אזרח ספרדי "נתקע" בארץ כי לא שילם מזונות

תושב ברצלונה צבר חוב מזונות של 100 אלף לאשתו הישראלית. בעקבות ביקור קצר הוא נאלץ להישאר בארץ למשך שנה. עד שביהמ"ש איפשר לו לחזור

עו"ד אלימלך יעריפורסם: 17.02.16 , 20:07

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הורה לאחרונה לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא לפני כשנה נגד אזרח ארגנטיני תושב ברצלונה, בגלל חוב מזונות לאשתו הישראלית. השופט יהורם שקד קבע שעם כל הרצון לעזור לאישה, אין הצדקה להשאיר אותו בארץ.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג - ישראלית ואזרח ארגנטינאי - הכירו בארגנטינה ושם התחתנו. ב-2002 הם עברו לישראל והבעל קיבל אזרחות ישראלית. במהלך השנים נולדו להם שני ילדים, כיום בני 11 ו-7. ב-2012 נפרדו בני הזוג בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, ובו נקבע שהבעל ישלם מזונות ילדים בסך 4,000 שקל לחודש, וכן חצי מהוצאות החינוך והוצאות רפואיות. בסוף 2013 הוא עבר להתגורר בברצלונה (הא מחזיק גם באזרחות ספרדית), שם גם התחתן בשנית.

לפני כשנה הגיע הבעל לארץ לביקור של חמישה ימים, אולם כשביקש לחזור לספרד גילה שאשתו לשעבר פנתה אל ההוצאה לפועל בשל חוב מזונות של יותר מ-100 אלף שקל, ורשמת הוצל"פ קיבלה את הבקשה והוציאה נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. הבעל ערער לבית המשפט וסיפר שבשנה האחרונה הוא מצא עבודה במסעדה תמורת של 4,000 שקל לחודש, הרבה פחות ממשכורתו בברצלונה (כ-2,000 יורו לחודש).

תביעה

גרושה נקמנית: סיכלה נסיעת עסקים לארה"ב

עו"ד רונית מר

אישה הוציאה נגד הגרוש שלה צו עיכוב יציאה מן הארץ תוך הסתרה של פרטים מהותיים. הגבר תבע ממנה 640 אלף שקל. מה קבע בית המשפט?

גרושה נקמנית: סיכלה נסיעת עסקים לארה"ב

הוא הוסיף שאין לו כאן אמצעי מחייה מינימליים או מכרים שיכולים לעזור לו, וכליאתו בארץ לא תעזור לתשלום המזונות, ואף פוגעת ביכולתו לשלם.

השופט יהורם שקד סבר שיש לראות במערער "תושב זר", שכן מקום מושבו בברצלונה - שם הוא גר, שם גרה אשתו הנוכחית ושם מקור פרנסתו. הוא פירט שורה של פסקי דין של בית המשפט העליון, והבהיר: "רק כאשר תושב חוץ עומד להבריח את נכסיו מן הארץ, ייעתר בית המשפט בישראל ויורה על עיכוב יציאתו. זהו התנאי היחידי המוכר בפסיקה לעיכוב יציאתו מן הארץ של תושב זר".

במקרה הזה, קבע השופט, אין כל חשש להברחת נכסים, שהרי למערער אין נכסים בישראל. באופן כללי הליכי הוצאה לפועל נועדו "לממש פסקי דין של בית המשפט על ידי ירידה לנכסי החייב, ולא על ידי ירידה לחייו של החייב", כלשונו של הנשיא בדימוס אהרן ברק. עם כל הכבוד והרצון לעזור לאישה, אי אפשר לעשות זאת באמצעות עיכוב יציאת המערער מהארץ. יתרה מכך, השופט הבהיר כי השארת המערער בארץ לא תביא לתשלום החוב.

בסיכומו של דבר נקבע שהרשמת טעתה, והשופט שקד ביטל את צו עיכוב היציאה מהארץ.

האישה עשתה טעות כשלא הסכימה להצעת הפשרה של השופט שקד, שהציע לבטל את הצו כנגד המצאת פסק דין למזונות בברצלונה. מדובר בפשרה מקסימלית בנסיבות העניין. ואולם, השופט יכול היה להעניק לאישה את הסעד למרות סירובה לפשרה, במקום להותיר אותה ואת הילדים ללא שום אפשרות גבייה מהאב החמקן. זה אחד המקרים שבהם היה על בית המשפט להתעלות מעל תחושת האכזבה מדחיית הצעתו ולדאוג לטובת הילדים.