הגן ניצל: ניצחון תושבי שכונת מליבו בנס ציונה

העירייה החליטה לבנות בנייני מגורים על שטח ציבורי בלב שכונה של בתים פרטיים. התושבים הגישו התנגדות שהתקבלה בוועדת הערר

מערכת PsakDinפורסם: 05.04.16 , 17:42

ועדת הערר המחוזית קיבלה לאחרונה ערעור שהגישו תושבי שכונת מליבו בנס ציונה נגד החלטת העירייה להקים שני בנייני מגורים על שטח ציבורי פתוח. הוועדה הסכימה שאישור התוכנית התקבל בחוסר סמכות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ביוני 2014 החליטה הוועדה המקומית לאשר תוכנית להקמת שני בנייני מגורים בני ארבע קומות בשכונת מליבו בעיר. דיירי השכונה ערערו ההחלטה בפני ועדת הערר המחוזית באמצעות עו"ד מטי לשם, וטענו שמדובר בשכונה איכותית ושקטה המאופיינת בבתים פרטיים ובמבני מגורים דו קומתיים. על פי התוכנית, בנייני המגורים עתידים לקום בלבה, בתוך מתחם שייעודו שטח ציבורי פתוח ובו גן המתפקד כ"ריאה ירוקה" לתושבים.

עירוני

בלי כביש וביוב: כך מתעלמת העירייה מהתב"ע

עו"ד עלי שקיב

במשך שני עשורים מתעלמת עיריית טירה מתוכנית בנייה באחת השכונות. במקביל, היא לא פעלה נגד הבנייה הלא חוקית. בית המשפט החליט: עד כאן

בלי כביש וביוב: כך מתעלמת העירייה מהתב"ע

לטענתם, אישור התוכנית נעשה בחוסר סמכות תוך פגיעה בלתי סבירה בהם. התוכנית נעשתה מכוח "איחוד וחלוקה" של שני שטחים שאין ביניהם קשר תכנוני: מתחם השטח הציבורי הפתוח שבשכונת מליבו, ומתחם המיועד למגורים בשכונת ראובן, שעליו נמצא "הבית המשותף הראשון" המיועד לשימור (נקודת ההיאחזות הראשונה במושבה נס ציונה בה הונף לראשונה דגל הלאום).

התושבים ציינו כי התוכנית מקטינה שלא כדין שטחי ציבור, פוגעת בנוף ובאיכות חיי התושבים ומתעלמת מצרכיהם למרכז קהילתי ומרחב גינון.

הוועדה המקומית טענה מנגד, באמצעות עו"ד שולמית מנדלמן כהן, כי בשכונת מליבו אין מחסור בשטחי ציבור. כמו כן, קיימת חשיבות היסטורית לשימור מתחם הבית המשותף הראשון ולכן ראוי להעתיק את זכויות המגורים ממתחם זה לשטח אחר. היא הוסיפה שאישור התוכנית נעשה מתוקף סמכות הוועדה לבצע איחוד וחלוקה בין שטחים שהמרחק הגיאוגרפי ביניהם אינו משמעותי.

אין קשר תכנוני

ועדת הערר, בראשות עו"ד שרון מונטיפיורי-גילן, קבעה כי הוועדה המקומית מוסמכת לעשות תוכנית איחוד וחלוקה ולהחליף בין ייעודים של שטחים שונים, גם בין חלקות שאינן גובלות אחת בשנייה, אך צריך שיהיה קשר תכנוני כלשהו בין חלקות אלה, למשל כשמדובר באותו מתחם שכונתי.

נקבע שטענת הוועדה המקומית שלפיה מתחם הבית המשותף הראשון ישרת גם את תושבי שכונת מליבו אינה זיקה תכנונית מספקת לכריכת שני המגרשים בתוכנית אחת, שכן מדובר בזיקה שנכונה ביחס לכל מגרש מגורים אחר בעיר ולא רק למגרש בשכונת מליבו.

השימוש הציבורי במתחם הבית הראשון אינו מחליף את שטחי הציבור המיועדים לשרת את תושבי שכונת מליבו, הוסיפה ועדת הערר.

לדבריה, אמנם יש חשיבות היסטורית למתחם הבית המשותף וראוי שכולו יהיה שטח ציבורי, ואכן לא חסרים שטחי ציבור במליבו, אך אם הוועדה המקומית מעוניינת לקדם תוכנית בנייה, מן הראוי היה לבחון את הצורך בשינוי הייעוד של מתחם הבית המשותף הראשון באופן נפרד ומבלי לכרוך אותו באופן מלאכותי בשינוי ייעוד מגרש אחר, רק כדי לפשט את הליך האישור של שינוי הייעוד.

לקריאת ההחלטה – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
ב"כ העוררים: עו"ד מטי לשם
ב"כ המשיבים: עו"ד שולמית מנדלמן כהן, עו"ד אשר נטוביץ