נסראללה מאיים, אבל בחיפה לא ממהרים: "חיים על פצצה גרעינית מתקתקת"
איום מזכ"ל חיזבאללה לפגוע במכל האמוניה במפרץ חיפה הוא תזכורת כואבת למחדל המתמשך של הטיפול במתקנים המזהמים והמסוכנים במפרץ, ובהם מכל האמוניה שבו 12 אלף טונות של החומר. ההמלצה למגן את המכל או להעבירו נדחו, והפתרון אינו קרוב: "זה יותר מ'צבע אדום', התושבים חייבים להתעורר"
תושבי מפרץ חיפה לא היו זקוקים לאיומי מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה כדי להכיר מקרוב את האיום של מכל האמוניה המצטרף ליתר המפעלים המזהמים והמסוכנים. "נסראללה מבין את מה שכל תושבי חיפה והקריות יודעים כבר מזמן, אנחנו חיים על פצצה גרעינית מתקתקת", אומר יאיר גבע, תושב קריית מוצקין בן 31, נשוי טרי.
מבקר המדינה ב-2012: לא נמצא פתרון לאיום ממפרץ חיפה
לדברי גבע, "אם לא די בממצאים החמורים שמתגלים במחקר הזיהום, נסראללה הזכיר לנו היום צד נוסף של חבית הנפץ הכימית שאנחנו נושמים. זה יותר מ'צבע אדום' והתושבים חייבים להתעורר בהקדם, כדי שלא נזדקק לוועדות חקירה אחרי שיגיע אסון".
נסראללה אמר בנאום שנשא אמש כי "זו פצצה גרעינית במובן הזה שכמה טילים פלוס כמה מכלים של אמוניה בחיפה והתוצאה תהיה כמו של פצצה גרעינית".
עליזה ברקן, תושבת קריית חיים, סיפרה על תחושות חרדה יומיומיות שמציפות את התושבים גם מבלי שנסראללה מאיים: "אני מאוד מקווה שהרשויות הקובעות את המדיניות כאן לא יזלזלו בחיים שלנו כמו שהם עושים עד עכשיו. שלא יהמרו על החיים שלנו. אף אחד מאיתנו לא רוצה לחיות בצל הר הגעש. אנחנו פונים לכל מי שצריך לעשות את מה שהוא הבטיח. לשר אבי גבאי, לביבי נתניהו, לראש העיר יונה יהב. תזיזו מכאן את כל הגורמים. אנחנו לא רוצים שתהמרו על החיים שלנו".
ארגוני הסביבה השונים מתריעים כבר שנים על הסכנה הנשקפת לתושבי הצפון כולו מהמכל ומהכמות האדירה של החומרים המסוכנים המאוכסנים בשטח קטן יחסית. ליאורה אמיתי, מעמותת אזרחים למען הסביבה, ניצבת בראש החץ עוד לפני מלחמת לבנון השנייה, אומרת: "אנחנו מכירים את המצב ומתריעים עליו עוד לפני שנת 2006 - גם אז כיוון נסראללה ראשי טילים למכל, במלחמת לבנון השנייה, וגם אז כתבנו מכתבים לכל שרי הממשלה. גם במבצע 'צוק איתן' כוונו ראשי טיל לאותה מטרה. למרבה הצער, למרות כל הוועדות שהוקמו ודנו, ופרסמו מסקנות והמלצות ולמרות כל הצהרות שרי הגנת הסביבה - הפצצה הזאת עודנה כאן, ומאיימת על חייהם של עשרות אלפי תושבים".
בעיריית חיפה אמרו מנגד כי לא חיכו לנסראללה כדי להיאבק על סגירת המפעל, אך "הודו" לו על העלאה חוזרת של הנושא לסדר היום. "העירייה מקיימת מלחמה יום-יומית מול פשעים שביצעה המדינה נגד תושבי מפרץ חיפה בעשרות השנים האחרונות", נאמר בהודעה שפורסמה בעקבות דברי נסראללה. "נמשיך להיאבק בכל האמצעים העומדים לרשותנו למען ביטחונם ובריאותם של תושבי הצפון. נתנגד להרחבת בתי הזיקוק, ונפעל להעתקת חוות המכלים וסילוק מכל האמוניה. אין אנו חושבים כי צריך לנהל את המדינה על פי נאומי הרהב של נסראללה, אך אנו שמחים על הסיוע להעלאת הנושא החשוב והמדאיג לסדר היום, גם אם הוא מגיע מאדם מבוהל שכבר שנים נחבא בבונקר שלו בלבנון".
חבית חומר נפץ במפרץ
בחודשים האחרונים עלה מפרץ חיפה לכותרות פעם אחר פעם בנוגע לסכנה הבריאותית הנשקפת מאותו זיהום. בשטח של כחמישה ק"מ מרובעים שוכנים מאות מכלי דלק, מתקני זיקוק ומאות קילומטרים של צנרת, שבה זורמים חומרים נדיפים ודליקים. לצדם מאות מכלים שבהם הגזים המסוכנים ביותר, גפ"מ (גז בישול), אתילן ואמוניה.
גולת הכותרת היא מכל האמוניה של מפעל חיפה כימיקלים. 12 אלף טונות של החומר המסוכן, המשמש בסיס לתעשיית הדשנים, מאוכסנים במצב נוזלי במכל השוכן על שפת הים. אחת לחודש אף מגיעה אונייה העוגנת במסוף הכימיקלים וממלאת אותו מחדש.
בנאומו טען נסראללה כי במלחמת לבנון השנייה לא נורו טילים לעבר המכל אולם זה לא מדויק. קטיושות וגראדים התפוצצו בסמוך, ורק בנס לא נפגע אחד המצבורים האחרים. גם במתחם בתי הזיקוק הייתה פגיעה. מאז, גדל הארסנל של חיזבאללה והשתכלל, אם כי במקביל, פיתחה ישראל גם סוללות כיפת ברזל.
בעקבות המלחמה, המליצה ועדת הרצל שפיר למגן את המכל גם מלמעלה - המלצה שלא יושמה. עיריית חיפה הזמינה דו"ח שקבע כי פגיעה במכל האמוניה, שתגרום לפריצת החומר, תוביל להתפשטות ענן למרחק של יותר מ-16 ק"מ, צפונית אף לעכו, ולפגיעה בכ-100 אלף בני אדם. בכתבה שפורסמה ב-ynet בשנת 2012 ציין המשרד להגנת הסביבה כי תוכניות מיגון עילי מפני איום מלחמתי, אושרו במפעלים חיפה כימיקלים (שמכל האמוניה שייך לו), דשנים וכרמלאולפינים. "עם זאת, פיקוד העורף החליט כי אין צורך בהתקנת מיגון עילי למכל האמוניה וסירב לפיכך להנחות מקצועית את חיפה כימיקלים לגבי המיגון הנדרש, למרות עמדת המשרד".
הלחץ הציבורי להרחקת המכל מהאזור גבר, וגם עיריית חיפה נכנעה לו וסירבה להעניק למפעל רישיון עסק. במקביל למאבק משפטי ממושך המשיך המפעל לעמוד על תלו. רק ב-2013 קיבלה הממשלה החלטה להקים מפעל לאמוניה במישור רותם, אך תאריך היעד להקמתו - 2017 - נדחה פעם אחרי פעם.
מה שמעכב כעת - ועלול אף לטרפד את סגירת המכל - הוא המחיר הגבוה של הגז הטבעי, חומר הגלם לייצור אמוניה, שהופך את התהליך ליקר ובלתי משתלם. השר להגנת הסביבה אבי גבאי הזהיר כי ללא פתרון למחיר הגז לא יהיה פתרון למכל האמוניה. "מכל האמוניה הוא סיכון סביבתי וביטחוני. אנחנו פועלים להוצאת המכל המסוכן מחיפה באמצעות הקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום ונקבל את הצעות התמודדים במכרז להקמת המפעל בסוף מרס.
"כעת, הנושא המרכזי שמעכב את הקמת המפעל הוא מחירי הגז הגבוהים. פנינו לשר האנרגיה יובל שטייניץ בבקשה להגדיר מחירים לגז באופן ספציפי עבור מפעל האמוניה, כדי שתהיה כדאיות בהקמתו, ואנחנו ממתינים לפתרון בעניין". הבעיה היא שגם אם יימצא פתרון, עלול התהליך להימשך עוד שנים. הקמת המפעל מרגע בחירת היזם ואישור תוכניותיו, צפויה להימשך לכל הפחות שנתיים, כך שלפני אמצע-סוף שנת 2018 לא צפוי כל שינוי במפרץ.
מנכ"ל עמותת "צלול" מאיה יעקבס אמרה כי רק בנס לא נפגע המכל עד היום והיא דורשת תוכנית אלטרנטיבית למפעל בדרום. "הזהרנו לא פעם שפגיעה בו תהרוג רבבות בני אדם ושהתגובה הישראלית תגרור את האזור כולו למלחמה", אמרה. "ועדיין, הממשלה נמנעת מלקבל החלטות אמיצות ומשרדי הממשלה בזבזו זמן יקר בניסיון כושל להקים מפעל אמוניה בנגב. על המשרד להגנת הסביבה להורות על ריקון המכל למינימום האפשרי, ולהקמת מכלי אמוניה חדשים, קטנים ובטוחים - אחד בצפון ואחד בדרום".
מגרינפיס ישראל נמסר כי "ריכוז המפעלים המזהמים במפרץ הופך את תסריט האימים לאפשרי. ברמה המיידית על השרים לעצור מכול וכול את תוכניות ההרחבה לבתי הזיקוק ולמפעלים הפטרוכימיים במפרץ, ובד בבד להקטין את נטל הסיכונים הרובץ על מאות אלפי תושבים. עתידה של חיפה תלוי בהאצה בשינוי דפוסי הייצור, בראש ובראשונה בתחום האנרגיה. העולם צועד לעבר עתיד ללא נפט ומעבר לאנרגיות מתחדשות. ישראל החליטה לצמצם את התלות במשאב המלוכלך ב-60 אחוזים עד 2025 ועל הממשלה לקדם מתווה סולארי שיהווה החלופה האולטימטיבית".
מנכ"ל מגמה ירוקה מור גלבוע אמר: "מפרץ חיפה הוא פצצה מתקתקת ומהווה סכנה קיומית. אנחנו לא זקוקים לאיומים של נסראללה כדי להבין שאת המציאות הזאת אנחנו חייבים לשנות ומהר. לא רק מכל האמוניה חייב להסתלק. נדרשת כאן הקטנה משמעותית ודחופה של כוח הייצור של המפעלים המזהמים. ראוי שהמשרד להגנת הסביבה יכריז, כבר בבוקר, על האזור כמוכה זיהום אוויר ובכך יש לקוות שיצליח להוביל תוכנית לאומית למען בריאותם וביטחונם של כ-850 אלף תושבי 'עוטף בז"ן', האזור הכי חולה והכי מזוהם במדינת ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
