פיצל דירה בת"א ל-3 וטען: "זו דירת שותפים"

בעל נכס בגודל 97 מ"ר ברחוב הנביאים חילק אותו לשלוש יחידות נפרדות, כשלכל אחת מהן כניסה משלה, שירותים ומקלחת. ביהמ"ש העמיד אותו במקומו

עו"ד רינת שפרוטפורסם: 29.01.16 , 10:40

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה שבעל דירה ברחוב הנביאים בעיר פיצל אותה בניגוד לחוק לשלוש יחידות נפרדות. בכך דחתה השופטת ערעור שהגיש בעל הדירה, שעד סוף ההליך התעקש שמדובר בדירת שותפים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

כבר במאי 2015 הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב את בעל הדירה, שגודלה 97 מ"ר, בעבירה של שימוש חורג ללא היתר. ההרשעה התבססה על טענת העירייה ותמונות שהציגה, שלפיהן הוכח שהדירה פצלה לשלוש יחידות עצמאיות. נגזרו עליו קנס של 57 אלף שקל, והתחייבות של 29,200 שקל להימנע מביצוע העבירה למשך שנתיים.

מחלוקת

פיצל 2 דירות ל-6. מה עשתה עיריית ת"א?

עו"ד קרן כהן-בלחרסקי

תושב צרפת חילק את הנכסים שלו בשכונת כרם התימנים והשכיר אותם. אחרי שהחשמל ביחידות הדיור נותק הוא נאלץ לפנות לבית המשפט

פיצל 2 דירות ל-6. מה עשתה עיריית ת"א?

בספטמבר ערער הבעלים על הכרעת הדין למחוזי וביקש לזכות אותו. הוא טען שיש לדחות את מסקנת בית המשפט, שלפיה שירותים ואמבטיה בכל חדר - בתוספת מוצרי חשמל קטנים ומוצרי מזון יבשים - מלמדים על תפקודו של כל חדר כיחידת מגורים. לדבריו האלמנטים מתאימים גם לדירת שותפים, ולכן הספק בעניין צריך לפעול לטובתו.

לטענתו, במקום יש למעשה שלושה חדרים ומטבח – שנמצא בנפרד – ובהחלטות עבר של ועדות ערר בנושא נקבע כי זהו סממן לכך שמדובר בדירת שותפים ולא בדירה מחולקת. בנוסף הוא העלה טענת "הגנה מן הצדק" - שבה ציין כי לאחר שהפקחים הגיעו אליו הם לא העמידו אותו לדין, וההחלטה להגיש נגדו כתב אישום התקבלה מאוחר יותר.

העירייה טענה מנגד שניתן לראות באופן מובהק שכל יחידה עומדת בפני עצמה: כל אחת ננעלת באמצעות מפתח, על דלתות היחידות תלויים שלטים עם שמות הדיירים, ובתוך היחידות יש ציוד מספיק כדי להפוך אותן ליחידות עצמאיות. בדירת שותפים, טענה העירייה, קיימים מטבח וסלון משותפים, וגם אם יש יותר משירותים אחד, אין לכל חדר שירותים. בדירה זו, לכל אחת מהיחידות יש כניסה נפרדת, שירותים נפרדים, מונה חשמל לכל יחידה, וכלים המאפשרים ניהול מטבח.

חורץ גורל: שטיפת כלים

השופטת טלי חיימוביץ דחתה את הערעור של בעל הדירה והסבירה שמהתמונות שהציגה העירייה עולה בבירור כי כל אחד מהדיירים מחזיק מוצרי אוכל, כלי אוכל וכלי בישול בחדרו, וכן מיקרוגל. כמו כן, כל דייר יכול לשטוף את הכלים בחדרו, וכנראה שזה מה שעושה, וכך מתייתר הצורך במטבח המשותף.

עוד סברה השופטת כי הימנעותו של בעל הדירה מלזמן את השוכרים לעדות או לכל הפחות להציג את חוזה השכירות שלהם פועלת לחובתו, ומחזקת את המסקנה כי מדובר בדיירים הזרים זה לזה. זאת בייחוד כשביחידה השנייה מופיע שלט המבקש מכלל "הדיירים", ולא "השותפים", לשמור על הניקיון.

לגבי טענת ה"הגנה מהצדק" החליטה שהשופטת שבנסיבות העניין היא לא עומדת לנאשם, כיוון שלא הוכיח שהסתמך על החלטתה שלא להעמידו לדין. זאת גם אם היה על העירייה לעדכן אותו שהיא שינתה את עמדתה לפני שהגישה את כתב האישום.

לפיכך סברה השופטת חיימוביץ כי בית המשפט לעניינים מנהליים צדק כשקבע שמדובר בדירה שפוצלה ליחידות נפרדות ונעשה בה שימוש על ידי צדדים זרים.