תזרקי את רגשות האשם: את אמא מדהימה!

את עובדת בשלושת רבעי משרה כדי להוציא את הילד מהגן. מגיעה הביתה אחר הצהריים בדיוק בזמן כדי להתחיל את ההסעות לחוגים ולחברים. את מכינה להם את הארוחות, יושבת איתם על השיעורים, יוצאת לקניות, מוצאת להם מורה פרטי, מגיעה לימי הורים. את נשארת איתם בבית כשהם חולים והולכת איתם לרופא על חשבון ימי החופשה שלך.

את עושה כביסה, תולה, את מקפלת, מדיחה כלים. בסוף היום את עייפה, מותשת וסחוטה. את צונחת בערב על הספה מול הטלוויזיה, וכל אותו הזמן את מרגישה אשמה.

הכתבות הקודמות בסדרה:

אבא, הילד שלך זקוק לך - אל תתעלם ממנו

להשתחרר מהכאב: איך לרפא את הפצעים שבלב?

איך להיפטר מהפחד - ולקפוץ בנג'י אל עבר החיים

היא אוכלת אותך מבפנים

האשמה מלווה אותך מהיום הראשון שלך כאמא ועד שהם עוזבים את הבית, וגם אחר כך. אם הם באים אלייך בטענות, את חושבת שהם צודקים. אם הם אומרים לך שאת אמא רעה, או מעצבנת, או לא מבינה אותם, את מתכנסת לתוך עצמך, מתכווצת, מרגישה רע ואפילו מזילה דמעה. את אומרת לעצמך: איפה טעיתי? מה עשיתי רע? כל כך השתדלתי, אני עושה הכל בשבילם, ובכל זאת, הם לא מרוצים ממני.

אולי די כבר?

את מבינה שזה מגוחך, שזה לא הגיוני, שמשהו פה לא תקין? האם עצרת פעם ושאלת את עצמך: איך יכול להיות שאני כל כך משקיעה בילדים הללו, בבית הזה, ועדיין מרגישה לא בסדר? מה פתאום אני מרגישה אשמה?

הגיע הזמן שיגידו לך תודה

שלושת השלבים בהתפתחות אישית הם: עצירה, התבוננות ובחירה. אמא אשמה היא אמא שפועלת על אוטומט. זה ברור (לה, לבעלה ולילדים) שהיא עושה את הכל, מזגזגת בין שלל פעולות, מרקדת בין מספר ילדים, לוקחת על עצמה משימות רבות מדי, מלחיצה את עצמה, דואגת, מוטרדת, גומרת את היום עם הלשון בחוץ. מספיקה בסופו של דבר את הכל, ותמיד, אבל תמיד, מרגישה אשמה.

האשמה היא ההוויה המיותרת עלי אדמות. היא לא מקדמת אותך, היא לא משרתת אותך, היא לא מובילה אותך לשום מקום. אין בה טיפת תכליתיות, שום משמעות ואפילו לא פרס ניחומים בסוף המירוץ האינסופי של חייך.

האשמה היא משקולת, שאת לקחת על עצמך, או שאפשרת למישהו לשים עלייך. וכך את מסתובבת בעולם, מרגישה רע עם עצמך, הגוף קורס, הנשימה כבדה, ועכשיו הזמן לעצור את הסחרחרת. להתבונן, ולבחור.

אחת הדרכים לדכא נשים היא לומר להן "את אמא מספיק טובה". אז לא, את אמא נפלאה, נהדרת, יוצאת דופן. את האמא הכי טובה שהם יכלו לבקש. אמא שתמיד שם בשבילם, שעושה הכל, שנותנת מעל ומעבר - והגיע הזמן שילמדו להעריך את זה ויגידו לך תודה.

השינוי מתחיל בתוכך

השינוי מתחיל בגיבוש, בחיזוק ובהעצמת הדימוי העצמי שלך. במלים אחרות, כפי שאת תקבלי את עצמך, תעריכי את עצמך, תאהבי את עצמך - כך יקבלו, יעריכו ויאהבו אותך.

קוראים לזה, בלשון האימון, "השתקפות". מה שאת רואה בעצמך, ילדייך יראו בך. אם תהיי גאה בעצמך, הם יהיו גאים בך. אם תהיי שמחה, הם יהיו שמחים. אם תפרגני לעצמך בחוגים, בבגדים, בבילויים, ובחברות - הם יפרגנו לך.

אמא יקרה, את העוגן של המשפחה - אל תשכחי זאת לעולם. יש לך אחריות רבה, אבל אין זה אומר שהאחריות צריכה להפוך לאשמה. את עושה הכי טוב שאת יכולה. אם את מותשת, אז משהו כנראה לא עובד נכון. את חייבת לדבר על זה עם בעלך ולבקש ממנו לחלוק. מותר לך לבקש עזרה מאמא שלך, מהחברות שלך, אפילו לקחת מטפלת או בייביסיטר. בוודאי אם את אם חד הורית.

הדרך לנקות את האשמה מחייך מתחילה באהבה עצמית. אהבה חזקה לעצמך, אהבה ללא תנאי. האהבה הזאת אומרת "אני רואה את עצמי. אני יודעת מה אני שווה - מגיע לי שיאהבו אותי, שיחבקו אותי, שיודו לי. אני לא אמא מספיק טובה, אני אמא מדהימה, מהממת, מושלמת. אני האמא הכי טובה שהם יכלו לקבל".

אני מעריץ אותך - מגיע לך.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת