שתף קטע נבחר
 

בנק ישראל: מצטמצם הסיכוי לפיתוח קרוב של מאגרי הגז הקטנים

מחקר של בנק ישראל קובע: בעוד שהמדינה מעוניינת בפיתוח מאגרים לשוק המקומי, היזמים מעוניינים במיקסום רווחים ויתקשו לממן פיתוח יקר כשאינם רשאים או יכולים לייצא את הגז. "בעיה זו משליכה על חיפוש ופיתוח מאגרי גז טבעי חדשים". עוד מזהיר המחקר מסעיף היציבות: יקשה על שינוי מדיניות

הסיכוי לפיתוחם של מאגרי הגז הקטנים - תנין וכריש, מצטמצם בטווח הזמן הקרוב - על רקע המגבלות והקשיים על ייצוא גז טבעי - כך עולה ממחקר של בנק ישראל שבדק את מדיניות הממשלה בענף הפקת הגז הטבעי שבע שנים לאחר תגלית תמר.

 

לכתבות נוספות בנושא הגז הטבעי

מיליון שקל ליועץ התקשורת שיספר לציבור על גז טבעי

תוכנית הפיתוח ללווייתן: הגז יוזרם ב-2019

פוטנציאל הגז הטבעי מול חופי ישראל גדול פי 3

דיווח: מאגר הגז האיטלקי-מצרי קטן בחצי מכפי שהוערך בתחילה

 

לפי המחקר, בעוד המדינה מעוניינת בפיתוח מאגרים לשוק המקומי, בין היתר, לשם יצירת יתירות גז ועידוד תחרות, היזמים מעוניינים במיקסום רווחיהם. כתוצאה מכך, הם יתקשו לממן פיתוח יקר של מאגר גז טבעי אשר יביא לעודף היצע בשוק המקומי, במיוחד כאשר הם אינם רשאים או יכולים לייצא את הגז. "בעיה זו קיימת במיוחד לגבי פיתוחם של מאגרי תנין וכריש והיא מקטינה את ההסתברות לפיתוחם בטווח הקצר. כמו כן היא משליכה על חיפוש ופיתוח מאגרי גז טבעי חדשים בעת הנוכחית", נכתב במחקר.

 

לאחר שבשנים 1999-2000 התגלו במים הכלכליים של ישראל שני מאגרים ראשונים של גז טבעי בעלי נפח מסחרי, הידועים תחת השם "ים תטיס", החל בישראל תהליך מעבר והתאמת המשק לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה זול ופחות מזהם מפחם, סולר ומזוט. ב-2009-2010 התגלו במים הכלכליים של ישראל שני מאגרי גז טבעי גדולים במיוחד – תמר ולווייתן.

קידוח הגז תמר (צילום: "אלבטרוס") (צילום:
קידוח הגז תמר(צילום: "אלבטרוס")

לפי המחקר, שערך יואב פרידמן מבנק ישראל, "הפער בין מחיר הגז הטבעי הנמכר לשוק המקומי ממאגר קרוב לבין מחיר גז מיובא יוצר ניגוד עניינים בין בעלי הזיכיונות על המאגרים, המעוניינים במימוש מהיר של הגז במאגר והפיכתו לכסף מזומן, לבין אזרחי המדינה, המיוצגים על ידי הממשלה, המעוניינים לדחות ככל האפשר את היום שבו הם יידרשו לייבא גז במחיר גבוה יחסית באמצעות שמירת מלאי גז באדמה לשנים רבות".

 

החלטות ממשלה עלולות להיחשב כפגיעה בסביבה העסקית

באשר למתווה הגז ולסעיף היציבות שנידון בבג"ץ, נכתב במחקר כי "יציבות רגולטורית חשובה, שכן היא מצמצמת אי ודאות ומעודדת השקעות. רצוי שיציבות רגולטורית תתקיים בכל תחומי המשק וששינויים בהסדרה יונהגו במשורה ובהדרגה כשמתרחשים שינויים בסביבה הכלכלית ו/או להכווין את המשק למקום הרצוי". אולם בנק ישראל מזכיר כי "מדיניות כזאת לא התקיימה בענף הגז הטבעי, ולכן דרשו היזמים התחייבות ממשלתית ליציבות רגולטורית כחלק ממתווה הגז". 

 

עם זאת בנק ישראל מזהיר שיציבות כזו, כפי שהוסכם עליה במתווה, תקשה מאוד על הממשלה לשנות את מדיניותה במידה ששינוי כזה יידרש בשל שינויים בסביבה הכלכלית. "זהו מחיר שהממשלה נאלצה לשלם כתוצאה מהמדיניות שהיא נקטה בשנים האחרונות", נכתב.

 

המחקר מצביע על האפשרות שקובעי המדיניות השתמשו בכוחם ובאינפורמציה חדשה לשיפור מצבו של הציבור בישראל על חשבון היזמים. "סדרה של החלטות בטווח קצר יחסית תוך פגיעה חוזרת ביזמים לטובת הצרכנים עלולה להיחשב בעיני יזמים ומשקיעים פוטנציאליים בעתיד כפגיעה בסביבה העסקית, להביא לצמצום השקעותיהם בישראל, ובכך לפגוע במשק", נכתב במחקר.

 

הביקורת בדבר בפגיעה ביזמים חוזרת גם בהקשר לייצוא הגז: "ההחלטה להגביל את יצוא הגז נשענה על חוק הנפט. הממשלה ראתה בהחלטה זו חלק מתפקידה, ואילו היזמים ראו בה פגיעה נוספת, מעבר לפגיעה שמקורה בהעלאת המיסוי. בדיון הציבורי שהתפתח לגבי ההיקף הרצוי של יצוא הגז הטבעי, דיון שנמשך עד היום, לא ניתן משקל לפגיעה ביזמים במקרה שיוחלט על הרחבת ההגבלות על היצוא".

 

בנוגע להיווצרות המונופול של דלק ונובל אנרג'י נכתב במחקר, כי במידה רבה מונופול זה הוא תוצאה של מאפייני הענף ורצון של קובעי המדיניות לעודד חיפושי נפט וגז על ידי גופים פרטיים, לצד מיעוט שחקנים וקושי לגייס הון וחברות מפעילות לחיפושים בעומק הים. כל זאת בסביבה עסקית שלא עודדה את פיתוח הענף במצרים, שהגז שלה היה עשוי להוות פוטנציאל להיצע מתחרה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלבטרוס צילומי אוויר
אסדת הקידוח במאגר לוויתן
צילום: אלבטרוס צילומי אוויר
מומלצים