האלמנה נגד אחי המנוח: מי יירש את הדירה?

לאחר מותו של חולה סרטן התעוררה מחלוקת בין אחיו לבין גיסתו לגבי דירה שהוריש. ביהמ"ש למשפחה העניק אותה לאלמנה, אבל בערעור נקבע אחרת

עו"ד חי מכלוףפורסם: 18.04.16 , 22:47

בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע לאחרונה בסכסוך נדל"ן משפחתי שבו התקוטטו אלמנה והגיס שלה על דירה שהוריש הבעל/אח המנוח: השופטים קיבלו ערעור שהגיש האח על פסיקה קודמת, וקבעו כי הזכויות שבמחלוקת יירשמו בלעדית על שמו של האח.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בפברואר 2012 הגיש אחיו של המנוח תביעה נגד גיסתו, ובה הסביר כי אחיו והוא ירשו מאמם שתי דירות בהרצליה, שכונו דירה "ארבע" ודירה "חמש". הדירות נרשמו באופן שווה על שמם, אולם בפועל דירה ארבע יוחסה לתובע ודירה חמש לאח המנוח. בדצמבר 1996, לאחר שהאח ביקש למכור את דירה חמש, הוסכם כי הוא יקבל את מלוא התמורה עבורה, בעוד שהתובע יקבל את מלוא הזכויות בדירה ארבע.

תביעה

ניצל נרקומן חולני – וירש ממנו 2 דירות בת"א

עו"ד שלומית לב

מכר של אדם אמיד שסבל מהתמכרות לסמים שכנע אותו לחתום על צוואה המעבירה לו את כל רכושו. למרבה המזל, עו"ד הצליח לזהות את התרמית

ניצל נרקומן חולני – וירש ממנו 2 דירות בת"א

אלא שהעברת הזכויות בדירה ארבע התעכבו, ובינתיים חלה האח בסרטן. משום שלא רצה להטריד את אחיו החולה, העדיף התובע שלא "להציק לו", ולימים, באוגוסט 2006, הלך האח לעולמו.

משלב זה סירבה האלמנה להעביר את הזכויות לגיס שלה, והוא הגיש נגדה תביעה בבית המשפט לענייני משפחה. בדיון היא הכחישה שהדירות חולקו, וטענה שבמסגרת התחשבנות בין האחים הועברה לתובע מחצית מדירה חמש. משכך, היא אף הגישה תביעה נגדית ולפיה מחצית הזכויות בדירה ארבע שייכות לה, וכך גם מחצית מדמי השכירות שהתקבלו ממנה עד היום.

השופט נפתלי שילה דחה את התביעה והצביע על סתירות ותמיהות רבות שפגמו באמינותו של התובע. השופט סבר כי אכן היו התחשבנויות בין האחים, ומהן הסיק כי הגיסה זכאית למחצית הזכויות בדירה כיורשת. באוקטובר 2014 הגיש התובע ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.

"אין מנוס מלהתערב"

ואכן, הערעור התקבל על ידי השופטים ד"ר קובי ורדי, ישעיהו שנלר וחגי ברנר, שסברו כי "אין מנוס מלהתערב בממצאיו ומסקנותיו של בית המשפט לענייני משפחה שהתעלם מראיות חד משמעיות התומכות בגרסת המערער".

לדעתם, חומר הראיות מוביל למסקנה שלפיה לא רק שהכספים שהתקבלו ממכירת דירה חמש הועברו כולם לידי האח המנוח, אלא שהתובע מעולם לא קיבל נתח מהם.

השופטים סברו כי גם העובדה שהמערער נהג כמנהג בעלים בדירה ארבע, והכניס את השכירות ממנה לכיסו, מעידה על ההסכמות בין האחים, שאם לא כן, הגיסה הייתה צריכה לדרוש את דמי השכירות במשך עשר השנים שקדמו לתביעה.

לאור האמור, ביטלו השופטים את פסק הדין של ביהמ"ש למשפחה, וקבעו כי למערער הזכות להירשם כבעל מלוא הזכויות בדירה ארבע. נפסק כי הסכומים שהמערער שילם לגיסה עבור מחצית דמי השכירות יוחזרו לו, בנוסף לשכר טרחת עו"ד בסך 36 אלף שקל.