תבע מאשתו 60 אלף שקל כי עיכבה את הגט

גבר דרש בבית המשפט פיצוי על חמישה חודשים שבהם דחתה אשתו לשעבר את הגירושים. אבל השופט מחמוד שדאפנה קבע: זה פרק זמן סביר

עו"ד אופק תבורפורסם: 16.05.16 , 23:18

בית המשפט לענייני משפחה בטבריה דחה לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש גבר נגד אשתו לשעבר בטענה שעיכבה את גירושיהם ושיקרה כשהתלוננה שתקף אותה. השופט מחמוד שדאפנה קבע שעיכוב הגירושים היה לתקופה סבירה, ושלא היה לשון הרע בתלונה שהגישה במשטרה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בתביעת פיצויים על סך כ-60 אלף שקל טען הבעל כי במשך ארבע השנים שקדמו לגירושין נמנעה האישה מלקיים עמו יחסי אישות, לא ניקתה ולא בישלה, סירבה להביא עמו ילדים נוספים והם "חגגו את חגי ישראל בנפרד". הוא הגיש תביעת גירושים לבית הדין הרבני אך בדיון שנערך ביולי 2015 סירבה האישה לקבל את הגט תוך "שימוש לרעה בהליכי משפט", וניאותה לקבל את הגט רק חמישה חודשים לאחר מכן.

גירושים

תבעה את בעלה: אני רוצה חצי מהדירה שירשת

עו"ד מיכל ברנקין

במהלך נישואים חתמו בני זוג על שני הסכמי ממון. לאחר שהתגרשו ניסתה האישה לחלק את הרכוש שלהם. בית המשפט נזף בה על התנהלותה

תבעה את בעלה: אני רוצה חצי מהדירה שירשת

לדבריו האישה הגישה נגדו תלונת שווא במשטרה על תקיפה, איומים ופגיעה ברכוש, ודרש פיצוי בגין הוצאת לשון הרע. לדבריו, התיק נגדו נסגר אך במהלך החקירה הוא הורחק מעירו, נשלח למעצר בית בבית הוריו, נשקו האישי הוחרם והוא הועבר לתפקיד אחר תוך פגיעה בפרנסתו.

האישה טענה מנגד כי מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית שמטרתה להתיש אותה. לדבריה, היא רצתה יותר מכל להתגרש, אך עד למועד הדיון שנקבע בבית הדין לא הוסדרו כל ענייני הגירושין ולכן ביקשה לדחות את מתן הגט.

ביחס לטענת לשון הרע טענה הנתבעת כי התלונה הייתה אמיתית וסיפרה כי במהלך חייהם המשותפים נהג התובע לאיים ולקלל אותה בלי הרף, שבר כלים במטבח והתנתק ממשפחתה בחגים על מנת לבודד אותה. היא הוסיפה שהשכנים הם אלה שהזמינו שוטרים לאחר ששמעו את התובע צורח עליה.

התנהלות סבירה ולגיטימית

השופט מחמוד שדאפנה ציין כי סרבנות גט היא "תופעה כואבת אשר משתמשת בחירותו ובכבודו של האדם ככלי מיקוח וניגוח בידי מי שהיה עד לא מזמן האדם הקרוב ביותר לניזוק", ולכן היא עשויה לשמש עילה לפסיקת פיצויים.

הוא ציין כי בעבר הכירו בתי המשפט בזכות זו לפיצויים רק במקרים שבהם חייב בית הדין הרבני את אחד מבעלי הדין לתת או לקבל גט. בשלב מאוחר יותר חל שינוי בגישה זו וכיום ניתן לפסוק פיצוי לגבר או אישה מסורבי גט גם בטרם ניתן "חיוב גט" כלפי הצד השני בבית הדין הרבני.

עם זאת נקבע שבמקרה זה האישה לא פעלה כ"סרבנית גט" שכן מועד הגירושין נדחה על ידה בחמישה חודשים בלבד על מנת לאפשר דיון בענייני הרכוש והמשמורת ומדובר בהתנהלות "סבירה ולגיטימית".

באשר לעילת לשון הרע הסביר השופט כי הגשת תלונה במשטרה יכולה אמנם להיחשב כהוצאת דיבה, אך לנפגע עומדת הגנת "תום הלב" במקרים שבהם הוא האמין בנכונות המידע שמסר למשטרה. בנסיבות אלה התרשם השופט כי הגשת התלונה נעשתה על ידי הנתבעת מתוך רצון כן להגן על עצמה מפני אלימות התובע. לפיכך דחה השופט את התביעה וחייב את התובע בהוצאות של 6,000 שקל.