ידי המאפיה, שלאחריה קיבל איומים על חייו ולבסוף נחטף. לאחר כמה ימים שב הביתה ויחד עם בנם הם ברחו לישראל. ב-2001 נולד לשניים ילד נוסף בארץ, אך בקשתם להסדיר את מעמדם נדחתה על ידי המדינה, וב-2002 המשפחה גורשה מהארץ.

ב-2004 האישה חזרה לארץ, והגישה בקשה למקלט הן בגלל רדיפה של המאפיה שכבר רצחה בת משפחה שלה, והן בטענה שבעלה אלים כלפיה. בעקבות זאת נערכו לה ראיונות ותשאולים, אולם נקבע כי היא לא הוכיחה "פחד מבוסס היטב" מפני פגיעה חמורה בחייה או בחירותה אם תשוב לקולומביה, כנדרש באמנת הפליטים.

כל אותה תקופה האישה לא אמרה נואש, ובמשך עשר שנים המשיכה להגיש בקשות להכיר בה כפליטה, אך כולן נדחו. זאת גם לאחר שסיפרה כי בעלה נרצח ב-2007 בקולומביה על ידי המאפיה.

בשלב מסוים דחה אותה בית המשפט לעניינים מנהליים בנימוק שהיא לא נרדפת בשל הטעמים המפורטים באמנת הפליטים, אלא על ידי גורמים עבריינים בהקשר לסכסוך פלילי, לטענתה. על כן, ב-2014 היא ערערה לבית המשפט העליון.

חלופה בטוחה

השופטים נעם סולברג, יורם דנציגר ומני מזוז דחו אותה והסבירו שגם אם חששותיה של המערערת כנים, היא לא הוכיחה יסוד אובייקטיבי של "פחד מבוסס היטב" מרדיפה. אמנם קרובת משפחתה נרצחה, אך היא לא הייתה בהכרח היעד לרצח.

גם ביחס להיום היא לא הצביעה על גורמים ספציפיים שעלולים לפגוע בה, והעידה שאינה מאוימת ישירות. לשיקול זה התווספה העובדה כי באחת הפעמים שבהם חזרה לקולומביה היא שהתה בכפר מרוחק ממקום מגוריה ולא קרה לה דבר, כך שקיימת עבורה חלופת שהייה בטוחה.

בנוגע לרצח הבעל, השופטים הסבירו שהוא לא נרצח מיד עם חזרתו לקולומביה ב-2004, אלא רק ב-2007, כך שלא נשקפה לו סכנת חיים נכון לנקודת הזמן בה נדחתה בקשתם.

משכך קבעו השופטים כי לא ניתן להכיר במערערת כפליטה, והערעור נדחה. נפסק שהמערערת תעזוב את ישראל תוך 45 ימים.