ריבלין: "אנטישמיות ורדיפת יהודים אינן אופנה חולפת"

71 שנה אחרי תום מלחמת העולם השנייה: במוזיאון "יד ושם" בירושלים התקיימה הערב (ד') העצרת הממלכתית של יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ו, לזכר ששת מיליוני היהודים שנרצחו בין השנים 1933 ל-1945 על ידי הנאצים ועוזריהם. הטקס התקיים במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ניצולי שואה, דור שני ובני משפחותיהם. ynet העביר את העצרת בשידור ישיר.

במהלך העצרת הועלו שש משואות של שורדי שואה: שרה קיין, רוברט טומשוף, יהושע העשיל פריד, יוסף לביא, חיים גרוזביין ולאניה רוזנהוך.

בנאומו התייחס הנשיא ריבלין לסערה בבריטניה סביב שורת התבטאויות אנטי-ישראליות ואנטישמיות של חברי מפלגת הלייבור: "האנטישמיות ורדיפת יהודים אינן אופנה חולפת, כזו שניתן להקל בה ראש. זוהי מחלה כרונית עמוקה וקשה החודרת ללב ההיסטוריה של העמים. עדות לכך אנו מוצאים בקולות העולים גם היום מלב אירופה האחרת, מהשמאל הבריטי ומהימין הקיצוני באירופה המזרחית, באירופה כולה ובחלקים מרכזיים בעולם הערבי. מדינת ישראל תתמודד עם האנטישמיות הזו בכך שתבטיח בראש ובראשונה בית לאומי וצבא יהודי.

"חביב אדם שנברא בצלם. זוהי האמת היהודית, האנושית היסודית ביותר, וזהו גם הנוגדן העמוק ביותר לזוועות השואה, שם היינו אנחנו ובני עמנו, כולנו, לרמש, לנמלה, לתת אדם. אם נרצה ואם לאו - השואה מטילה חובה קשה ואיומה על האומה היהודית בהתנהלותה. השואה גם לעולם תעמיד אותנו העם היהודי, כקטגור נצחי על בימת האנושות. קטגור כנגד האנטישמיות, הגזענות והלאומנות. חביב אדם, כל אדם, שנברא בצלם אלוהים. זוהי חובה קדושה - שהעם היהודי איננו יכול ואיננו רוצה להימלט ממנה בכל זמן, בכל מצב".

(צילום: גיל יוחנן)

הנשיא ריבלין ביד ושם(צילום: גיל יוחנן)

נתניהו בעצרת. אנטישמיות ישנה, אנטישמיות חדשה(צילום: גיל יוחנן)

ריבלין התייחס לראש המוסד לשעבר מאיר דגן, שהלך לעולמו במרס האחרון, שהתקשר אליו ביום הזיכרון לשואה בשנה שעברה: "מאיר סיפר לי על התמונה של סבו, הרב סלושני, בגטו לוקוב בפולין, עטוף בטלית, כורע ברכיו, ידיו מורמות והוא מבוזה ומושפל, שניות אחדות לפני שהוצא להורג בירייה". התמונה הזו, סיפר דגן לריבלין, עברה איתו ממקום למקום ועמדה לנגד עיניו בכל כל פקודה שנתן. הוא סיפר לו שנחרד כאשר גילה שהאנשים שרצחו את סבו, החיילים בתמונה, היו סתם חיילי מילואים. מרביתם אפילו לא היו חברים הנאצית".

הרב ישראל מאיר לאו(צילום: גיל יוחנן)

(צילום: גיל יוחנן)

הנשיא ריבלין סיכם בהתייחסו להווה: "ניצולי השואה החיים בינינו מתמעטים והולכים. השנים הללו הן שעת רצון לערוך חשבון נפש בפניכם. אנחנו חייבים להודות – שגינו. ניצולי השואה לא זכו מעולם לכבוד הראוי להם. גם היום ועד היום מדינת ישראל אינה עושה הכל כדי לדאוג לניצולי השואה".

נתניהו השיב לריבלין בפתח דבריו: "אחינו ואחיותינו, ניצולי השואה. יחד עם רעייתי פגשתי אתכם אתמול בלשכתי. דיברתם בדם לבכם. סיפרתם כיצד בתנאים לא אנושיים שמרתם על צלם אנוש, סיפרתם כיצד דבקתם בחיים וכיצד כאן בישראל יצרתם חיים חדשים. חובתנו לאפשר לכם, לכל ניצולי השואה, לכל שורדיה, להמשיך לחיות את חייכם ברווחה ובכבוד. אדוני הנשיא אתה צודק - במהלך השנים לא עשינו די. אבל בשנים האחרונות הוספנו לכך משאבים ונוסיף עוד מסיבה אחת פשוטה: כי מגיע לכם, בזכות ולא בחסד.

"מה הכשיר את הדרך לשואה? מה שימן את גלגלי מכונת הרצח הנאצית? התשובה היא השקר, התעמולה הנאצית ציירה את היהודים כמקור כל הרוע בעולם: כמרעילי בארות, כטפילים, כאויבי האנושות. ההשמצה קדמה להשמדה. עכשיו הסתה זו מקורה באיסלאם הקיצוני ובעולם הערבי אבל בשנים האחרונות מצטרפת אליה הסתה לא פחות ארסית מן העולם המערבי. חברי פרלמנט בריטים, בכירים בשוודיה, מעצבי דעת קהל בצרפת. אני חייב לומר שהאנטישמיות בימינו מייצרת זיווגים מוזרים.

"הנאצים אמרו 'היהודים אשמים בכל'. האנטישמים של היום אומרים 'ישראל אשמה בכל'. רבים מאבות הציונות האמינו שהשנאה החולנית הזאת ליהודים מקורה במצב יחודי של עמנו, היותנו חסרי בית, מפוזרים בין העמים. הם קיוו שאם ליהודים תהיה מדינה משלהם - השנאה כלפיהם תחלוף מן העולם. לצערי המציאות מוכיחה שהנחה אופטימית זו היתה מוטעית בעליל. פעם היו מי שחשבו שהציונות היא התרופה לאנטישמיות, היום יש מי שמאמינים שהציונות היא הסיבה לאנטישמיות. אלה גם אלה טועים. שנאת היהודים יונקת ממקורות רבים וקדומים ולא בנקל היא תעבור מן העולם. כדי להילחם בה עלינו לעשות שלושה דברים: להילחם בשקר, לבצר את כוחינו, לבנות את מדינתנו".

העצרת ב"יד ושם", הערב(צילום: גיל יוחנן)

השר נפתלי בנט, הערב בתל יצחק(צילום: יאיר שגיא)

בעצרת במכון משואה בתל יצחק אמר שר החינוך נפתלי בנט: "דווקא על רקע הרוחות הרעות הנושבות מחלק ממדינות אירופה חייבים לומר: יש בעולם מי שרוצה אותנו קורבנות עלובים וחלשים, ולא רוצה אותנו חזקים. אנחנו לא נחנך את העולם לא להיות אנטישמי. אנחנו לא נכריח את העולם לאהוב אותנו. אבל, וזה אבל גדול, הפעם אנחנו נשארים בחיים. כי הפעם, האנטישמיות נתקלת בקיר ברזל של מדינת ישראל ובה יהודים חזקים ברוחם, בטוחים בעצמם, ובעלי כוח מגן".

מחר: צפירה ב-10:00 בבוקר

מחר ימשכו אירועי יום הזיכרון, שיעמוד השנה בסימן המאבק על שמירת רוח האדם בשואה. ב-10:00 בבוקר תושמע צפירת דומיה בת שתי דקות.

ביד ושם ייערך לאחר הצפירה טקס הנחת הזרים למרגלות האנדרטה למרד גטו ורשה, וישתתפו בו הנשיא ריבלין, ראש הממשלה נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, הרמטכ"ל גדי איזנקוט, המפכ"ל אוני אלשיך, ומשלחות מרחבי הארץ ומחו"ל.

בשעות הצהרים תערך ביד ושם פעילות מיוחדת לקהל הרחב תחת הכותרת "מאחורי הקלעים", ובמסגרתה תתאפשר לציבור המבקרים בהר הזיכרון הזדמנות להכיר את עבודת הארגון בגוף ראשון באמצעות סדרת מפגשים עם מומחי יד ושם שיחשפו לקהל מסמכים, תעודות, יצירות, חפצים ועוד שאינם מוצגים לציבור ביום יום.