שופט: אישה וילדיה יפונו מנכס של הורי הגרוש
תושב נצרת הסתכסך עם אשתו לשעבר של בנו ודרש ממנה לעזוב את הדירה שבה גרו בני הזוג בזמן נישואיהם. בית המשפט לענייני משפחה הסכים איתו
בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קיבל לאחרונה
תביעה שהגיש תושב נצרת ובה דרש לפנות מדירה שבבעלותו את גרושתו של אחד מבניו ואת נכדיו. השופט אסף זגורי דחה את טענת האישה שלפיה היא הבעלים של חצי מהדירה מכוח חזקת השיתוף.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- עולם חדש: הבת אצל אבא, האם תשלם מזונות
- המחוזי: מוסלמי יקבל את בנו שגדל אצל חרדים
- בעלי "אשבל" נדחה בעליון: "דרכים עקלקלות"
- כך עוקל חשבון בנק בגלל רשלנות ביטוח לאומי
הסב הוא בעליו של בניין מגורים בן שלוש קומות בנצרת. בקומה הראשונה מתגוררים הוא ואשתו. בקומה השלישית התגוררו מאז נישואיהם ב-2005 בנו וכלתו, ונולדו להם שלושה ילדים. עקב סכסוך גירושים עזב הבן את הדירה. בכתב התביעה דרש הסב שהכלה תפנה את הדירה, וטען כי בשל מגוריה שם והתנהגותה, מסרבים שני ילדיו האחרים לעבור לגור בבניין או אפילו לבוא לבקר אותו.
תביעה
נטש את אשתו לטובת אחרת - ונושל מירושתה
עו"ד אלה רגב
בזמן מחלתה של אישה עזב אותה בעלה וניהל זוגיות חדשה. לאחר מותה הוא ביקש ליישם צו ירושה שמעניק לו חצי מרכושה. בית המשפט לא נתן לו
הכלה טענה מנגד כי תביעת הפינוי הוגשה כאמצעי ללחוץ עליה להתפשר על זכויותיה במסגרת הליכי הגירושים. היא הכחישה שהיחסים בינה לבין חמה או משפחתו אינם תקינים ואמרה כי התרחקות ילדיו ממנו אינה קשורה אליה. לדבריה, מרבית הבניין נבנה מכספו של בעלה, בנו של התובע, ולכן יש לה זכות בעלות בדירה מכוח חזקת השיתוף.
הכלה הגישה תביעה נגדית כלפי חמיה, חמותה וגיסה בטענה שהיא זכאית לזכויות בכל הבניין שנבנה ושופץ מכספים משותפים שלה ושל בעלה. בתביעה היא דרשה שהם יפנו את דירותיהם בבניין.
השופט אסף זגורי התרעם על תביעתה הנגדית של הכלה והגדיר אותה "חוצפה ישראלית" וניצול לרעה של הליכים משפטיים. הוא הבהיר כי מחומר הראיות, כולל עדות הכלה עצמה, עלה שבניית המבנה הושלמה עוד קודם לנישואיה. יתר על כן, במסגרת הליכי איזון המשאבים המתנהלים בינה לבין בעלה לשעבר היא כלל לא צירפה את חמיה וחמותה — הבעלים הרשומים של המבנה - ולכן אין כלל אפשרות לקבוע כי יש לה זכויות בעלות במבנה.
אמנם, לעתים בית המשפט יקבע שדירת המגורים משותפת אף אם הובאה לקשר על ידי אחד הצדדים, אולם במקרה זה מדובר בדירה שכלל לא נרשמה על שם הבעל. הכלה, נפסק, "אינה יכולה לבקש לסלק את חמה, חמותה וגיסה ממקרקעין אלו".
השופט זגורי קיבל את תביעת הסב כנגד הכלה. נקבע כי הוכח שזכות הבעלות על המבנה כולו היא של הסב, ומגורי הכלה בדירה נובעים מרשות שימוש, שאמנם לא הוגבלה בזמן ויתכן שללא הגירושים הייתה נמשכת, אולם אין ספק שהסב יכול לבטלה בכל עת.
בנסיבות המקרה לא הוכח שהכלה השקיעה כספים בדירה ולכן אין להתנות את הפינוי בהשבה. אמנם כתוצאה מהפינוי יגרם נזק לכלה וילדיה שייאלצו למצוא מקום מגורים אחר, אך גם לסב נגרם נזק כתוצאה מתביעת הכלה, כשנאלץ להגן על ביתו בבית המשפט.
לפיכך קיבל השופט את התביעה, הורה לכלה לפנות את הדירה וחייב אותה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד עמית עוז עוסק בדיני משפחה
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
