ללא בדיקה גנטית: גבר יוכר כאביה של הילדה

ישראלי המתגורר בשוויץ בנפרד מבת זוגו המקומית, דרש מבית משפט בארץ להכיר בבת 4 כבתו. האם סירבה לשתף פעולה, אך ביהמ"ש קיבל את הבקשה

עו"ד גיא אופירפורסם: 24.02.16 , 23:56

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה של ישראלי המתגורר בשוויץ להכיר בילדה שנולדה לבת זוגו לשעבר כבתו, חרף העובדה שאמה מסרבת לשתף פעולה ולבצע בדיקת רקמות שתאמת זאת.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האם גרה בשוויץ עם הילדה בת הארבע אך בנפרד מהגבר. פנייתו הראשונה לבית המשפט בארץ הייתה בפברואר 2015, אז ביקש צו לביצוע בדיקת רקמות לקטינה. המדינה לא התנגדה לבקשה, אולם הוא נתקל בבעיה מאחר שהאם לא הגיבה ולא שיתפה פעולה עם ההליך.

תביעה

גבר דרש בדיקת אבהות. שופט: עכשיו נזכרת?

עו"ד שלי גמליאלי

שנים אחרי הפרידה מאשתו דרש גבר לבצע בדיקה לתאומים בני השש שגידלה לבדה. בית המשפט דחה אותו בטענה שהדבר עלול לערער את הילדים

גבר דרש בדיקת אבהות. שופט: עכשיו נזכרת?

חודש לאחר מכן הוא פנה שוב לבית המשפט, והפעם ביקש צו הקובע את אבהותו ללא הבדיקה. לטענתו, הסיכויים שהאם תגיע עם הקטינה לבדיקה הם קלושים, ולכן הוא ביקש שאבהותו תיקבע על פי המסמכים הרבים שהגיש, בהם מסמכים רשמיים של רשויות שוויץ, המעידים על אבהותו מעל לכל ספק. לבקשה זו המדינה כן התנגדה, ועמדה על הצורך בביצוע בדיקת הרקמות להוכחת האבהות.

בית המשפט קיבל את עמדת המדינה והורה לבצע בדיקת רקמות בשווייץ (לפי נוהל חו"ל), אולם האם לא הגיעה עם הקטינה לבדיקה. מאז הגיש הגבר עשרות בקשות ומסמכים במטרה שבית המשפט יכיר בו כאבי הקטינה גם בלי בדיקה.

בין המסמכים שהגיש היו תעודת הלידה השוויצרית של הקטינה, תעודת רישום המבקש כאב הקטינה ורישום האבהות במרשם האוכלוסין בשוויץ, אישור ניהול תיק המזונות של הקטינה שם, הסדרי הראיה, אישור שהקטינה נקראה על שם אמו וכן סרטוני וידאו ותמונות הכוללות את נוכחותו בלידתה וברגעים שונים בחייה.

השופטת תמר סנונית-פורר שוכנעה מעל לכל ספק כי המבקש עמד בנטל להוכיח את אבהותו.

השופטת ציינה שההליך הנוכחי החל לפני כשנה, שבמהלכה "המבקש פעל נמרצות וללא לאות" לרישום האבהות ולהוכחת טענתו, ועמד בכל הדרישות המשתנות של המדינה להצגת מסמכים. מעבר לזה, הוא אפילו הוסיף מיוזמתו מסמכים נוספים על מנת לשכנע שהוא-הוא אבי הקטינה.

יתרה מכך, לדעתה של השופטת יש לתת משקל נכבד לעובדה שהמבקש נרשם כאבי הקטינה בשווייץ ומתפקד כאב לכל דבר – משלם מזונות ומתראה עמה, מה גם שאמה מעולם לא העלתה טענה נגד אבהותו.

התנהלות זו והרישום הרשמי בשוויץ הם ראיה חותכת לאבהות הנטענת, קבעה השופטת בפסק הדין. משכך נקבע כי המבקש עמד באופן מלא בנטל הנדרש להוכיח את אבהותו, ואף הרבה מעבר לכך, דבר שהוביל את השופטת להצהיר עליו כאביה של הקטינה.