המחוזי: מוסלמי יקבל את בנו שגדל אצל חרדים

בן ליהודייה ומוסלמי נשלח למשפחת אומנה בעקבות התמכרות האם לאלכוהול. האב החל במאבק משפטי עד שזכה לקבל את המשמורת על בנו

עו"ד יעל קרןפורסם: 13.03.16 , 08:19

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע לאחרונה כי ילד לאב מוסלמי ואם יהודייה, ששהה בשנים האחרונות במשפחת אומנה חרדית, יועבר למשמורת אביו. בכך דחתה השופטת שרה דברת את הערעור שהגישה האם, וקיבלה את טענת האב שזכותו לגדל את בנו נשללה ממנו רק בשל אמונתו הדתית.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הבן בן ה-6 גדל בשנותיו הראשונות עם אמו בבית הוריה יחד עם אחותו למחצה. ב-2011 התגלה למחלקת הרווחה כי האם התמכרה לאלכוהול והזניחה את ילדיה, ובית המשפט לנוער באשקלון הכריז עליהם "קטינים נזקקים". אביו של הילד הציע לקבל חסותו על שניהם, אך מכיוון שתנאי מגוריו לא היו יציבים באותה תקופה, הם הועברו למשפחה אומנת המקיימת אורח חיים חרדי.

אבסורד

רוצים לאמץ? ספרו לתינוק בן שנה את האמת

עו"ד אורלי קעטבי עמיר

את הדרישה המופרכת הציבה עובדת סוציאלית לגבר שביקש לאמץ את התינוק של בת זוגו. השופט לא האמין: "קראתי שוב ושוב, שפשפתי עיניים"

רוצים לאמץ? ספרו לתינוק בן שנה את האמת

לפיכך החל האב בהליך משפטי לקבלת המשמורת החוקית על בנו. ואכן, לאור תסקירים חיוביים והמלצות נציגי לשכת הרווחה באשקלון, בסוף השנה שעברה הורה בית המשפט לנוער על העברת הילד לבית אביו.

אלא שאמו הביולוגיות סירבה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, שבו טענה כי בקרוב תסיים את הליך הגמילה ותוכל לטפל בילד. היא הוסיפה שבית המשפט למעשה מתערב בדתו של הקטין, שהינו יהודי לפי ההלכה. לדבריה, עד שתתאושש, טובת הקטין להישאר לצד אחותו במשפחת האומנה, המטפלת בו במסירות ודואגת לכל צרכיו.

לשכת הרווחה והאב טענו מנגד שהענקת המשמורת לאביו התבססה על התרשמות ארוכת שנים מהמשפחה. האב הוסיף כי השתייכות דתית אינה יכולה לשמש סיבה לשלילת זכותו לגדל את בנו, וכי לא ברור כיצד האם מלינה על היותו מוסלמי, כאשר ידעה זאת עוד לפני שהחליטה לנהל עמו מערכת יחסים, שלדבריו נמשכה שלוש שנים.

זכות טבעית

בפתח דבריה הבהירה סגנית נשיא בית המשפט שרה דברת כי להורה ביולוגי יש זכות טבעית לגדל את ילדו כל עוד הוא מסוגל למלא את צרכיו הפיזיים והנפשיים.

על פי המידע שהוצג בפניה, היא התרשמה שהחלטת בית המשפט לנוער התקבלה לאחר שהתרשם כי האב הוא הורה טוב ומסור, שהוכיח לאורך פרק זמן ארוך כי הקשר בינו לבין בנו חם ומיטיב.

זאת לעומת המערערת, שנכון להיום עדיין לא השלימה את תהליך הגמילה. בתוך כך קבעה השופטת כי תלונות האם לגבי התנהגות לא הולמת ואלימה מצד האב לא הוכחו, וכי ההמלצה להעבירו לאביו ניתנה לאחר מחשבה מעמיקה.

השופטת דברת אף הסבירה כי במקרה זה, שבו הקטין יהודי לפי ההלכה היהודית ומוסלמי לפי ההלכה המוסלמית, אין בדתו של הילד כדי להביא לשינוי ההחלטה. לפיכך הערעור נדחה, והשופטת קבעה שהילד יעבור למשמורת אביו.