"לפני שניפרד": הצד הרך של קפטן אמריקה
אתם מכירים את כריס אוואנס כסופר-הירו השרירן מסרטי קפטן אמריקה של מארוול, ולכן אין פלא שהוא מתעקש להוכיח לכם שהוא יכול להיות רומנטי. זה קורה בדרמה הקטנה שביים, הפיק ובה הוא משחק "לפני שניפרד". ואכן הוא מתגלה כבחור רגיש, אולי יותר מדי. ממש גיבור הכובש את יצרו
אם היה קמפיין עולמי שמטרתו להוכיח לנו שכריס אוואנס (קפטן אמריקה בשבילכם) הוא דוגמה ומופת לבני זוג אידיאליים - "לפני שניפרד" היה גולת הכותרת שלו. כי קפטן אמריקה לא מסתפק יותר רק בלשחק, הפעם הוא רצה לביים, להפיק ולשחק בתפקיד הראשי. לשם כך הוא בחר בדרמה רומנטית רגישה, שמנסה מאוד להיות "לפני הזריחה" של ריצ'רד לינקלייטר.
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
דיפאן
על התסריט אחראים ארבעה כותבים שונים - רונלד בס, ג'ן סמולקה, כריס שייפר ופול ויקנייר. הראשון שבהם כתב בעבר תסריטים מוערכים כמו "איש הגשם" ו"החתונה של החבר שלי", אבל אל תצפו ליצירה מרגשת עד דמעות או קורעת מצחוק. "לפני שניפרד" הוא סרט קטן, במרכזו שני אנשים זרים זה לזו לחלוטין שנפגשים בתחנת הרכבת בניו יורק, והנסיבות גורמות להם לשוטט יחד בעיר, לדבר ולהיפתח זה לזו עד שהבוקר יעלה.
ניק (אוואנס) הוא נגן חצוצרה שצריך ללבן כמה עניינים שקשורים לאקסית שלו. ברוק (אליס איב, "סטאר טראק האויב בתוכנו") היא אישה נשואה באושר, לכאורה, שבדיוק פספסה את הרכבת האחרונה הביתה. באופן מאוד נוח לניק נגמרה הסוללה, הנייד של ברוק נשבר כשהיא הפילה אותו בריצה לרכבת שנסעה בלעדיה, ולשניהם אין ממש כסף זמין לשעות הקרובות.
אז כן, הסרט מזכיר מאוד את "לפני הזריחה" של לינקלייטר, אלא שכאן כל רוח ההתלהבות והתמימות של הדמויות שגילמו אית'ן הוק וג'ולי דלפי מוחלפת במשהו הרבה יותר שבור. אם צריך למקם את ברוק וניק, הם איפשהו על הקו בין "לפני הזריחה" ל"לפני השקיעה", סרט ההמשך. הם כבר לא צעירים פוחזים ומלאי רומנטיקה מצד אחד, והזוגיות והחיים הגישו להם לא מעט מנות חמוצות.
מצד שני, הם גם לא מרירים עד הסוף. בדינמיקה ביניהם יש הרבה חינניות והרבה אופטימיות, למרות ששניהם חושפים בהדרגה את הסיטואציות הרגשיות הלא פשוטות שבהן הם נמצאים. התיאור הזה נשמע מעט חופר לסרט, ולא במקרה. הסרט מצליח לא להיות מייגע מדי, אבל אפשר לומר שהוא גם לא מייצר המון דרמה, ולא הולך עם התסבוכות של הגיבורים שלו עד הסוף. הם עושים כל מיני דברים בלילה בניו יורק, אבל הם בעיקר חגים זה סביב זו ומנסים להבין מי הבן אדם שנמצא מולם.
בנוסף, קורה בו משהו שקורה בקומדיות רומנטיות, והוא לרוב נטול כל אחיזה במציאות. שני זרים, אחת מהם לפחות נמצאת בסוג של מצוקה כשהם נתקלים לראשונה, שיש להם אינספור הזדמנויות להתחמק אחד מהשנייה, פשוט ממשיכים יחד ונשארים לבלות זמן כל הלילה, במעין אמון הדדי שמגיע משום מקום וקצת בלית ברירה. לפעמים זה עובד, אבל יש רגעים שבהם קשה להבין למה לסמוך ככה על מישהו שהרגע פגשת, רק בגלל שהוא נראה כמו כריס אוואנס? קצת שטחי.
בכלל, נראה שאוואנס ביים סרט שבו אחד הדברים המרכזיים הם להראות שהוא יכול להיות גיבור, גם בדמות מציאותית יחסית. ברצינות, הוא באמת אומר את השורה "אם אוכל לעזור לך לשמור על הנישואים שלך - אני אהיה גיבור!", והמוטיב הזה הוא בהחלט מוטיב חוזר. נראה כאילו אוואנס רוצה שניקח אותו ברצינות, ונתרשם מאיזו דמות טובת לב הוא מסוגל לגלם. לא שרירן אמיץ - אם כבר הוא זה שחוטף אגרוף במהלך הסרט - אלא גבר רגיש שלא מפחד להודות שהלב שלו שבור, ואפילו לבכות.
הדבר העיקרי שעובד לטובת הסרט הוא שלא מספקים לנו כאן סיטואציה רומנטית ברורה מאליה. כלומר, הוא לא פועל בכיוון הכה צפוי: השניים לא מתאהבים מיד ברגע שהם נפגשים. לעומת זאת, הם כן מתעסקים בלנסות ולעזור זה לזו עם עניינים רומנטיים עם אחרים. העובדה הזו היא הנקודה המרעננת של הסרט יחסית לז'אנר.
בסך הכול מדובר בסרט חמוד ועבודה לא רעה לבכורת בימוי, על אף התסריט המגובב. עם קצת שירי אינדי על זוגיות ועל בדידות, וכמה אזכורים ליצירות ג'אז, הוא מצליח להעביר את הזמן בצורה חביבה.
"לפני שניפרד" (ארצות הברית) - במאי: כריס אוואנס. שחקנים ראשיים: כריס אוואנס, אליס איב, מריה בריימן. אורך הסרט: 95 דקות.
