מהמבוך ועד זולנדר: דיוויד בואי של הקולנוע
הוא החל בסרט אימה קצר, המשיך כג'יגולו בברלין והפציע על מסלול הדוגמנות של בן סטילר ב"זולנדר", הוא היה חייזר שהגיע מכוכב אחר וגם מלך הגובלינים הרשע - המורשת הקולנועית המפוארת של דיוויד בואי
במהלך 69 שנות חייו התנסה דיוויד בואי בתחומי אמנות שונים ומגוונים - שירה, ריקוד, פנטומימה, תיאטרון וקולנוע. בואי, שהלך לעולמו אמש (א'), ייזכר בעיקר כאגדת רוק, אבל נוכחותו הכריזמטית והאניגמטית תשתמר גם מהמורשת הקולנועית שלו. מאחוריו יותר מ-30 סרטים - חלקם יצירות פולחניות של ממש. מ"האיש שנפל לכדור הארץ", דרך "חג שמח, מר לורנס", "המבוך", ועד הופעת אורח ב"זולנדר". בואו להיזכר.
פרידה מדיוויד בואי:
העולם נפרד: "גאון שנפל מהשמיים"
להפוך דף עם זיגי: ספרים בהשראתו
ההופעה הראשונה אי פעם של בואי על המסך נרשמה ב-1967, כשהיה בן 20 בלבד. זה קרה בסרט האימה האמנותי הקצר "The Image" של מייקל ארמסטרונג, בו גילם דמות של עלם צעיר מתוך ציור, אשר רודף את האמן שיצר אותו על הבד.
בסוף שנות ה-60 בואי הקדיש את עצמו לקריירה המוזיקלית הפורחת שלו, אך השאיל את עצמו כניצב להפקות קולנוע וטלוויזיה שונות. ב-1976 הוא שיגר את עצמו מחדש לספרה הקולנועית בדרמת המדע בדיוני "האיש שנפל לכדור הארץ" של הבמאי ניקולס רוג. הוא צץ הפעם כחייזר דמוי אנוש שמגיע לעולמנו מכוכב אחר כדי לשאוב מים - משאב חיוני שחסר בסביבתו הטבעית. בדרך הוא מתאהב בנערה מקומית, ומתמודד עם אנשי עסקים תאבי בצע. על הבכורה המרשימה שלו כשחקן ראשי בסרט קולנוע קיבל בואי את פרס סאטורן למדע בדיוני.
שנתיים עברו ובואי כיכב בהפקה הגרמנית "רק ג'יגולו" - דרמה תקופתית שביים דיוויד המינגס. בעיצומה של התקופה הברלינאית שלו הופיע כקצין פרוסי ששב משדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה, ומוצא עבודה כג'יגולו בבית זונות. הוא נרצח בשדות הקטל של העיר במהלך קרב רחוב בין פעילים נאצים לקומוניסטים. לצד בואי בן ה-31 כיכבו השחקנים הוותיקים קים נובאק וסידני רוהם וכן מרלן דיטריך בתפקידה האחרון בקולנוע.
בואי נשאר בברלין גם בהופעה הקולנועית הבאה שלו, שהיתה הופעה של ממש. זה קרה בדרמה "כריסטיאן פ." של אולריך אידל מ-1981, שהגיבורה הצעירה שלה היתה מעריצה אדוקה של הזמר. לצד שיריו, שמעטרים את הפסקול (ביניהם "Heroes" ו"Boys Keep Swinging"), הוא עצמו נראה על הבמה מבצע את השיר "Station to Station" - סצנה זו צולמה במועדון בניו יורק, שבסרט מוצג כמועדון בברלין.
בתחילת שנות ה-80, עת הסתמן שינוי כיוון מוזיקלי ביצירת בואי מרוק לפופ אלקטרוני, חל גם שדרוג במעמדו של הזמר - ככוכב קולנוע. ב-1983 יצאו שניים מסרטיו המוכרים ביותר "הרעב" ו"חג שמח, מר לורנס". הראשון שבהם הוא מותחן אימה נוטף דם שביים טוני סקוט, בו הופיע בואי כבן זוגה של הערפדית קתרין דנב, אשר מגלה שחיי הנצח שהיו אמורים להיות מונחלים לו, עומדים להסתיים בהקדם. סוזן סרנדון באה לעזרתו. מדובר בסרט פולחן לחובביו של הזמר ובכלל.
תפקיד רציני יותר גילם בואי בדרמת המלחמה של הבמאי היפני נאגיסה אושימה "חג שמח, מר לורנס". הוא הופיע לבוש מדים כחייל בריטי עקשן במחנה שבויים יפני במהלך מלחמת העולם השנייה. מול רפיסותם של הכלואים האחרים, ובהם מר לורנס (טום קונטי), הוא התקומם נגד שוביו הקשוחים והבלתי מתפשרים בכל דרך אפשרית - כולל בנשיקה בלתי נשכחת.
הדבר הזכור ביותר מאופרת הרוק הקולנועית "Absolute Beginners" של ג'וליאן טמפל מ-1986 הוא כנראה שיר הנושא בביצועו של בואי, שהפך ללהיט במצעדים, אבל הזמר גם כיכב לצד הזמרות פסטי קנזיט ושאדיי.
מאוחר יותר באותה שנה הגיע טוויסט מפתיע בקו של בואי עם הפנטזיה הפרועה "המבוך" מבית המפיק ג'ורג' לוקאס והבמאי ג'ים הנסון, שהציב אותו בסט מלא בובות. הוא שם על ראשו פיאה ארוכה והכתיר אותו כמלך הגובלינים האורבים לנערה (ג'ניפר קונלי הצעירה) שמזדמנת לארצם בחיפוש אחר אחיה התינוק.
ב-1988 מרטין סקורסזה ליהק את בואי לסרטו השערורייתי "הפיתוי האחרון של ישו" והעניק לו את דמותו ההיסטורית המפוקפקת של המושל הרומאי של ארץ ישראל פונטיוס פילאטוס. בסצנה זו הוא מנסה לדובב את ישו בגילומו של ווילם דפו:
אולי כדי להקליל קצת את האווירה, בואי הופיע ב-1991 בתפקיד ראשי בקומדיית הפשע "תקרית הלינגוויני" של ריצ'רד שפארד לצד רוזנה ארקט. השניים שיתפו פעולה כעובדי מסעדה הזוממים לנקום בבוסים שלהם ולשדוד אותם.
מפגש פסגה בין בואי לדיוויד לינץ' נראה טבעי לגמרי, וגם מוזר. זה קרה בסרט "טווין פיקס: אש הולכת איתי" שיצר הבמאי האניגמטי ב-1992 בהשראת סדרת הטלוויזיה האהובה שלו. בגיחתו הקצרה, גילם בואי את הסוכן פיליפ ג'פריס שצץ פתאום במשרדי ה-FBI בפילדלפיה, אחרי היעדרות מסתורית. הוא סיפר לדייל קופר על המפגש שלו עם בוב האיום והנורא, לפני שנעלם שוב.
ב-1996 פנה לבואי הבמאי ג'וליאן שנבל והציע לו להשתתף בהפקה שהוקדשה לאמן הצרפתי האקסצנטרי ז'אן מישל בסקיאט. התפקיד שייעד לו: אנדי וורהול. בחירה מעניינת, ודי מתבקשת האמת שהוסיפה הרבה צבע ל"בסקיאט".
הקריירה הקולנועית של בואי המשיכה לנוע בין תפקידים קטנים להופעות אורח קצרות - הבולטת שבהן היא כנראה בקומדיה המטורפת "זולנדר" מ-2001 בבימויו וכיכובו של בן סטילר. בואי הגיח משום מקום כדי להכריע את הדו-קרב שעורכים דוגמני העל זולנדר והנסל על הקאט-ווק. לפחות בסצנה אחת כוכב הפופ מהחיים האמיתיים הצליח לגנוב להם את ההצגה:
מאז "זולנדר" ועד למותו, השתתף בואי בעוד כמה הפקות. כך למשל בתפקיד הממציא פורץ הדרך ניקולה טסלה בדרמה "היוקרה" של כריסטופר נולאן מ-2006, כמדבב בסרט האנימציה "ארתור" של לוק בסון מאותה שנה, ובתפקיד עצמו בקומדיה המוזיקלית "Bandslam".
מפה ואילך יהיה זה בנו דאנקן ג'ונס שימשיך את דרכו הקולנועית מכסא הבמאי. עם להיטי המדע בדיוני "ירח" ו"קוד מקור" מאחוריו, והפקת הענק המצופה "וורקראפט" (עיבוד למשחק המחשב הפופולרי) לפניו, המורשת של אבא בידיים טובות.
