ניצח את עמידר: יישאר בדירה אחרי מות הוריו
חברת השיכון ביקשה לפנות משפחה מדיור ציבורי בקריית גת בטענה שהאב לא זכאי למעמד "דייר ממשיך". אבל השופט עידו כפכפי חשב אחרת
בית משפט השלום באשקלון דחה לאחרונה תביעת פינוי שהגישה חברת עמידר נגד תושב קריית גת שאחרי מות הוריו נשאר בדירת הדיור הציבורי שבה חיו. השופט עידו כפכפי החליט שחרף התעקשותה של עמידר, הבן זכאי למעמד של "דייר ממשיך".
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נכנסה להיריון במחלקה הסגורה – ותבעה פיצוי
- גבר תבע: "אשתי ניסתה להטיל עליי כישוף"
- עיריית י-ם עצמה עיניים – וחוב הארנונה בוטל
- אפליקציה חדשה תמצא לכם עורך דין בשעת חירום
לפני 20 שנה השכירה עמידר את הדירה להורים שקיבלו זכאות לדיור ציבורי. ב-2013 הלכו בני הזוג לעולמם בזה אחר זה בטווח של מספר חודשים. לאחר מותם ביקש בנם מוועדת האכלוס במשרד הבינוי והשיכון להכיר בו ובאשתו כדיירים ממשיכים, אך נדחה בטענה שלא התגורר עם הוריו מספיק זמן כדי להיחשב לדייר ממשיך.
תביעה
שופט: דייר עמידר עני ובודד לא ייזרק לרחוב
עו"ד צביה דותן סטרנס
צדק חברתי בבית משפט השלום בקריית גת: החברה רצתה לפנות גבר ערירי ששכר דירה שלה, אבל השופט אקסלרד קבע שהצדק לא מאפשר זאת
על פי הוועדה, הבן היה צריך להתגורר עם הוריו לפחות ארבע שנים ברציפות לפני מותם, בעוד הוא עדכן את כתובתו רק ב-2011, מה גם שהוכח כי ב-2009 הוא שהה בהוסטל בבאר שבע כחלק מהליך שיקום שעבר על ידי הרשות לשיקום האסיר.
בהתאם לממצאי הוועדה הגישה עמידר תביעת פינוי נגד הבן ואשתו, ובמקביל גם תבעה מאות אלפי שקלים עבור הזמן שבו שהו בדירה כ"פולשים". לטענתה, בבדיקות שנערכו בדירה כמה חודשים לפני מות האב לא נמצאה עדות לכך שהנתבע גר בדירה. לחלופין טענה עמיר כי גם אם תצא מנקודת הנחה שהבן עבר לגור עם הוריו לאחר תהליך השיקום, הרי שעדיין יהיו חסרים לו ארבעה חודשים וחצי כדי לעמוד בתנאים לקבלת מעמד "דייר ממשיך".
מנגד טען הבן שחי בדירה עם הוריו כל חייו מלבד התקופה בה נאסר ועבר הליך שיקום. יותר מזה, גם לאחר נישואיו ב-2011 המשיך לגור עמם על מנת לסייע להם. אשתו חיזקה את דבריו, וסיפרה כי עברה לדירה עם ילדיה לאחר ששופצה. הבעל הוסיף שלבקשת הוריו הוא מסר דיווח שקרי לעמידר על שינוי מקום מגוריו, כדי שלא יעלו להם את שכר הדירה.
"מחדל מהותי"
לאחר שעיין בחומר הראיות, קבע השופט עידו כפכפי כי נפלו פגמים מהותיים בביקורים שנערכו מטעם עמידר בדירה. לדבריו, נציגי החברה לא הוכיחו ששאלו את ההורים המנוחים מי גר עמם בדירה, ולא ידעו להסביר את התוכן של רישומיהם, דוגמת השימוש בלשון רבים (דיירים ולא דייר) גם לאחר פטירת האם.
"לא מדובר בכשל לשוני אלא במחדל מהותי על אודות תיעוד הנוכחים בעת עריכת הביקור ותיעוד האדם שעמו נערך העדכון", כתב השופט כפכפי.
מנגד קיבל השופט את טענת עמידר כי לבן חסרים ארבעה חודשים וחצי כדי להכיר בו כדייר ממשיך, ואולם לאחר שציין כי התרשם לחיוב מעדותו ועדות אשתו – החליט שפרק הזמן שבו עבר הליך שיקומי כדי לצאת ממעגל העבריינות ולהפוך לאזרח התורם לחברה צריך להיחשב כ"היעדרות ארעית" שאינה מצדיקה לשלול ממנו את זכאותו.
לפיכך דחה השופט את התביעה במלואה, והכיר בנתבע כדייר ממשיך. לא ניתן צו להוצאות.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד אושרית מוסקוביץ
- ב"כ הנתבעות: עו"ד שרון קולסקי
- עו"ד משה לין עוסק בדיני מקרקעין
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
