כמה ישלם רוכש דירה שהתחרט בדקה ה-90?

ביום שבו אמור היה להיחתם חוזה מכירה של דירה בכפ"ס שלח הרוכש המיועד מייל למוכרים והודיע שהוא חוזר בו. הם החליטו לתבוע אותו

עו"ד ארז הראלפורסם: 12.04.16 , 08:28

בית משפט השלום בראשל"צ קבע לאחרונה שרוכש פוטנציאלי של דירה בכפר סבא, שעליה הסכים לשלם 1.5 מיליון שקל אבל התחרט בדקה ה-90, יפצה ב-7,500 שקל בלבד את בעלי הנכס. זאת חרף תביעה על סך 75 אלף שקל שהוגשה נגדו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במאי 2013, במסגרת משא ומתן נפגשו הצדדים וערכו מסמך שבו צוינו תנאים עקרוניים ראשונים לרכישת הזכויות. הם קבעו את הסכומים לתשלום עבור הדירה בהתאם למועדים השונים. כך למשל סוכם שבמועד החתימה על הסכם המכר ישלם שהרוכש 50 אלף שקל. המוכרים עדכנו את הרוכש שהדירה לא רשומה על שמם בטאבו, אולם הסבירו שאין בכך מניעה לביצוע העסקה. ובכל זאת, הוסכם כי המסמך יהווה חוזה מחייב רק כשהבנק יאשר לרוכש את המשכנתה, ולאחר שיתקבל אישור זכויות לרישום הדירה על שמו.

תביעה

מכר בית בת"א, הבין שהפסיד מיליונים

עו"ד ערי גץ

בעל זכויות בנכס ברחוב שלמה מכר אותן לבנות דודו תמורת 1.55 מיליון ש'. אלא שלמחרת נודע לו שהמבנה עומד בפני שינוי ייעוד. מה קבע ביהמ"ש?

תביעה: מכר בית בת"א, הבין שהפסיד מיליונים

ביוני 2013 אישר הבנק את המשכנתה לאחר שעיין במסמכים המאפשרים את העברת הזכויות בדירה. כמה ימים לאחר מכן ביקש הרוכש הפחתה של 15 אלף ממחיר הדירה, והוסכם כי מחירה הסופי יעמוד על כ-1.5 מילון שקל. בהתאם לכך נקבע מועד לחתימה. אולם ביום החתימה שלח הרוכש הודעה בדוא"ל למוכרים, שלפיה לאחר התייעצות עם עורך דינו החליט שלא לרכוש את הנכס. "לא נוכל לפרט את נימוקי החלטתנו והחלטתנו הינה סופית", כתב.

בינואר 2015 הגישו המוכרים תביעת פיצויים בטענה שביטול העסקה נעשה בחוסר תום לב, בייחוד כשהנתבע ידע שהם מתכוונים לעבור דירה ותלויים במכירה לצורך כך. הם דרשו פיצוי של 75 אלף שקל המורכבים מעליית המע"מ, נזק לא ממוני ופיצוי מוסכם שנכתב בטיוטת הסכם המכר.

הרוכש טען מנגד שהמשא ומתן התארך כי המוכרים התעכבו בהעברת המסמכים. ההסכם לא נחתם משום שלא התגבשה הסכמה על מועד פינוי הדירה, ובעקבות הייעוץ המשפטי שבמסגרתו נאמר לו שלא לרכוש אותה בשל אי רישומה והסיכון הכרוך בעסקה.

לא נהג בהגינות

הרשם יניב ירמיהו קבע כי לא ניתן לייחס למסמך העקרונות מעמד מחייב, משום שלא הייתה החלטה מגובשת לחתימה על ההסכם. בלשון משפטית יותר – לא הייתה "גמירות דעת".

עם זאת, הרשם ציין כי המשא ומתן הגיע כבר לשלב מתקדם, וניתן לצפות מהצדדים לנהוג בהגינות גוברת. הוא קבע שהודעת הנתבע שלפיה הוא מסיים את המשא ומתן ביום המיועד לחתימה על ההסכם מבלי לפרט את החלטתו, אינה עומדת בסטנדרט ההתנהגות המצופה: "ככל שהייתה נמסרת הודעה מפורטת, ללא שלילת הידברות, יכולים היו התובעים לפעול לתיקון או הבהרת הנדרש. אלא שזכות זו נמנעה מהם".

בשל כך נקבע כי על הנתבע לפצות את התובעים ב-20 אלף שקל. הרשם הסביר כי סכום זה נפסק עבור המאמצים שהושקעו במשא ומתן ובהכנת החוזה, ועבור הנזק הלא ממוני שנגרם לתובעים. עם זאת מסכום זה יקוזזו 12,500 אלף שקל שהם הרווח של התובעים ממכירת הדירה לגורמים אחרים.

את רכיב המע"מ דחה הרשם ירמיהו משום שהוא היה משולם בכל מצב, ובנוגע לפיצוי המוסכם בטיוטת ההסכם, הרשם הסביר כי העניין אינו רלוונטי, שכן ההסכם מעולם לא נחתם.