הילדים שותים אלכוהול - תפסיקו להתכחש ותתחילו לפעול
ילדה בת 13 שתתה אלכוהול והתמוטטה, נער בן 15 הגיע מחוסר הכרה לבית חולים ונער נוסף איבד את הזיכרון לטווח קצר. כשמתבגרים שותים אלכוהול יש סכנות שהם בכלל לא מודעים להן. אז איך אפשר להיות בטוחים שזה לא יקרה לילדים שלנו? מה כדאי לשאול אותם ואיך להסביר להם ב"שפה שלהם"?
"אני זוכרת מקרה של ילדה בת 13 שהגיעה באוטובוס לבילוי בתל אביב עם חבריה. הילדים התחילו 'לתדלק' כבר באוטובוס כי לתוך המועדונים אסור להם להכניס אלכוהול. הילדה הלכה למסיבת יום הולדת וסיפרה לאמה שהמסיבה קרובה לבית. עד שהם הגיעו למועדון, היא הייתה כל כך שיכורה, שהתמוטטה עוד לפני שהספיקה להיכנס והגיעה לאשפוז". כך מספרת ד"ר טל שניר, מומחית לרפואת ילדים ומנהלת מרפאת מתבגרים במחלקת ילדים של בית חולים "דנה" שרואה מדי יום ילדים במצבים קשים לאחר ששתו אלכוהול.
ילדים צעירים מאבדים הכרה
- באיזו שלב את רואה את הילדים?
ד"ר שניר: "בדרך כלל הם מגיעים למיון במצב של איבוד הכרה. לפעמים חברים שלהם מביאים אותם, לפעמים החברים נוטשים אותם בגינות או על הספסים ואז אוספים אותם אמבולנסים או סיירת הורים. ביקורם של רוב הילדים עם הרעלת אלכוהול מסתיים במיון, שם הם מתאוששים ומשוחררים הביתה בליווי ההורים. אלי למחלקה מגיעים הילדים במצב שמצריך אשפוז. עד כה, גיל המאושפז הצעיר ביותר עומד כיום על 12".
- מה הטיפול הראשוני במקרה של הרעלת אלכוהול?
"חשוב להבין שהספיגה שלו יחסית מהירה, אבל ההשפעה פגה מאוד לאט. כאשר ילד מגיע למיון מחוסר הכרה, עדיין אי אפשר להבין לאיזה מצב הוא ידרדר. כאשר ילדים מגיעים למיון דבר ראשון עושים את הערכת המצב שלהם. ילדים מחוסרי הכרה מתקבלים למיון כ'פלוני אלמוני' ועד שהם חוזרים להכרה, אין לנו אפשרות אפילו ליידע את ההורים.
"הסיכון הכי גבוה הוא הפסקת נשימה. קודם כל בודקים להם את רמת האלכוהול בגוף, באמצעות בדיקת דם. ברגע שאנחנו יודעים כמה אלכוהול הם צרכו, אנחנו יכולים לנבא כל תרחיש. לפעמים הם נזקקים לאשפוז ומעקב כי הכבד מפרק את האלכוהול בדרך כלל תוך 24 עד 48 שעות".
לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו
- איך ההורים מגיבים למצב?
"ברגע שהילדים מגיעים למיון או לאשפוז, אי אפשר כמעט לתקשר לא רק איתם, אלא גם עם ההורים, כי הם עסוקים לרוב בלכעוס עליהם. יש מנגנון של התערבות מידית במיון. ילד משוחרר הביתה אחרי שיחה עם עובדת סוציאלית אבל כשילד מגיע לביקורת של מרפאת מתבגרים אחר כך, זה סימן שההורים שלו מאוד אחראיים. ההורים בדרך כלל מתייחסים לנושא הזה בסלחנות ומניחים שהילדים כבר למדו את הלקח".
- מה עושים בביקורת במרפאת מתבגרים?
"כאשר הם מגיעם לביקורת במרפאה, הם עוברים סקירה נרחבת שכוללת לא רק בדיקות גופניות אלא גם סקירת אורחות חיים ומצב נפשי. אנחנו מנסים למפות ולהבין מה גרם לדבר כזה. ברוב המקרים מדובר היה בהתנסות ראשונה וזה לא חזר לעצמו. אמנם היו מקרים בהם נדרשנו לערב גם רשויות מתאימות".
- איזה טיפים היית נותנת להורים למתבגרים – איך לדבר עם הילדים שלהם על אלכוהול?
"קודם כל להפסיק להתכחש לבעיה. על צריכת האלכוהול צריך לדבר מאוד מוקדם, לפחות בכיתה ח'. צריך לדבר על התופעה באופן כללי ולא באופן ישיר: 'אתה יודע שיש ילדים בגיל שלך ששותים אלכוהול? אז אם שותים בהפרזה, זה מה שיכול לקרות' – ולתת דוגמאות של התופעות, לספק את המידע.
"חשוב לשאול אותם בצורה ישירה אם שתו אלכווהול, לחכות להם כשהם חוזרים בערב, לתת נשיקה, להריח אם יש להם ריח של אלכוהול מהפה. אם הם הלכו לישון אצל החברים, זה הסימון הכי טוב שהם שיכורים ולא רוצים לחזור הביתה.
"מחקרים בארה"ב מראים שבבתים בהם ההורים נוטים לתת לילדים להתנסות באלכוהול בבית, לילדים יש נטיה להפוך בהמשך לאלכוהוליסטים. ברור שבשתיית אלכוהול יש הרבה עניין חברתי ותרבותי, לכן חשוב מאד לתת כאן דוגמה אישית – ילד שרואה את ההורים שלו משתכרים בבית או חוזרים שיכורים מבילוי, ישליך את זה גם על עצמו וירצה לשתות אלכוהול, אבל היעדר ניסיון במקרה זה יכול לגרום, כפי שכבר ראינו, לסכנת חיים".
"רצינו שהילד יפעיל שיקול דעת"
"כשהבן שלי היה בן 13-14 והתחיל לבלות עם החברים שלו בסופי שבוע, הבנו שחלק מהבילוי כולל התרוצצות בכל מיני פארקים שכונתיים, ועשינו איתו שיחה ראשונה על אלכוהול", מספרת אסנת עופר, עיתונאית לענייני בריאות. "לבן זוגי ולי היה ברור שהתפקיד שלנו הוא לתת לו כלים להתמודדות. מגיל צעיר רצינו שירגיש שהוא מפעיל שיקול דעת עצמאי וחושב בצורה ביקורתית.
"יום שישי אחד אחרי ארוחת ערב אמרנו לו: 'בוא נדבר רגע על אלכוהול. ניסית?' והוא ענה באופן טבעי לגמרי: 'כן', שזה הגיוני כי בבית יש אלכוהול ולפעמים הוא היה טועם יין בארוחות. גם ידענו שבקבוקים זולים של וודקה, ג'ין וערק מוצאים את דרכם באופן מסתורי לפארקים שכונתיים, כלומר הכתובת הייתה על הקיר. פה באזור יש סיירת הורים מאוד רצינית והתחלנו לשאול אותו אם הוא פוגש את הסיירת והאם מישהו מהחברים שלו השתכר פעם באופן רציני. זה היה מובן מאליו שיש אלכוהול בסביבה".
- ולא חששת שיקרה לו משהו ב"ישיבות" בפארקים?
"היה לי נורא חשוב שהוא ידע לבוא לחלוק איתי דברים – לא מפחיד אותי לדבר איתו על הכול וגם על אלכוהול. הסברנו לו על מה מבוסס כל סוג של אלכוהול שיכול להגיע אליו באחת הישיבות שלהם בפארקים. שאלתי אותו אם היה מקרה שמישהו מהחברים שלו הגזים, והוא סיפר לי על מישהו ששתה יותר מדי, אז הם הלכו להביא לו משהו לאכול ולשתות. היה לי חשוב להבהיר לו שהוא צריך לשים לב למה שקורה מסביב. יש לו אחריות כלפי החברים שלו.
"חבר מאוד טוב שלו הגיע למצב של אשפוז. זה קרה כבר אחרי שהם סיימו את התיכון, הם היו אמורים לטוס כמה חברים לחו"ל והבחור הזה אושפז וביטל את הנסיעה. אין לי מושג מה קרה שם, כנראה הוא נסחף, כי בטוח זה לא היה משהו כדי לעשות רושם על החברים. אני זוכרת שהחבר'ה לקחו את זה מאוד קשה".
תרמוס תה ועוגיות
גלית נחום, מתנדבת במשך שנתיים בסיירת הורים ביוקנעם, אמא לשלושה מתבגרים (דור בן 17.5 ותאומים שיר ושחר בני 12.5) מספרת: "כל משמרת שלנו מורכבת משני סיירים ושתי סיירות מצויידים בתרמוס תה ועוגיות עבור הילדים. הגילאים שאנחנו פוגשים בשטח ששותים אלכוהול הם מכיתות ח' ועד יב'. ישנה תרבות שתיה. זה מתחלק בין נוער שלוקח מהבית אלכוהול לבין הנוער שמוצא בגיר שיקנה עבורו שתיה, לרוב שתיה זולה. הרבה נוער נמצא בחוץ בימי שישי בעיקר בגלל חוסר מעש ויש גם חבר'ה שפשוט אוהבים את זה – ישיבה בפארקים או ספסלים בגינות".
- מה בדיוק אתם עושים?
נחום: "אנחנו מגיעים לחבורות הילדים, שואלים לשלומם בודקים אם הכול בסדר ומחלקים להם תה ועוגיות. במידה ויש שתיה אנחנו מתמהמהים קצת לבדוק מה מצבם, משוחחים איתם ומסברים להם את הסכנות בשתית אלכוהול. בודקים אם יש ילד או ילדה הנמצאים במצוקה בגלל שתיה או כל דבר אחר. היום, לאחר שנתיים של סיורים הצלחנו להגיע למצב שהנוער בוטח בנו, מחכה לנו. בהתחלה, כמובן, היו משייכים אותנו למשטרה וטענו שאנחנו כמוהם, אבל עם הזמן הצלחנו להסביר להם שאנחנו לא גוף אוכף ושאנחנו נמצאים שם בשבילם ועבורם.
דלת סגורה: לשרוד את גיל ההתבגרות של הילדים
"לפעמים ישנם סיורים רגועים מאד, כשרוב הנוער שנמצא בחוץ לא שותה, אך לפעמים יש סיורים בהם ילדים מכיתות ח' שותים יחד עם נערים בוגרים יותר – כיתות י"א-י"ב, גם בנים וגם בנות. היו מקרים שנאלצנו להתערב ולקחת ילד או ילדה ששתו יותר מדי הביתה, לקרוא להורים או, במקרים של אובדן הכרה להזמין אמבולנס. אנחנו נמצאים בקשר רציף עם הרכזת והעירייה. באופן אישי הילדים שלי לא נמצאים בימי שישי בחוץ, אבל זה לא מונע ממני לצאת, לפגוש נוער מדהים ולעזור במה שצריך. מעבר לכך שאני מלמדת את הנוער על נושא האלכוהול, הם מלמדים אותי הרבה יותר על ההתסכלות בעיניים שלהם".
"צריך לאסור על בני נוער להשתמש באלכוהול"
פרופ' אבינועם רכס, נוירולוג ויושב ראש הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, מציין כי "יש עליה גדולה מאוד בצריכת אלכוהול בקרב בני נוער, שבאופן טבעי מלווה בעליה באלימות, תאונות דרכים ונזקים גופניים נוספים". לדבריו, "צעיר ששותה אלכוהול מאבד את הסרגלים החברתיים שלו, הוא לא מבחין מה מותר ומה אסור ונתון להשפעה של גורמים שליליים ודחפים אינסטינקטיביים שלו. ראיתי הרבה פעמים אנשים צעירים שהיו מעורבים במעשי אלימות קשים ביותר בטענה של 'אני לא זוכר, אני לא יודע, פעלתי תחת השפעת אלכוהול'. זה כמובן לא משחרר אותם מהאחריות הפלילית".
- עד כמה שתיית אלכוהול מסוכנת לבני נוער לדעתך?
"אני לא מדבר כבר על הצריכה התמתמשכת של אלכוהול שיכולה לגרום לנזקים לכבד, זה לוקח הרבה שנים ולא רואים את זה אצל הצעירים. דבר נוסף שמאוד חמור ונלווה לצריכת האלכוהול הוא הסיכון בלאבד זיכרון לטווח קצר, בדיוק כמו בהשפעה של סם אונס. יש לאלכוהול השפעה בדיוק כזאת – נערות צעירות יכולות למצוא את עצמן במצב של אחרי יחסי מין עם גבר, כשהן לא זוכרות מה בכלל קרה.
"אני חושב שיש צורך לאסור על בני נוער להשתמש באלכוהול כמה שניתן, להעלות את הגיל המותר לצריכת אלכוהול, כמו בארה"ב, למשל, לגיל 21. צריך לעשות כל מה שאפשר כדי להפחית את השימוש באלכוהול בקרב בני הנוער. חייבת להיות הסברה ברורה בבתי ספר, בסביבות גיל 15-16, אבל חייבת להיות גם חקיקה – ילדים לא יכולים להכנס לחנות ולקנות לעצמם אלכוהול".
לפנייה לכתב/ת 
