בעלי "אשבל" נדחה בעליון: "דרכים עקלקלות"

אחרי שהחברה הורשעה בהעלמה של עשרות מיליונים, ערערו הבעלים על סעיף שעסק בשומה בגין הכנסות מחו"ל. השופטים קיבלו את עמדת פקיד השומה

עו"ד דוד אפריםפורסם: 13.03.16 , 22:09

בית המשפט העליון דחה לאחרונה ערעור שהגיש בעלי חברת "אשבל", שהודה והורשעה בעבר בשורת עבירות והעלמות מס בסדרי גודל של עשרות מיליוני שקלים. השופטים קיבלו את עמדת פקידי מס הכנסה ומע"מ והגדירו את התנהלות החברה "דרכים עקלקלות".

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-2011 הוגש כתב אישום בגין שורה של עבירות מס נגד בעל השליטה בחברת "אשבל", העוסקת בפיתוח ושיווק תוכנת "פריוריטי" לניהול עסקים, ונגד בת זוגו שעבדה בחברה כחשבת ומנהלת חשבונות. במסגרת הסדר טיעון הם הודו בניהול מערכת חשבונות כוזבת, בהקטנת ההכנסות המדווחות של החברה ב-20 מיליון שקל בשנים 2008-2000, בהגדלת ההוצאות המדווחות של החברה ב-35 מיליון שקל, ובמשיכת כספים מהחברה לשימוש פרטי בסך כ-30 מיליון שקל.

בזול

העלימו מס במיליונים. הקנס: 100 אלף שקל

עו"ד תמיר סולומון

שני יבואנים מכרו כ-12 אלף מצברים שהביאו לארץ תוך התחמקות מתשלום מסים. הם נידונו למאסר של כשנה בפועל ולקנס סמלי ביחס להעלמות

העלימו מס במיליונים. הקנס: 100 אלף שקל

במקביל להליך הפלילי החלו נגדם הליכים אזרחיים. ספרי החברה נפסלו, הוצאו צווי שומה, נדחו השגות החברה למע"מ והוטלו קנסות. בשל כל אלו, הגישו בני הזוג והחברה כ-15 ערעורים לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד פקיד שומה ומנהל מע"מ ירושלים. ב-2013 דחה המחוזי את כל הערעורים ובעלי החברה ערערו לעליון, שם התמקדו בכמה סוגיות, שהעיקרית שבהן עסקה בשומה בגין הכנסות מחו"ל.

בין היתר הם טענו בערעור שהכנסות אלה, שלא נרשמו בספרי הנהלת החשבונות בחברה (ונרשמו בהנהלת החשבונות הביתית), הן למעשה "הכנסות פיקטיביות", שנרשמו במקום הכנסות שהופקו בישראל. לדבריהם, הם עשו זאת על מנת לעמוד בקריטריונים של "מפעל מאושר" וכדי להימנע מתשלום מע"מ. בהקשר זה נטען בהרחבה כי בהליך הפלילי המדינה עצמה הגישה טבלת ממצאים התומכת בעמדתם.

עוד נטען כי בעמדתם של פקיד השומה ומע"מ אין היגיון כלכלי, שכן היא מובילה למסקנה בלתי סבירה שלפיה חברת אשבל נהנתה מרווח בשיעור של 80%.

מנגד גרסו המשיבים שמדובר בהכנסות אמיתיות. הם טענו ש"אשבל" הצהירה עליהן בזמן אמת, שילמה בגינן מסים, לא ביקשה לתקן את דוחותיה ולא הביאה ראיות ממשיות שסותרות את הצהרותיה, ועל כן אין מקום לקבל כעת את גרסת המערערים.

אין היגיון

השופט צבי זילברטל ציין כי אמנם בעלי החברה הצליחו להצביע על "קשיים אפשריים" בעמדת פקיד השומה ומע"מ, אולם לא הצליחו לספק תמונה מלאה וקוהרנטית של עמדתם. "משכך, ועל רקע התנהלותם הארוכה והמתוחכמת של המערערים, שיש בה כדי להטיל דופי במהימנותם, הגעתי לכלל מסקנה כי הצבעה על חסרים אלה ואחרים בעמדת המדינה אינה מספיקה וכי יש לדחות את הערעור", כתב השופט.

לשיטתו, טבלת הממצאים שצירפו המערערים מציינת נתונים באופן טכני בלבד, ואינה מלמדת בהכרח על הכנסות פיקטיביות. המערערים הודו בהעלמת סכום גבוה בהרבה מהסכום הרלוונטי המופיע בטבלה של מחלקת החקירות. "בכך אין היגיון, ומכאן מתגבר הקושי לקבל את עמדת המערערים", ציין השופט.

השופט זילברטל קבע שלא עלה בידם להרים את הנטל המוטל עליהם ולשכנע שדיווחיהם היו פיקטיביים, והבהיר כי במקום ללכת בדרכים "עקלקלות, חלקיות ועקיפות", המערערים יכלו פשוט להביא מדגם מייצג מבין הלקוחות שהכנסותיהם נטענות להיות פיקטיביות, על מנת שיעידו שלא היו צד לעסקאות עם החברה.

נקבע כי המערערים לא תמכו את טענתם בדבר "חוסר היגיון כלכלי" בחוות דעת מקצועית או בנתונים אובייקטיבים. השופטים סלים ג'ובראן ויצחק עמית הצטרפו לדעתו של השופט זילברטל ודחו את הערעור.