"כאילו לא היה תמרור". כך זוכה נהג מדריסה

נהג מכונית פגע ברוכב אופנוע בצומת סביון והואשם בנהיגה בקלות ראש. אבל עדים שהביא הוכיחו שתמרור זכות קדימה במקום הוסתר מאחורי שיחים

עו"ד ג'ניה גורדוצקיפורסם: 28.04.16 , 07:22

בית המשפט לתעבורה בתל-אביב זיכה לאחרונה נהג שהואשם בדריסת רוכב אופנוע בצומת סביון. זאת לאחר שנקבע שתמרור "תן זכות קדימה" במקום הוסתר מאחורי שיחים, ולכן מדובר בתאונה בלתי נמנעת.

התאונה אירעה באוגוסט 2014 כשהנאשם הגיע לצומת שבו היה מוצב תמרור משולש שמשמעותו "תן זכות קדימה". באותו הזמן התקרב רוכב אופנוע מהכיוון השני ונפגע מהמכונית. המדינה הגישה כתב אישום נגד נהג המכונית בטענה שנהג בקלות ראש כשלא נתן תשומת לב מספקת לדרך, התעלם מהתמרור ונכנס לצומת מבלי לתת זכות קדימה, וכתוצאה מהתנהגותו קרתה התאונה.

בכבישים

הנהגים חגגו בגלל תמרור קלוקל בצומת ג'וליס

עו"ד ליאור ליברמן

בית המשפט ביטל 4 כתבי אישום על מהירות מופרזת בגלל הצבה לא נכונה של תמרור מהירות. המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי. מה נקבע?

הנהגים חגגו בגלל תמרור קלוקל בצומת ג'וליס

הנאשם טען מנגד שהגיע לאסוף חבר שגר באזור, אולם לא הכיר את הצומת ולא ידע שממוקם שם תמרור. לטענתו הוא התקרב לצומת ב-30 קמ"ש, אולם הבחין באופנוע רק כשהיה כבר בתוך הצומת עצמו. לדבריו, הוא לא ראה אותו לפני כן משום שטווח הראייה היה מוגבל מאוד. כשכבר בלם, היה זה מאוחר מדי, והם התנגשו.

בנוסף טען הנאשם שלא ניתן להטיל עליו את האחריות לתאונה, משום שהתמרור לא הותקן בהתאם לתקנות להצבת תמרורים, אלא היה מוסתר באמצעות עצים, וכל נהג שמגיע במהירות המותרת לצומת עלול לפספס אותו.

השופט ישראל ויטלסון זיכה את הנאשם מחמת הספק. הוא התבסס על עדויות וראיות ממקום התאונה – בהן של בוחן התנועה ושני עדי ראייה – שמהן התברר כי כשהנאשם נכנס לצומת היה לו שדה ראייה מזערי "תוך חריגה קיצונית מהנדרש", שאינו עומד בתקנות.

מה גם שאחד העדים סיפר כי ידוע שמי שלא מכיר את הצומת לא מבחין בתמרור המוסתר. אותו עד הוסיף כי לפני התאונה הוא פנה בכתב לרשות המקומית והסב את תשומת לבה לתמרור הבעייתי, אולם היא לא עשתה דבר בעניין.

לאור זאת, ולנוכח קביעת בוחן התנועה, החליט השופט כי לנאשם לא היה זמן תגובה אפקטיבי, ולכן מדובר היה בתאונה "בלתי נמנעת", גם בהנחה שהנאשם נהג במהירות של 45-40 קמ"ש. מהירות זו, קבע השופט, הייתה סבירה במקום שאינו הומה באדם ושאין בו כל הגבלת מהירות ספציפית אחרת.

לפיכך קיבל השופט את טענת הנאשם כי אופן הצבת התמרור היה שגוי, ויש להתייחס אליו כאילו הוא לא כלל לא היה שם.

לאור הנתונים, ציין השופט ויטלסון, לא ניתן לקבוע באופן נחרץ שהנאשם נהג באופן לא סביר או רשלני לפני התאונה.