סומך השתחרר: "חוזרים הביתה להתחיל את החיים מחדש"
לאחר 3 שנים בכלא השתחרר קצין מג"ב, ניר סומך, שזוכה בבית המשפט העליון מהרג בן טל שחיזר באובססיביות אחרי אשתו. סומך אמר לאחר שיצא לחופשי: "השלו את משפחת המנוח". אמו של טל פרצה בבכי כששמעה על ההתפתחות הדרמטית: "אני בהלם". כך הוביל מנעול הגה אדום בזירה לזיכוי
המפתח לזיכוי – מנעול ההגה האדום: קצין מג"ב לשעבר ניר סומך זוכה הבוקר (ה') מחמת הספק מהריגת שכנו בן טל, שחיזר אחרי אשתו והטריד את בני הזוג באובססיביות. אחרי שלוש שנים בכלא קיבלו שופטי העליון את טענתו של סומך שלפיו ירה בו מתוך הגנה עצמית, וקבעו שבתי משפט השלום והמחוזי – שהרשיעו אותו ברצח ולאחר מכן בהריגה – התעלמו ממנעול המתכת שככל הנראה הניף לעברו המנוח. בעקבות הזיכוי הוא שוחרר לאלתר לביתו.
לאחר ששוחרר הודה סומך לבית המשפט, למשפחתו ולעורכי דינו. "אני רוצה למסור תנחומים למשפחת המנוח", אמר. "אני מצר על העובדה שלמעלה משש ומשהו שנים השלו אתכם בדבר נסיבות האירועים". טלי סומך, שעמדה במוקד המריבה, אמרה ל-ynet: "תמו שבע השנים הרעות. האמת יצאה לאור ואנחנו חוזרים לחיות. מאוד מרוצים. חוזרים הביתה להתחיל את החיים מחדש".
אביבה טל, אמו של טל, הגיבה לזיכוי: "אני בהלם והתחושה קשה. אסור שיחזירו את ניר למשטרה, רק שלא ייתנו לו שוב נשק בידיים". אחותו של ההרוג קרן הוסיפה: "מדובר בזעזוע עמוק. קשה לי מאוד להכיל את זה".
עו"ד נחמי פיינבלט, המייצג את המשפחה, מסר: "ציפינו שבית המשפט יקל בעונשו, שכן בדיון הקודם הוא המליץ לפרקליטות להסכים לקצר את תקופת המאסר לחמש שנים. הפרקליטות לקחה שהות לחשוב והשיבה לאחר חודש שאיננה מוכנה לפשרה. סברנו שבית המשפט יכפה את דעתו לקצר לחמש שנים את העונש בפסק הדין. לא הגענו לדיון בשל הקושי הנפשי של המשפחה לראות את ניר סומך. אנחנו סומכים את ידנו על הפרקליטות שתשקול את הצעדים הנכונים".
הפרשה החלה כאשר סומך, קצין מבצעים במשמר הגבול, עבר בעשור שעבר להתגורר ביישוב גבעת ישעיהו במשק שרכש יחד עם אשתו טלי. ביתם היה בסמוך לבית הוריו של בן טל, שאותו הכירו עוד מלימודיהם המשותפים בבית הספר תיכון. השכנות הובילה ליחסים קרובים בין טל לבין בני הזוג, שנמשכו עד 2008, אז התוודה טל בפני טלי על אהבתו כלפיה.
באפריל 2009 גילה ניר סומך על אהבתו האובססיבית של שכנו לאשתו, והשניים ביקשו לנתק איתו את הקשר. אלא שטל לא ויתר, ויצר קשר עם בני הזוג, "באובססיה, כמי שאחזו דיבוק, על בסיס כמעט יומיומי", נקבע בהחלטת העליון.
שופט העליון נעם סולברג ציין כי "בן כתב לטלי מכתבי אהבה; ביקש מטלי להתלבש בצניעות; ביקש מניר ומטלי לא לגלות גילויי חיבה הדדיים ביניהם לפניו; איים לפגוע בהם ואף איים להתאבד. הכול עשה במנות גדושות, באופן חוזר ונשנה, בכתב, בטלפון ופנים אל פנים. בכל אותה תקופה התקיימו שיחות רבות בין ניר ובן, שבהן דיברו על ניתוק הקשר. בשלב מסוים הציע ניר לבן לנסוע לחו"ל לזמן מה או לעבור להתגורר במקום אחר; בּן סירב".
לאחר זמן מה עזבו בני הזוג סומך את ביתם בגבעת ישעיהו ועברו לקיבוץ זיקים. הם ניסו להסתיר משכנם לשעבר את מספרי הטלפון שלהם, את הכתובת ואת מקומות העבודה החדשים שלהם. אולם הוא גילה את הפרטים הללו וחזר להטריד אותם גם שם. בשבועות שלפני מותו ביצע טל 360 שיחות לטלי ו-71 שיחות יוצאות לניר.
"לדבריהם, בשיחות אלו הביע בן תרעומת על כך שניתקו עמו את הקשר, והוא אף איים לפגוע בהם", נקבע בפסק הדין של העליון. "ניר העיד כי באותה תקופה קיים כמה שיחות טלפוניות עם בן, שבהן רמז לו בן כי בכוונתו להתאבד בקרוב. ניר היה מודאג מאד ממצבו של בן, לדבריו, ומספר פעמים אף יצר קשר עם אביבה אמו על מנת שתשגיח עליו".
עדות עקבית וייחודית
ב-13 בספטמבר 2009 הגיע ניר סומך לחניית ביתו, עצר ליד מכוניתו של טל שחנה שם, ובנסיבות השנויות במחלוקת ירה בו למוות. מיד לאחר הירי התקשר ניר למוקד 100 ודיווח על אדם שניסה לפגוע בו.
השופט סולברג קבע: "בן, ככל הנראה אדם שנפשו מסוכסכת, שהטריד באובססיביות את ניר וטלי ואף פגע בעצמו ואיים לפגוע בהם, נוטל את מנעול ההגה שהיה במכוניתו – מוט ברזל שאורכו כמטר - יוצא החוצה, מבקש להתייצב אל מול פני ניר, 'מרחק נגיעה' ממנו. זאת, כפי שיובהר להלן, עוד בטרם שלף ניר את אקדחו, ובניגוד לתמונה שצייר בית המשפט המחוזי שלפיה ניר הוא שנהג בתוקפנות לאורך כל האירוע ללא הצדקה, לעומת בן שלא גילה 'צל צילה של אלימות'".
העליון קבע כי גרסתו של ניר "עקבית, איתנה, ייחודית, במובן זה שלא נמצא בה ולו 'שקר נאשם' אחד".
שופט ההרכב יצחק עמית ציין בנוגע למחלוקת כי "האפשרות שמנעול ההגה נפל לפתע מדלת המכונית שעה שבן יצא ממנה היא אפשרות קלושה שלא נבחנה. האפשרות שניר או טלי הספיקו 'לשתול' את מנעול ההגה בזירה היא כמעט דמיונית, באשר היא מייחסת לניר קור רוח עילאי כמי שירה בבן, חיפש ומצא במכונית את מנעול ההגה, הניח אותו מחוץ למכונית, כאשר עדים כבר צופים בזירה, ולאחר מכן אף התקשר לאביבה, אמו של בן, ואמר לה כי הרג את בן לאחר שזה הרים עליו מוט ברזל".
השופטת ענת ברון מתחה ביקורת על הפרקליטות שהתעלמה מסוגיית מנעול ההגה. "מנעול ההגה שנמצא בזירה הוא המפתח לזיכויו של ניר מחמת הספק", כתבה. "מדובר במוט ברזל שאורכו כמטר, צבוע אדום, שנמצא על ידי חוקרי המשטרה סמוך לגופתו של בן ואין חולק שהיה שייך לו. אף על פי כן, וחרף גרסתם של ניר וטלי כי מנעול זה שימש ככלי בידיו של בן על מנת לתקוף את ניר – המשיבה נקטה התעלמות מוחלטת מראיה מהותית זו. משל כלא הייתה".
לפנייה לכתב/ת 
