עכשיו זה זמן מורים
כמו הרופאים והטייסים, המורים נשענים על הניסיון המעשי המשותף שלהם, מתעדים אותו, מתחקרים ומשתפים זה את זו. ביחד הם מפתחים את שיטות הלימוד המתאימות ביותר לתלמידים שלהם
תאמינו או לא, כיתות חמש היחידות במתמטיקה מוצפות. המאמץ הגדול של השנים האחרונות מבשיל. אחרי עשור של הידרדרות מדאיגה, יותר תלמידות ותלמידים בוחרים במסלול המפרך של חמש היחידות. הם השתכנעו שזו הבחירה המתאימה בשבילם והם נכונים להשקיע, לתרגל ולהתמיד. הם אפילו מבינים שזה לא ילך להם בקלות ושיצטרכו להתגבר על קשיים מסדר גודל חדש.
עוד בערוץ הדעות:
המלחמה נגד האנטישמיות והגזענות חייבת להימשך
חיפאים מחפשים מדינה
הצורך בקווים אדומים
הם חולמים על עתיד טוב ומקווים שהמתמטיקה תפתח אליו דלת. הם רוצים כרטיס כניסה ליחידות הטכנולוגיות בצבא, לפקולטות הנחשבות באוניברסיטאות ולמשרות הנחשקות במשק. כנגד כל הפערים הם שואפים להצליח במקום שבו הוריהם נעצרו ולהבטיח למשפחתם רווחה כלכלית. הם מביטים בדאגה אל העולם שאנו מפקידים בידיהם ויודעים שמשימת הדור שלהם קשה במיוחד.
עבורם המתמטיקה רק מתחילה כשהטכניקה שוקעת והם ירקיעו שחקים במחשבה כדי למצוא בעזרתה פתרונות יצירתיים לבעיות שטרם פגשו בעבר. בעוד שני עשורים יהיו מביניהם מי שיגלו תרופות למחלות, שיספקו מזון בריא וינקו את הסביבה. אחרים יפתחו טכנולוגיות כדי להגן על הביטחון ולשפר את איכות החיים של כולנו.
אולם עכשיו כשהם בכיתה י', הסטטיסטיקה אינה לצדם. הם לא חושלו למאמץ ואינם מורגלים ליפול ולקום. הקצב בחמש היחידות מהיר, הידע והמיומנות נבנים זה לצד זה והם מצופים להעמיק וליישם. יותר מבעבר הם זקוקים למורים מעולים שיאמינו בהם, יתאימו את ההוראה ליכולות, לקשיים לסגנון החשיבה ולקצב הלמידה שלהם, ובעיקר, שיעניקו להם משוב בונה ומחזק בזמן אמיתי.
כל העיניים נשואות עכשיו אל המורים
כל העיניים נשואות עכשיו אל המורים. הלחץ גדול, משר החינוך, דרך ההורים ועד מנהל בית הספר, כולם סומכים על המורים. אבל איך מספיקים את החומר, מעמיקים בו ומגיעים לחשיבה והבנה וגם דואגים שאף תלמיד לא יישאר מאחור? איך בכיתה עם הרבה תלמידים אפשר לדעת באופן מיידי מי מתקשה ובמה ולעזור לו, לפני שהקושי יהפוך לפער והפער לויתור?
הרבה מאוד יכולות פדגוגיות פותחו בשנים האחרונות לקראת הרגע הזה. טובי המוחות באוניברסיטאות פיתחו כלים דיאגנוסטיים שמאפשרים למורים לראות את הלמידה מעיני התלמידים. מורים מציבים מצלמות וידאו בכיתותיהם כדי לצפות ולנתח, לתחקר, ללמוד ולשפר. הם בונים עם כל תלמיד תכנית למידה אישית, וביחד מתקדמים לעבר יעדים שאפתניים.
המורים פונים זה אל זה לעזרה ומחפשים כתף מקצועית תומכת אצל המורים המנוסים והטובים ביותר. סביבם מוקמות כעת בכל רחבי הארץ קהילות מקצועיות של מורים. המורים מגיעים לקהילה עם הדילמות והקשיים שלהם, מביאים אל השולחן את למידת התלמידים ואת הוראתם ופועלים יחדיו כדי לשפר ולהשתפר. ביחד הם לוקחים אחריות ובונים במשותף את המקצוענות שלהם מבפנים.
לנגד עינינו מקצוע ההוראה עובר מהפכה של ממש. מפס ייצור 'תעשייתי' של ספרי הפעלה שנכתבו מבחוץ, ההוראה משנה את פניה למקצוע 'קליני 'של ידע ומומחיות. כמו הרופאים והטייסים, המורים נשענים על הניסיון המעשי המשותף שלהם, מתעדים אותו, מתחקרים ומשתפים זה את זו. ביחד הם מפתחים את שיטות הלימוד המתאימות ביותר לתלמידים שלהם.
המורים יכולים למשימה, אך הם זקוקים לאמון ולתמיכה. על מערכת החינוך
לאפשר להם זמן ומרחב לעבודה מעמיקה עם התלמידים ולפיתוח המקצוענות בקהילות המורים. יש להעניק לתפקיד המורה הבכיר המוביל את קהילת המורים מעמד רשמי ושכר הולם. צריך להמשיך להכשיר מורים מעולים מההייטק והמדע שיצטרפו לשורות המקצוע, לחבק את המצטרפים ולהכיר בוותק המקצועי שלהם.
גם אנחנו כהורים חייבים לשנות גישה ולשאול את עצמנו כיצד נוכל לעזור. לכל הפחות עלינו לעמוד על הקווים, לעודד, לתת גיבוי, ולהזכיר לילדינו את האור שבקצה המאמץ.
אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ וחבר ועד החינוך הלאומי