סטודנט השמיץ מכללה ברשת – וישלם פיצויים

אחרי שעזב את הלימודים ולא קיבל החזר מלא של כספו החל סטודנט להשמיץ את המוסד באינטרנט. בית המשפט קבע שמדובר בשיימינג. כמה הוא ישלם?

מערכת PsakDinפורסם: 09.02.16 , 08:24

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישה המכללה לרפואה טבעית נגד סטודנט לשעבר בשל פרסומים שליליים שהעלה נגדה ברשת. השופט אהרון שדה קבע שמחיר ב"שיימינג" יהיה 13 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הסטודנט החל את לימודיו במכללה לרפואה טבעית ב-2013 אך הפסיק אותם לאחר שלטענתו תלונות ובקשות שלו לא זכו למענה הולם. הוא דרש לקבל את שכר הלימוד בחזרה אך המכללה הסכימה להשיב לו 40% בלבד. בתגובה הוא העלה פרסומים באינטרנט נגד המכללה, שבהם טען כי היקף השעות האקדמיות שסיפקה בפועל היה נמוך משמעותית מהמובטח, שהיא לא מוכרת על ידי ארגון המאמנים, ושמועד פתיחתם של כמה קורסים נדחה מבלי שקיבל על כך הודעה.

תביעה

לשון הרע: כתבה בפייסבוק "משרד של ליצנים"

עו"ד נעמי לנדאו

עובדת שפוטרה מחברת חקירות השמיצה את מעסיקיה בפוסט ברשת החברתית. כשתבעה פיצויי פיטורים היא גילתה שהיה לכך מחיר

לשון הרע: כתבה בפייסבוק "משרד של ליצנים"

בעקבות זאת הגישה המכללה, שיוצגה על ידי עו"ד אילן גולדנברג, תביעת לשון הרע נגד הסטודנט ודרשה פיצוי של 250 אלף שקל. היא טענה שהפרסומים הסבו לה נזק רב, הפחיתו את מספר הנרשמים והביאו לסגירתה כעבור שנה וחצי.

הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד גיא אופיר, טען להגנתו שכל הפרסומים היו אמת וכי פעל בשם חופש הביטוי, שכן כל רצונו היה להביא את מחדלי המכללה לידיעת הציבור ולהגן עליו.

השופט אהרון שדה לא התרשם שהסטודנט פעל בשם חופש הביטוי, כי אם מתוך מטרה לפגוע במכללה לצורך קבלת שכר הלימוד בחזרה. טענת ההגנה המרכזית שלפיה דיבר אמת נדחתה ברובה. השופט הבהיר שהנתבע לא ציין שהמכללה הציעה לו החזר של 40% משכר הלימוד אף שלא הייתה חייבת לעשות זאת על פי החוזה ביניהם.

בנוסף, העיר השופט, המכללה אמנם אינה מוכרת על ידי ארגון המאמנים, אך גם לא הציגה את עצמה ככזאת. גם ביחס לשעות הלימוד נקבע כי אמנם הן היו נמוכות מהמובטח, אך לא בהגזמה אותה הציג הנתבע בפרסומיו.

לפי השופט שדה, הסטודנט לא הסתפק בפרסום פוסט אחד ולא סייג את דבריו כי מדובר בהתרשמותו האישית. הפרסומים היו רבים ותכופים ועלה מהם רצון לגרום נזק תדמיתי ממשי לתובעת. נקבע שהוא פרסם את הדברים בכמה פלטפורמות אינטרנטיות, באתרים ובפורומים, כולל "מצגת מושקעת" ביוטיוב. לפיכך קבע השופט כי הנתבע פעל בחוסר תום לב.

השופט הדגיש כי הנוהג לבקר מוצרים ושירותים באינטרנט מהווה נורמה נפוצה. "תרבות ה'שיימינג' הכתה שורש וחופש הביטוי נראה לא פעם, ובעיקר באינטרנט, כחופש הגינוי", כתב. לכן, אף שכוונת הנתבע הייתה רחוקה מלהיות טהורה, בפועל פרסומים כאלה הם עניין יומיומי שאיתו מתמודדים נותני שירותים שונים, ופרסומי הנתבע אינם יוצאי דופן בהקשר זה.

השופט גם ציין שהמכללה לא הוכיחה שאכן הייתה ירידה בהיקף הנרשמים או נזק אחר והזכיר שהנתבע, כסטודנט, היה הצד החלש במערכת היחסים החוזית בין הצדדים.

בשל האמור פסק השופט לטובת התובעת סכום נמוך בהרבה מזה שביקשה, והורה לנתבע לשלם לה פיצויים בסך 13 אלף שקל, וכן הוצאות על סך 1,200 שקל ושכר טרחת עו"ד של 3,000 שקל.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
ב"כ התובעים: עו"ד אילן גולדנברג
ב"כ הנתבעים: עו"ד גיא אופיר

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו