40 דלתות כל יום: בכמה יפוצה הנגר שנפצע?

עובד של חברת "עץ ירוק דלתות" נדרש להרים מאות קילוגרמים מדי יום. כשנפצע בכתפו היא ניסתה להסיר מעצמה אחריות. מה קבע בית המשפט?

עו"ד בארי קפלןפורסם: 19.04.16 , 19:49

בית משפט השלום בקריות קבע לאחרונה כי חברת "עץ ירוק דלתות" תפצה ב-100 אלף שקל נגר שהועסק אצלה, ונפצע בכתפו בעבודה שבמסגרתה נאלץ להרים עשרות דלתות מדי יום.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הפגיעה התרחשה בינואר 2011. תפקידו של הנגר היה לבדוק את הדלתות, ולצורך כך הוא נדרש להרים כ-40 דלתות בממוצע, כשלפעמים היה עוזר לו עובד נוסף. ביום האירוע הוא הרים לבדו דלת שמשקלה כ-50 קילו וכתוצאה מכך נפגע בכתפו. פגיעתו הוכרה על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה ונקבעה לו נכות של 10%.

תביעה:

"זו לא תאונת עבודה כי נפצעת בדרך לתפילה"

עו"ד זהר וכנר

מוזיקאי שהיה בדרכו להופעה בכותל בחר להקדים כדי שיספיק להתפלל. בדרך הוא נפגע בעינו, אבל ביטוח לאומי סירב להכיר בכך כתאונת עבודה

"זו לא תאונת עבודה כי נפצעת בדרך לתפילה"

בתביעה שהגיש הוא טען שהחברה לא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה להרמת הדלתות הכבדות, לא סיפקה לו ציוד הרמה, לא הדריכה אותו כראוי ויצרה אווירה של לחץ זמן תמידי. הוא דרש כמיליון שקל פיצויים על הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי, כאב וסבל ואובדן זכויות פנסיה.

"עץ ירוק דלתות" הכחישה את התאונה ואת אחריותה לנזקים. לדבריה, בגרסה הראשונית של התובע בבית החולים הוא לא ציין שנפגע כתוצאה מהרמת דלת, וטענה זו הועלתה על ידו לראשונה רק בתביעה לביטוח הלאומי כשנה וחצי אחרי האירוע.

לחילופין טענה הנתבעת כי גם אם האירוע התרחש, הוא לא נגרם כתוצאה מרשלנות כלשהי מצדה. התובע הועסק אצלה כשמונה חודשים עד למקרה ועבר הדרכה. כמו כן, היה לו עוזר שיכול היה לעזור לו בהרמה. לדבריה, יש להטיל על התובע אשם תורם של 80% לפחות, משבחר להרים את הדלת בכוחות עצמו.

חישובים מוגזמים

השופט ערן נווה התרשם כי עדותו של התובע הייתה אמינה וקבע – בניגוד לעמדת החברה - שהתאונה אכן התרחשה. הוא ציין כי קביעת הביטוח הלאומי מחזקת מסקנה זו.

עוד נקבע שהעבודה בלחץ, והצורך להרים דלתות, מטילות אחריות על הנתבעת, גם לנגר יש לייחס 25% מן האשמה מכיוון שהוא יכול היה להסתייע בעוזר שהיה במקום, ומאחר שהכיר את מקום העבודה ואת הלחצים הכרוכים בו ואכן עבר הדרכות.

לעניין הנזק ציין השופט כי התובע הוא אדם צעיר שנפגע בכתף ידו הדומיננטית. כמו כן, עבודתו פיזית בעיקרה ולכן יש לקבוע לו נכות תפקודית. עם זאת הוא סבר שחישובי התובע מוגזמים ואינם עומדים ביחס פרופורציונלי לסוג הפגיעה.

עבור כאב וסבל, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד והוצאות פסק השופט לתובע סכום של 238,500 שקל. מסכום זה הופחתו 25% בגין אשמתו של התובע ו-100 אלף שקל תגמולים שקיבל מהביטוח הלאומי. בסיכומו של דבר נפסקו לתובע 103,875 שקל בתוספת 20% שכר טרחת עו"ד.