דרושים: 100 אלף מוחות מבריקים

בשיתוף חברת "טבע"

"תחשוב על יצרן שוקולד בעל מוניטין מעולים, שהביקוש לשוקולד שלו גדל והולך. השוק רעב לסחורה שלו וכל כמות שהוא מייצר נמכרת מיד. אבל אז מתברר שיש מחסור חמור בקקאו ויצרן השוקולד לא יכול לענות על כל הביקוש. כאילו שמו לו תקרת זכוכית מעל הראש שאין לו אפשרות לפרוץ אותה. זה בדיוק המצב בתעשיות הידע בארץ, רק שבמקום קקאו חסרים לנו מדענים‭."‬

כך, במילים פשוטות, מסביר ד"ר זאב רותם, מנכ”ל חברת הייעוץ האסטרטגי "רותם אסטרטגיה‭,"‬ את הבעיה שאיתה מתמודדת ישראל בשנים האחרונות. המחסור במדענים בתעשיית הידע (שם שכולל את תעשיות ההיי-טק, הביומד והביוטק) נותן את אותותיו בתעשייה ובא לידי ביטוי במצוקה קשה בתחומי המחקר והפיתוח.

בכתבה הקודמת הראינו שהבעיה מתחילה כבר בבית הספר, שם פחות ופחות תלמידים בוחרים להרחיב יחידות לימוד במקצועות המדעיים - פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי המחשב.

(צילום: shutterstock)

פיתוח, שעובדים ‭3-ב‬ תחומים עיקריים: מיזמי סטארט-אפ ישראליים, חברות טכנולוגיה ישראליות גדולות (דוגמת טבע,  

אלביט ונייס) וחברות טכנולוגיה בינלאומיות המפעילות מרכזי פיתוח בישראל (כמו מייקרוסופט, גוגל ויבמ‭(.

"המשותף לכל המעסיקים האלה הוא מחסור אמיתי בעובדים בעלי הכשרה מתאימה. להערכתי גם אם יהיה מספר כפול של עובדים זמינים - לא 70 אלף אלא 140 אלף - איש מהם לא יהיה מובטל. להפך, עדיין יהיה מחסור. הטכנולוגיה והמדע מתפתחים ומזניקים את הכלכלות קדימה, וככל שיהיו יותר עובדים עם הכשרה בת - חומי המדעים והטכנולוגיה, כך יהיו יותר עבודות וכל שרשרת המזון תרוויח מכך‭."‬

סכנת סגירה

 חת מחברות הטכנולוגיה הישראליות הגדולות ביותר שמשוועות למדענים היא טבע. "אנחנו רוצים מאוד לקלוט אנשים מוכשרים שיוצאים מהאוניברסיטאות עם הכשרה מדעית, ותמיד יש אצלנו צורך בעוד אנשים כאלה - אבל מספרם של המתאימים לא גדול, וזה חבל מאוד‭,"‬ אומר ד"ר ראלף לאופר, מנהל בכיר בחטיבת המחקר והפיתוח הגלובלי של טבע.

לאופר, יליד וינה, עשה תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט בביוכימיה באוניברסיטה העברית, עבד כמה שנים בתאגידים פרמצבטיים גדולים בפריז, ולפני שנתיים חזר לישראל והצטרף לטבע. "אני מכיר לא רע את הרמה המדעית במדינות אחרות בעולם, ויכול להגיד שהרמה המדעית בישראל כבירה. זה משאב ענקי שכל פירמה הייתה מתגאה בו ורוצה לנצל אותו. הבעיה היא שיש מעטים מדי. למרות הכישרונות העצומים במדע בישראל, למרות הרמה הגבוהה של המדע באוניברסיטאות, עדיין אין מספיק אנשים. פשוט אין‭."‬

גם יורם יעקובי, מנכ"ל מרכז המו"פ של מייקרוסופט בישראל מכיר את הבעיה מקרוב. יעקובי, המשמש גם כיו"ר משותף של

פורום חברות ההיי-טק הרב-לאומיות בישראל וחבר באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) סבור שהבעיה מחריפה עם השנים. "הסיבה לכך כפולה‭,"‬ הוא מסביר.

"יש היום בישראל שני גרפים, ושניהם במצב ירידה מתמשך: גרף התלמידים שלומדים 5 יחידות במתמטיקה - וכל המחקרים מראים שיש קשר סיבתי של ‭91%‬ בין מי שלמד 5 יחידות מתמטיקה לבין מי שממשיך במדע או בטכנולוגיה; והגרף של בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות -שבו משום מה המספרים הולכים וקטנים ברציפות זה 11 שנה. מהצד השני יש בארץ שני גרפים שעולים בהתמדה - האחד הוא של מספר מרכזי הפיתוח של חברות רב-לאומיות שנפתחים בישראל, והשני הוא של מספר המועסקים במרכזי הפיתוח. כך, למשל, במייקרוסופט פיתוח גדלנו ‭500-מ‬ עובדים ‭,1,000-ל‬ וגם אצל אחרים המספרים עולים. שילוב שני הגרפים מוביל ל'ציד גולגולות' (הד האנטינג) שבו כולנו מתחרים על משאב איכותי אבל מצומצם של עובדים.

(צילום: shutterstock)

"בגלל המחסור, עלויות ההעסקה של עובד פיתוח בישראל משתוות לאלה בארה"ב, ולעיתים הן אף יקרות יותר. אם לא נמצא דרך להגדיל את מספר המדענים ואנשי הפיתוח עלול חלילה לקרות מצב שבו חברות רב-לאומיות יצמצמו או אפילו יסגרו סניפים בארץ ויעבירו אותם למקומות זולים יותר‭."‬

את הקושי שאיתו מתמודדת התעשייה מכיר היטב פרופ' אבי זהבי, דיקן הפקולטה להנדסה בבר-אילן. פרופ' זהבי ניהל מיזמי סטארט-אפ מצליחים ושי מש כמנכ"ל חברת קוואלקום ישראל. בשנים האחרונות הוא עוסק בהכשרת מהנדסות ומהנדסים באקדמיה. "אחת מהשלכות המחסור‭,"‬ הוא אומר, "היא שחברות עתירות ידע נאלצות להעסיק אנשים פחות טובים, ולכך עלולות להיות משמעויות קשות בעתיד‭."‬

רובוט מחליף

זהבי ויעקובי מאירים את הבעיה מזווית נוספת: מחקרים שנעשו במערב בשנים האחרונות הראו שהכיוון שאליו הולכת התעשייה הוא כזה שבו הרובוטיקה והבינה המלאכותית יחליפו בעיקר את עובדי הצווארון הכחול: הנהגים, הסבלים, המובילים ובעלי המיומנויות שאינן מצריכות השכלה גבוהה, כך שהאבטלה בקרב עובדים כאלה תגבר. זאת, בשעה שהתעשייה משוועת לעובדי מחקר ופיתוח ולא מצליחה למלא את הצורך הקיים.

"המחסור באנשים עם אוריינות מדעית-טכנולוגית הוא בעיה של כל החברה הישראלית‭,"‬ אומר יעקובי. פרופ' אילת ברעם-צברי, ראשת קבוצת תקשורת המדע בפקולטה לחי - נוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, מוסיפה: "זו משימה לאומית- חברתית להנגיש אוריינויות מודרניות, שהן תחומי המדעים והטכנולוגיה, לרוב האזרחים. לכן, לימוד מתמטיקה ומדעים ברמה מוגברת הוא משימה אמיתית של צדק חברתי‭."‬

(צילום: shutterstock)

לראשונה: מסלול המורה למדעים בתחרות "המורה של המדינה“

מסלול המדעים, שהושק השנה לראשונה ביוזמת טבע, נולד על רקע המחסור החמור במורים למדעים בישראל. טבע שמה לה כערך עליון לקדם מצויינות מדעית בישראל, ומאמינה שמסלול זה יסייע להעלות על סדר היום את הצורך הלאומי בחינוך למדעים