גבר תבע: "אשתי ניסתה להטיל עליי כישוף"

במסגרת הליך גירושים סירב גבר לשלם לאשתו את סכום הכתובה בטענה ששמה לו "חומר" בקפה. היא התגוננה: "זה רק חוואייג'". מה קבע ביהמ"ש?

עו"ד אביטל רבינוביץפורסם: 22.02.16 , 08:17

בית הדין הרבני בחיפה דחה לאחרונה גבר שהתנגד לשלם לגרושתו את סכום הכתובה בנימוק תמוה שלפיו היא ניסתה "לכשף" אותו. הדיינים דחו את הטיעון המקורי של הגבר, חייבו אותו לשלם 250 אלף שקל והסבירו זאת בכך שהוא זה שיזם את הפרידה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במהלך השנים הגישו שני בני הזוג תביעות גירושים, ולבסוף נפרדו רשמית לפני כשנה וחצי, אחרי שבית הדין הרבני חייב את הבעל לתת לאשתו גט. הדיינים עשו זאת מאחר שהתרשמו שהוא "מושך" את ההליכים מטעמים טקטיים ועל מנת לזכות בהישגים בהליך המתנהל במקביל בבית המשפט לענייני משפחה, ובו נדונה חלוקת הרכוש בין הצדדים.

אישום

המטפלת "להוצאת כישופים" הורשעה בסחיטה

עו"ד תמיר סולומון

מאות אלפי שקלים שילמו נשים לאבישג פרנג'יל, שהבטיחה לפתור את מצוקותיהן. השופט קבע שהיא ניצלה את אמונותיהן לקבלת דבר במרמה

המטפלת "להוצאת כישופים" הורשעה בסחיטה

אלא שסוגיית הכתובה טרם הוכרעה. האישה הגישה תביעה לחיוב הבעל לשעבר בכתובתה, בסך יותר ממיליון שקל. תגובתו של הגבר הייתה חריגה ומפתיעה: הוא טען שאשתו ניסתה להטיל עליו כישוף בעזרת חומר ששמה לו בקפה, ולכן יש לשלול ממנה את הכתובה.

בנוסף הוא טען שהאישה היא שיזמה את הגירושין בשלב הנוכחי, ולשיטתו, אישה שתובעת גירושים מפסידה את כתובתה. האישה טענה מנגד שלא שמה שום כישוף בקפה, אלא בסך הכול חווייאג'. היא לא הכחישה שפנתה לאדם שמוכר "חומרים מיסטיים", והוא אף העיד במשפט, אלא שלדבריה עשתה זאת למען שלום בית.

ואכן, הדיינים הרב יצחק אושינסקי, הרב ישראל דב רוזנטל והרב אלעד עלי סברו שלאותו "כישוף" אין משמעות. "לא נראה שהיה פה כישוף אמיתי", ציינו והוסיפו שאולי היו שוקלים את העניין אילו היה מדובר בכישוף שנעשה על ידי בעל קבלה מוסמך וידוע.

מעבר לכך הזכירו הדיינים שהצדדים קיימו יחסי אישות גם לאחר פרשת הכישוף, "כך שהסברה שהבעל חשש שהאישה מנסה להרעיל אותו או לכשף אותו במעשה זה נראית רחוקה ולא כנה. אף העובדה כי הבעל לא שלח את החומר לבדיקה לאחר ה'גילוי' מחזקת את ההנחה כי הוא לא חשש שהאישה מנסה להרעיל אותו או לפגוע בו בדרך אחרת בעזרת חומר זה".

כמו כן, הדיינים דחו את הטענה שלפיה האישה היא זו שתבעה את הגירושין, והבהירו שתביעתה באה רק בתגובה להתנהלות הבעל. כל עוד הבעל הוא שיזם את הפירוד - יש לחייבו בתשלום הכתובה.

בסיכומו של דבר, בית הדין הפעיל את שיקול דעתו והחליט שהבעל ישלם לתובעת 250 אלף שקל בעבור כתובתה. סכום זה נקבע הן בהתחשב בעובדה שהוא שיזם את הליך הגירושין, והן בשל הפוטנציאל הכלכלי שלו. הדיינים הבהירו כי מסכום זה יהיה הבעל רשאי לקזז כל סכום שייפסק לחובת האישה בבית המשפט המחוזי בגין איזון זכויות כספיות או פנסיוניות.