מנהיג מרכז-ימין שפוי
התפטרות יעלון הנעלב הובילה לתדהמה בקריה. בהמשך יבחר בדרך חדשה כדי לכבוש את מחנה המרכז-ימין. על העקרונות שהובילו להתפטרות, התפיסה המדינית (נגד מדינה פלסטינית), הערכית (נגד שחרור שליט) - והאפשרויות של "אחרון המפא"יניקים"
כפי שהצהיר בנאום ההתפטרות בקריה, יעלון לא ויתר על שאיפותיו הפוליטיות. אפשר להניח שהוא עדיין שואף להיות ראש ממשלה, וכמי שרגיל לרוץ למרחקים ארוכים, הוא לא ממהר. הוא לוקח היום פסק זמן מהחיים הפוליטיים כדי לעשות הערכת מצב, לברור בין בעלי הברית הפוטנציאליים וללכת עמם בצורה מתוכננת וסדירה לכיבוש מקום בראש מחנה המרכז-ימין השפוי, אם תרצו - בין מפא"י ההיסטורית הפרגמטיסטית והליכוד בהנהגתו של מנחם בגין.
בוגי עצמו הגדיר את עצמו פעם כאחרון המפא"יניקים, אנשי ה"עוד דונם ועוד עז", אבל זה לא יקשה עליו לחבור לליכודניקים הוותיקים שדוגלים בארץ ישראל השלמה מתוך אידיאולוגיה, כמו למשל גדעון סער, משה כחלון ואחרים. ספק אם יעלון יחבור למפלגת העבודה וסביר שהוא יעדיף לחבור ל"ליכוד ב'", פחות מתלהם ופחות פופוליסטי מהליכוד בהנהגת נתניהו.
במונחי הפוליטיקה הישראלית, יעלון הוא איש ימין מובהק, ולכן חבירה לשמאל אינה אופציה בשבילו. יעלון מתנגד לנסיגה משטחים, שנותנת לתפיסתו רוח גבית לתקווה של הערבים לחסל את מדינת ישראל באמצעות התשה מתמדת, אחרי שנואשו מלחסל אותנו באמצעות מלחמות סדורות וצבאות מדינתיים. כך כתב בספרו וכך הוא מאמין גם היום, שהנסיגות מלבנון ב-2000 ומרצועת עזה ב-2005 היו שגיאות היסטוריות שהביאו עלינו את חיזבאללה ואת חמאס ואת הרקטות.
יעלון גם מתנגד למדינה פלסטינית. "כל הסיפור הזה של שתי מדינות לשני עמים הוא לא מעשי, כי לא ניתן היום להפריד את יהודה ושומרון מישראל מכל היבט שהוא - כלכלי, תחבורתי וביטחוני. ולכן, מאחר שזה לא מעשי, צריך לשאוף רק לשפר את איכות החיים של הפלסטינים ואת הממשל העצמי שלהם ולהפחית ככל האפשר את סממני הכיבוש שמעודדים אצלם את הטרור", אמר בוגי במפגש סגור, וזוהי כל התורה כולה מבחינתו.
עדכון לתפיסת בן-גוריון
לתפיסה הזו היו כמה מסקנות ברמה הביטחונית. 1. לישראל חייב להיות חופש פעולה בכניסה מודיעינית ומבצעית לשטחי יהודה ושומרון, כולל כניסות לערים הפלסטיניות לצרכי סיכול טרור. 2. צה"ל יהיה נוכח לאורך גבול הירדן לפחות עד שתוסר סכנת האסלאם הסלאפי הג'יאהדיסטי במדינות הערביות שממזרח ומדרום לה. 3. ככל שיוגבר הסיכול על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים, כך ימעיט צה"ל להיכנס לריכוזי האוכלוסין הפלסטינים שבשטחי A ו-B.
על עקרונות אלה אין לוותר בשום אופן, טוען שר הביטחון הפורש, אבל באותה נשימה הוא אומר שצריך לעשות הכל כדי למנוע פגיעה במרקם החיים של האוכלוסייה הפלסטינית שאינה נוטלת חלק פעיל בטרור. צריך במידת האפשר לפגוע נקודתית ולסכל את הטרור אך מבלי לנקוט בפעולות ענישה סביבתיות שיקוממו את כל האוכלוסייה נגדנו, כך נהג בגל הטרור הנוכחי.
בהמשך לכך, יעלון - בתוכנית האחרונה שפרסם, רק אמש - ביקש להגדיל את מכסות הפועלים שמורשים לעבוד בישראל. על כך גם המליצו בצה"ל ובשב"כ, מכיוון שהפועלים מתרחקים מהטרור.
ביחס לעזה גורס יעלון שהנסיגה משם הייתה טעות והיא שהביאה להקמת חמאס, אבל כרגע צריך לקבל את שלטון חמאס כרע הכרחי, כיוון שכל האלטרנטיבות גרועות יותר, ולנסות לשפר את החיים לתושבים ככל הניתן. ביחס לרקטות ולפיגועים היוצאים מפעם לפעם מהרצועה, יעלון ממשיך את מדיניותם של קודמיו, שמגיבים בפגיעה בחמאס הריבון. עקרון דומה יישם גם בצפון, בגבול סוריה ובגבול לבנון. המטרה היא לתחזק את ההרתעה ולהבהיר שלכל פגיעה בריבונות ישראל או באזרחיה יש מחיר.
במישור האסטרטגי הייתה ליעלון מדיניות ברורה, שהיא עדכון של תפיסת הביטחון הבן-גוריוניסטית: יש להימנע ממלחמות במדינת האפשר ויש לשאוף למרווחי זמן ארוכים ככל האפשר בין העימותים. עיקרון נוסף: לא יוצאים למלחמה גדולה כדי למנוע התעצמות האויב, אבל מחבלים בה באמצעות מבצעים חשאיים במסגרת המב"ם – המערכה שבין המלחמות.
עוד עיקרון של יעלון, שהדבקות בו הובילה לסערה הפוליטית שבסופה ההתפטרות, הוא שצה"ל חייב לדבוק בערכי לחימה ומוסר אוניברסליים כדי לשמר את המוטיבציה של הלוחמים והמפקדים - זו שנובעת מאמונה בחזון הציוני ובצדקת הדרך בהגשמתו. כך אמורה, לתפיסתו, להישמר הלגיטימציה הבינלאומית לפעולת צה"ל. הלגיטימציה הזו נחוצה במיוחד למלחמה הבאה בצפון מול חיזבאללה והאיראניים. יעלון דוגל בתגובה חסרת פרופורציות על מטחי טילים ורקטות, תוך מאמץ כן למנוע פגיעה בלא-מעורבים.
"אין משחררים שבוי יותר משווי דמו"
מרכיב נוסף בתפיסת הביטחון של יעלון הם שלושת הקווים האדומים שהוא מציג בפני איראן-אסד-חיזבאללה, וגם בפני דאעש וג'בהת א-נוסרה הסונים הקיצוניים:
א. מניעת נשק וחימוש איכותיים שיאפשרו לארגוני הגרילה והטרור להסב אבדות כבדות לאזרחי ישראל, או שיגבילו את יכולות צה"ל לפגוע במרכזי החוזק והכוח של האויב.
ב. כל חדירה לשטח ישראל, פגיעה בריבונותה או פגיעה בעורף הישראלי תיענש בצורה קשה, אפילו אם מדובר בזליגה לא מתוכננת כתוצאה מהקרבות הפנימיים בסוריה.
ג. מניעת התחמשות ושימוש אויבי ישראל בנשק כימי וביולוגי.
נזכיר גם ששר הביטחון המתפטר התנגד לשחרור גלעד שליט. לטענתו כל כניעה לתביעות ארגוני הטרור מביאה עלינו חטיפות נוספות ומהווה רוח גבית לטרור. "אין משחררים שבוי יותר משווי דמו", מצטט בוגי שוב ושוב.
תורת הביטחון של שר הביטחון הפורש הוצבה בשיתוף פעולה עם בכירי צה"ל והיא מעידה על ההרמוניה הפרודוקטיבית ששררה בתקופתו בין הדרג הצבאי והמדיני, בניגוד לתקופת ברק כשר הביטחון ואשכנזי כרמטכ"ל. גם בכירי צה"ל שעבדו תחתיו מעידים שבוגי היה פתוח לרעיונות, עמד על דעתו והתווכח, אך בשום פנים לא ניסה להיות רמטכ"ל-על המכתיב לצבא את השיטות המבצעיות.
לכן, כך אפשר להעריך במידה רבה של ביטחון, שוררת היום תדהמה בקריה. לא רק בקומה ה-14, אלא גם במקומות אחרים שבהם מנסים הקצינים להבין מה צופן להם העתיד כשיתפוס ליברמן את מקומו של יעלון.
שר הביטחון היוצא היה ברור מאוד ביעדים שהציב לצה"ל, בחופש הפעולה והתמרון שהיה לכפופים לו וגם במגבלות שהוטלו עליהם. יעלון שנא עמימות ומי שעבד עמו ידע בברור מה הוא רוצה בלי קריצת עין ובלי רמיזות. בהירות המדיניות, גם לצה"ל וגם לאויבי ישראל, לא רק מרתיעה, אלא גם מונעת הסתבכויות כתוצאה מחוסר הבנה. את זה צריך לשמר.
לפנייה לכתב/ת 
