פשרה בייצוגית: הנחה של 2-1 אג' על דלק

חברת אברך אלון ג'י אס, חברה בת של דור אלון שמפעילה תחנות דלק בתדלוק עצמי ביישובים חקלאיים ברחבי הארץ, לא נתנה הנחה בתחנות הדלק בפנים היישובים וכן לא פרסמה בתחנות הפנימיות את מחיר הדלק, כך נטען בתביעה ייצוגית שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בלוד בינואר 2015. בהסכם פשרה בין הצדדים, שאושר על-ידי בית-המשפט, סוכם שהחברה תשלם 2.8 מיליון שקל. גובה התביעה המקורית עמד על עד 97.4 מיליון שקל.

הטעו אתכם? כיתבו לנו >>

• פשרה בייצוגית: הנחה בסוללות ובקבוק מים במנטה
• שופרסל תחלק 12 ש' לחברי מועדון בגלל כרוב ניצנים
• אושרה ייצוגית נגד אל על: מבלבל לבטל עסקה
• במילקי אין שוקולד: שטראוס תתרום לצדקה
• אושרה ייצוגית בה נטען: תנובה מכרה קוטג' ביוקר
  

חלק מהסכום יחולק לצרכנים הרלוונטיים בדמות הנחה זעירה של 2-1 אג' על דלק וחלקו השני, יגולם בחידוש הציוד בתחנות, באופן שיאפשר הצגת המחיר לליטר במשאבות התדלוק. עד היום לא הוצג מחיר הדלק במשאבות שהחברה הזאת מפעילה בקיבוצים ובמושבים.

לא נמסר המחיר לליטר. ניתן לחישוב רק בדיעבד

הנחה של 2-1 אג' למתדלקים בתחנות הפנימיות

שווי הפיצוי לצרכנים שיגולם בדמות הנחה בתדלוק עומד על 1.7 מיליון שקל. מדובר בהנחה של 1 אגורה לליטר בנזין ו-2 אגורות לליטר סולר שתינתן תוך 30 יום, ועד 25 חודשים או עד מיצוי הסכום. הזכאים להנחה הם חברי הקבוצה שיתדלקו בנזין בתחנות הפנימיות. ההנחה הזאת היא הנחה נוספת, מעבר להנחה הקבועה לכל לקוח בהסכם עמו.

ההנחה תינתן לכל לקוחות החברה שתדלקו את רכביהם בבנזין או בסולר, בשירות עצמי, בתחנות הפנימיות בהן לא הוצגו מחירי הדלקים החל מ-20 בינואר 2008 ועד יום הגשת הבקשה לאישור 19 בינואר 2015.

 בסופו של דבר, הנזק שנגרם ללקוחות חושב בהסכם הפשרה כך: 0.10 (הפער במחיר) כפול 3,646,168 (ליטר בחודש) כפול 0.5 (מחצית הלקוחות) = 1,640,775 שקל. על כן הפיצוי המוצע ללקוחות עומד על 1.7 מיליון שקל.

שדרוג הציוד כדי להציג מחירים בתחנות יעלה 1.1 מיליון שקל

בנוסף כאמור, החברה תשדרג את הציוד בתחנות כך שמחיר הדלק יוצג בהן. שווי שידרוג הציוד: 1.1 מיליון שקל, והוא ייעשה תוך 60 יום. החברה תעדכן בכל משאבות הדלק בתחנות הפנימיות את מחיר המחירון של ליטר סולר ושל ליטר בנזין בשירות מלא ותדאג לעדכן באופן שוטף את המחירים הנ"ל שיוצגו במשאבת התדלוק מיד לאחר עדכון המחירים אצלה.

כמו כן החברה מתחייבת להדביק על משאבות התדלוק בתחנות הפנימיות, הודעה ברורה בזו הלשון: "לקוחות נכבדים, המחירים המוצגים בתחנה הינם מחירו של ליטר סולר לפני הנחה ומחירו של ליטר בנזין בשירות מלא לפני הנחה, על פי מחירון החברה. ממחירים אלה יש להפחית את שיעור ההנחה המוסכמת".

כמו כן היא מתחייבת לעדכן את החשבונית החודשית המונפקת ללקוחותיה כך שבחשבונית יהיה רשום באופן ברור כי מחיר המחירון ממנו ניתנת הנחה בבנזין הוא מחיר המחירון בשירות.

התעשרה שלא כדין

את התביעה הייצוגי הגיש מושבניק מבית אלעזרי, באמצעות עורכי-הדין ניצן גדות ודורון רדעי, אחרי שהחברה לטענתו התחייבה לתת לו הנחה של 30 אג' לליטר בנזין, בעת שהוא מתדלק בתחנות הפנימיות, אך בפועל לטענתנו נתנה לו הנחה של 11 אג' בלבד. הוא טען שההנחה הצטמקה כיוון שניתנה לו ממחירו המרבי של ליטר בנזין, הנמכר בשירות מלא ולא ממחירו של ליטר בנזין הנמכר בשירות עצמי, בו הוא משתמש. במקביל טען כי החברה לא מפרסמת את מחירי הדלק בתחנות הללו. מכאן שהטעתה, התרשלה והתעשרה שלא כדין.

אספקת הדלק בקיבוצים ובמושבים, נעשית על ידי מפתחות אלקטרוניים מקודדים ואישיים הניתנים לתושבי היישובים המתקשרים עם החברה בהסכם. כדי להפעיל תחנת תדלוק פנימית ביישוב כלשהו, חברת אברך-אלון נוהגת לחתום על הסכם עם האגודה השיתופית האחראית על ניהול היישוב, במסגרתו נקבע, על פי רוב, כי לתושבי היישוב שיצטרפו כלקוחות, תינתן הנחה במחירי הדלק. בנוסף, לעיתים ההסכם האישי של תושב אחד, קובע הנחה נוספת מעבר להנחה שמגיעה לו במסגרת ההסכם עם האגודה.

החברה: זה נאמר ללקוחות מראש

החברה טענה בבית-המשפט שהיא מפעילה את התחנות הפנימיות מכוח הסכמים עם האגודות השיתופיות שבשטחיהן הן נמצאות ומתחייבת לתת הנחה מינימלית לתושבי היישוב. היא מנהלת מו"מ פרטני עם כל לקוח על ההנחה שיקבל, בין אם היא זהה להנחה הקבוצתית ובין אם היא נבדלת ממנה. בכל המקרים האלה, כך טענה, סוכן של החברה הסביר ללקוחות כי ההנחה תינתן מהמחיר המלא של דלק בשירות מלא ולא ממחיר של דלק בשירות עצמי.

לעניין אי הצגת המחירים, טענה כי הוראות חוק משק הדלק המחייבות להציג מחירים, לא חלות על תחנות הדלק הפנימיות, כיוון שלא נמכר בהן דלק לציבור הרחב. לפי החברה, לקוחותיה מקבלים מדי חודש חשבונית שבה פירוט מספר הפעמים שתידלקו בחודש, מחיר המחירון ממנו ניתנה ההנחה, ההנחה שניתנה והתשלום הסופי שנגבה בגין כל תדלוק. 

בנוסף טענה כי כדי לבדוק את הטענות בדבר נזקים שנגרמו כביכול לחברי הקבוצה, יש לבחון אם מחיריה גבוהים ממחירים הנגבים בתחנות אחרות. לטענתה, ערכה בדיקה שמוכיחה לרוב שאינם גבוהים. כמו כן גרסה כי ההחלטה לתדלק בתחנה מסוימת, לא קשורה רק למחיר אלא גם לזמינות ונוחות.

למרות טענות אלה החברה החליטה לגשת להליך גישור בפני השופט בדימוס אבי זמיר. הליך זה הוא שהניב הסדר פשרה.

במסגרת ההליך, החברה תפצה את הצרכן שתבע ב-57 אלף שקל ואת באי כוחו ב-375 אלף שקל.