האימא ישראלית, בנה עומד בפני גירוש מהארץ

אזרחית תאילנדית התחתנה עם ישראלי ויחד הם הולידו שני ילדים. בנה בן ה-15 הגיע מתאילנד כדי להצטרף למשפחה, אבל משרד הפנים התנגד

מערכת PsakDinפורסם: 14.04.16 , 22:39

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה את דרישת משרד הפנים לגרש מיידית נער בן 15 מתאילנד, שהגיע לישראל כדי לחיות עם אמו הישראלית ובעלה. השופטת ד"ר דפנה אבניאלי קבעה שהוא יוכל להישאר זמנית כדי לנסות להשלים הליך אימוץ על ידי בעלה של אמו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הנער היה בן שנתיים כשאמו עזבה את תאילנד ב-2002 והשאירה אותו עם סבתו. האם עברה להתגורר בישראל וב-2012 קיבלה אזרחות לאחר שנישאה לישראלי, שעמו הולידה שני ילדים משותפים. ב-2015 הזמינו האם ובעלה את הקטין וסבתו לביקור בארץ וקיבלו עבורם אשרות תייר ל-30 יום. בתום התקופה חזרה הסבתא לבדה לתאילנד ואילו הקטין נשאר כאן עם אמו ומשפחתה.

תביעה

יהודי גרמני ביקש אזרחות עבור הפילגש וילדיה

מערכת PsakDin

גבר ניהל מערכת יחסים עם אישה שאינה יהודיה וביקש אשרת עלייה למשפחתו האלטרנטיבית, אבל משרד הפנים סירב. מה החליט העליון?

יהודי גרמני ביקש אזרחות עבור הפילגש וילדיה

בקשתם של האם ובעלה להאריך את אשרת השהייה שלו סורבה על ידי משרד הפנים, ועל החלטה זו הם ערערו לבית המשפט. בערעור, שהוגש על ידי עו"ד מתן חודורוב, נטען כי מדובר במקרה ייחודי שבמרכזו עומד נער כבן 15 שאין לו קרובי משפחה שיכולים לטפל בו בתאילנד. לדברי ההורים, הסבתא שטיפלה בו עד כה לא הייתה מעוניינת להמשיך בכך וחזרה לבדה לתאילנד.

האם הבהירה כי אם בנה ישוב לתאילנד הוא יילקח על ידי רשויות הרווחה לבית יתומים ולכן טובתו מחייבת את השארתו בישראל. לדבריה, בניגוד לטענת משרד הפנים, היא לא ידעה שבנה יישאר בישראל, והבקשה לאשרת תייר הוגשה בתום לב. היא הוסיפה כי בעלה פתח בהליכי אימוץ הנער ובשל כך נוכחותו בארץ הכרחית ביתר שאת.

משרד הפנים טען מנגד באמצעות עו"ד ארז שטיינברג כי המערערים התנהלו בחוסר תום לב מוחלט כשביקשו להזמין את הקטין וסבתו לארץ כתיירים, בזמן שלמעשה תכננו שהקטין יישאר וישתקע כאן. לטענתו, הקטין גדל רוב חייו בתאילנד בנפרד מאמו, אין לו כל זיקה או שייכות לישראל ולכן טובתו מחייבת להשיבו למסגרת חינוכית במולדתו.

אפילו אם תכננו

השופטת ד"ר דפנה אבניאלי הבהירה כי שיקול הדעת שניתן בחוק לשר הפנים בכל הקשור למתן רישיונות שהייה הוא רחב מאוד, ומבטא "את אופייה הריבוני של המדינה בקביעתה מי יבוא בשעריה". לדבריה, אף אם נכונה טענת משרד הפנים, אין להסיק מכך כי ההורים פעלו בחוסר תום לב והמהלך אינו מצדיק פגיעה בקטין עצמו.

השופטת קיבלה את טענת האם שלפיה הקטין נותר ללא המסגרת הטיפולית, ולא ידוע מה יעלה בגורלו אם ישוב לתאילנד. היא אף ציינה כי בניגוד למקרים אחרים, המערערים לא עשו דין לעצמם, וכשפג תוקף אשרת השהייה הם מיד הגישו בקשה להארכתה.

בניגוד לעמדת משרד הפנים, הסכימה השופטת אבניאלי שנוכחות הקטין נדרשת בארץ על הליך האימוץ. לדבריה, בנסיבות המיוחדות של המקרה, אינטרס העל שהיה אמור לעמוד לנגד עיני משרד הפנים הוא טובתו של הקטין, ומשזו לא נלקחה בחשבון - יש לבטל את ההחלטה.

השופטת סיכמה כי הערעור מתקבל ויוארך תוקף אשרת השהייה של הקטין לפחות עד למתן החלטה בהליכי האימוץ ובבקשה שהגישו האם ובעלה להסדרת מעמדו מטעמים הומניטריים.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
ב"כ המערערים: עו"ד מתן חודורוב
ב"כ המשיבים: עו"ד ארז שטיינברג, פמת"א (אזרחי)

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו