הצהרת שאתה יהודי? שלם מזונות כמו יהודי
אזרח ונצואלה שעבר גיור ועלה לארץ דרש להפחית את המזונות שלו בטענה שאין להחיל עליו את הדין היהודי. השופטים נזפו בו: טיעון חסר תום לב
בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור של אזרח ונצואלה שעבר גיור רפורמי, אבל דרש להפחית את המזונות שנפסקו לו אחרי גירושיו בטענה שאין להחיל עליו את הדין היהודי.
לפני כשנתיים הם התגרשו ב"גט לחומרא". בשל ספקות לגבי הגיור, הדיינים הכניסו את השניים לרשימת "מעוכבי חיתון" וציינו כי "במידה שירצו להתחתן אחר כך, יצטרכו להוכיח את יהדותם".
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נתפס עם חצי קילו קנאביס – וההרשעה בוטלה
- תבע מאשתו 60 אלף שקל כי עיכבה את הגט
- העלילו אונס על שכן - וישלמו לו 75 אלף שקל
- הלו, זה השיר שלי! האם יתוקן חוק המבצעים?
המערער ואשתו התחתנו בוונצואלה בשנת 2000 ונולדו להם ארבע בנות. ב-2005 הם עברו שם גיור רפורמי. שנה לאחר מכן הם עלו לישראל, נרשמו כיהודים במרשם האוכלוסין, וכיום הם עובדים במשק בית. לאחר שיחסיהם נקלעו למשבר הגישה האישה תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ, וכן תביעת גירושין בבית הדין הרבני בפתח תקווה.
אלוהים שלי
התאסלם והתחרט - צריך השבה ליהדות
עו"ד מורן בריק מילר
גבר גרוש שהכיר אישה מוסלמית הסכים להמיר את דתו כדי להתחתן איתה. לאחר שהתגרש וטען "פעלתי בפזיזות", קבע ביה"ד הרבני שעליו לבצע הליך נוסף
בית המשפט למשפחה קבע 4,400 שקל מזונות ומדור לארבע הבנות, וציין כי החיוב הוא מכוח הדין היהודי, וזאת לנוכח הצהרת הבעל עצמו. הבעל ערער לבית המשפט המחוזי בלוד וטען שאין להחיל עליו את הדין היהודי, כיוון שגיור רפורמי אינו מוכר לצורך ענייני המעמד האישי המצויים בסמכות בית הדין הרבני.
משכך, לשיטתו, צריך היה לחייב אותו במזונות בהתאם לדין האזרחי, שלפיו שני ההורים חולקים את חיוב המזונות ביחס להכנסותיהם ומבלי להתחשב במשמורת, כך שסכום המזונות הנכון במקרה שלו הוא 2,200 שקל.
אבל השופטים - אב בית הדין ד"ר אחיקם סטולר, מיכל ברנט וצבי ויצמן – סברו שאין צורך להיכנס לסוגיות הרגישות והסבוכות של מיהו יהודי, וסיווג מעמדו ודינו האישי של מי שהתגייר בגיור רפורמי בחו"ל לצורך חיובו במזונות ילדיו. הם הבהירו כי "גם לפי הדין הקתולי עיקר חובת המזונות נופלת לשכמו של האב, כאשר המבחן לקביעת שיעור המזונות הינו מבחן ההשתכרות בפועל וכן מבחן של שמירה על איכות חייו של הילד".
הם הציגו נימוק נוסף והוא חוסר תום הלב של הבעל, שמצד אחד רוצה ליהנות מיהדותו לעניין חוק השבות וזכויות קליטה בארץ, ומצד שני טוען שאינו יהודי כשזה מגיע למזונות. "יד ימין טוענת 'יהודי', וביד שמאל מבקש המערער להיוותר 'בגויותו'. אין כל סיבה ועילה לכך שבית המשפט ייעתר לטיעון חסר תום לב שכזה", כתבו.
"יש לומר, אפוא, כי המערער מושתק מלטעון כי אינו יהודי בבקשו להימנע מחובותיו ככזה, שעה שטען ליהדותו על מנת לזכות בזכויות ובהטבות שעומדות לו בשל כך מכוחו של הדין".
בתוך כך, לאחר שעיינו בתלושי המשכורת של המערער, השופטים החליטו להפחית את סכום המזונות ל-4,000 שקל, על מנת להתיר בידיו סכום שישמש למחייתו שלו.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער: עו"ד איתי גור מטעם הסיוע המשפטי
- ב"כ המשיבה: עו"ד מירה מרום מטעם הסיוע המשפטי
- עו"ד הילה גורן עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
מומלצים