נדחתה ההצבעה על הפקעת קרקעות חקלאיות

עיכוב בקידום חוק הותמ"לים, שנועד לקדם תוכניות בנייה במתחמים מועדפים לדיור בהליך מזורז. היום (ג') החלה ועדת הפנים של הכנסת לדון בפרק ד' מתוך החוק, שעוסק בקרקעות מדינה שהוחכרו במשך שנים לחקלאים, וזו החליטה לשנות את ייעודן כדי לבנות עליהן דירות. לאחר שהחלה להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית, החליטה לדחות את השלמתו עד סוף השבוע הבא כדי לשמוע באופן מלא את עמדות החקלאים.

הפרק הנוגע לקרקעות חקלאיות שהופשרו לבנייה למגורים, הוצא מחוק הותמ"לים בכנסת הקודמת. במסגרתו נקבע כי מטה הדיור במשרד האוצר יכול להחזיר למדינה את הבעלות על הקרקעות שהופשרו בהליך מהיר, ואף להטיל סנקציות על חקלאים שיסרבו לפנותן. הוצאת הפרק הייתה התנאי של הלובי החקלאי לאשר את שאר פרקי החוק לפני כשנה וחצי, והחקלאים אף הגדירו את המהלך "התנהגות בריונית". אלא שהיום הם נראו רגועים יותר.

כבר אתמול בוועדת הכספים רמז ראש הלובי החקלאי, ח"כ אילן ברושי (המחנה הציוני), על הסערה הצפויה היום - אבל אחרי 3 שעות של דיון מסודר ושקט הוא החמיא על ההתנהלות השקולה של יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אמסלם (ליכוד). אמסלם חזר והפגין עמדה מתחשבת במצב החקלאים שייאלצו להיפרד מאדמותיהם, במטרה לפצותם ככל האפשר על שלילת זכויותיהם.

הנתונים שהוצגו בראשית הדיון הצביעו על ממדי פעילות הותמ"לים, שבינתיים מתמקדות באיתור קרקעות ל-17 אלף יחידות דיור עם תוכניות בינוי שכבר אושרו להפקדה; ועוד תוכניות ל-24 אלף יחידות דיור שנמצאות בשלב ההתנגדויות.

קרקע חקלאית. המדינה מנסה לבוא לקראת החקלאים(צילום: נמרוד גליקמן)

אמסלם הבהיר כי אף שהקרקעות בבעלות המדינה והוחכרו לחקלאים, הוא דוגל בשיתופם בהליך התכנון ובנוסחת הפיצויים. הוא הציג את לוח הזמנים המתוקן ליישום ההליך, לפיו פינוי האדמות בפועל יבוצע רק לאחר סיום ההליכים המשפטיים והמנהליים של אישור תוכניות הבנייה במוסדות התכנון. הוא רמז שבכוונתו למנוע הישנות של התקדים של הסדר הקיבוצים, ובו הם קיבלו פיצויים אך לא נתנו את האדמות.

"אם נקבע בחוק לוח זמנים לפינוי, נכתוב לצדו גם לוח זמנים לתשלום הפיצויים", אמר יו"ר הוועדה, "אני מבין שכל ההתנגדות נועדה להבטיח כמה שיותר פיצויים כשלא נקבע להם נוסח מנחה. לכן ביקשתי לראות בחקלאים צד בעניין".

"לקיים דיאלוג עם החקלאים ומועצות האזוריות"

הוא ציין כי "אני מצפה שיתקיים דיאלוג עם החקלאים ועם המועצות האזוריות. הם אנשים טובים ויש להם הרבה זכויות. צריך לדבר איתם. מדובר בקרקע מדינה, אבל החקלאי שעיבד אותה החזיק את הקרקע ועכשיו מורידים את מטה לחמו. הוא עבד קשה כל חייו וצריך לשפות אותו - אבל לא להגזים".

מניה לייקין מרשות מקרקעי ישראל טענה על כך כי "לא התחייבנו לדאוג לו (לחקלאי - צ.ל) לפרנסה לכל החיים"; ואמסלם השיב: "מדובר באנשים טובים שהחזיקו את הקרקעות וגידלו מזון שכולנו אוכלים. אני מבקש מודל, נוסחה לפיצויים. בנוסף אני עומד על כך שההודעה הסופית על פינוי בפועל מהקרקע תהיה בסמוך לעליית השופל. שלא יהיה מצב שתפנו חקלאי ותבנו בעוד 7 שנים".

שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות, המשיך וטען כי "כפי שעלה גם בישיבת הוועדה, פרק ד' של חוק הותמ"לים הוא פרק מיותר. חוזי החכירה ממילא מכילים סעיף השבה, וכל מטרתו ליצור מנגנון שייפגע בזכויות הקנייניות, המשפטיות והאנושיות של החקלאים. לכל אורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, תמיד שיתפו פעולה והשיבו אדמות שנדרשו למגורים - גם במקרים רבים בהם המדינה לא ניצלה את הקרקע שהושבה. גם בשעת חירום לאומית אין שום הצדקה לפגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד, וניתן להגיע להסכמות בהידברות - ובאותם לוחות זמנים".

הוא הוסיף כי "אני מברך את יו"ר הוועדה על כך שהבין כי החוק בצורתו הנוכחי בעייתי ודורש תיקונים מהותיים. בין השאר בהארכת זמן ההתראה הניתן לחקלאים, כך שיוכלו לממש את זכותם לעתור לבית משפט נגד העברת הקרקע וכנגד פינויים; בקביעת מנגנון פיצויים ושמאות מוסכם; ובבחינת האפשרות לאפשר לחקלאי להתפרנס מאדמתו, עד להוצאת תוכנית הבנייה לפועל במקום במועד אישור התוכנית - כך שלא יווצר מצב שקרקע תפונה ותיוותר ריקה לאורך שנים".

לדברי עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, "אני מודה ליו"ר הוועדה על האמפטיה וההבנה שהוא גילה בדיון למצוקת החקלאים. יחד עם זאת, חשוב לציין שמדובר בחוק דרקוני שהוא תוספת לחוק דורסני המתעלם ממלאי תכנוני ופוטנציאל הקיים ברשויות רבות. מדובר בגדיעת פרנסה של חקלאים המעבדים את קרקעותיהם, חלקם עוד בטרם הקמת המדינה ורובם עוד בטרם הקמת רשות מקרקעי ישראל. יש לוודא שאם החוק יאושר, הוא ייתן ביטוי לפרנסה הנגדעת".