"חוקות הגויים": די למנהג הדלקת המדורות
למנהג המדורות אין כל טעם ביהדות, אבל יש לו ריח: שרוף. מדי שנה נפגעים אנשים במהלך החגיגות, וחולים וקשישים לא יכולים לצאת מהבית. וזה עוד לפני שדיברנו על דעתו של רשב"י אודות המנהגים שהתפתחו סביב קברו. יהודים, מאיפה הבאתם את זה?
ישנם שני ימים מיוחדים בלוח השנה העברי – ימים שבהם נוהגים מנהגים רבים שמקורם לא ברור. הראשון הוא שמחת תורה – "תשיעי של סוכות" בחו"ל, על שלל מנהגיו שהתפתחו במהלך הדורות. היום השני הוא ל"ג בעומר.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ולמרות שמובאים בראשונים כמה טעמים לחגיגה ביום הזה, נראה כי הם באים להצדיק בדיעבד את החגיגות שכבר התפתחו. אז נוהגים קצת מנהגי שמחה, שלא להתענות ולא לומר תחנון, ולפי חלק מהמנהגים מפסיקים גם את מנהגי האבלות של ספירת העומר, אולם למנהג המדורות אין טעם אך יש ריח – ריח של שרוף.
עוד ל"ג בעומר בערוץ היהדות :
בחנו את עצמכם: מה אתם יודעים על ל"ג בעומר ?
לפי גורמים חרדים מסוימים, הצפירה ביום השואה וביום הזיכרון מוגדרת "חוקות הגויים". אינני מכיר מדינות רבות בעולם שבכל שנה עוצרות את החיים לדקה או שתיים, אבל דווקא הדלקת מדורות כמנהג עממי נהוגה בעשרות מקומות.
כלל הלכתי גדול: אסור להסתכן
בערך "מדורה" בוויקיפדיה באנגלית (bonfire) מפורטים כעשרים מנהגי פולקלור של הדלקת מדורות. גם
ביהדות יש מקור קדום לכך - בהדלקת המשואות לציון הכרזת החודש, אולם בוודאי שאין זה המקור לל"ג בעומר.
ולמרות שמנהג המדורות נהג בעולם הרבה לפני אימוצו בתרבות היהודית / ישראלית, לא שמעתי דעות שמנהג זה הוא "הליכה בחוקות הגויים". ההיפך, רבנים גדולים וחשובים משתתפים בהדלקה, אף על פי שאין בכך שום מצווה, לא נפסק שיש לנהוג כן בשום ספר הלכה, ולמעשה אין טעם ומקור ברורים למנהג זה.
גם אם לא נאמץ את טענת "חוקות הגויים", ניתן למצוא סיבות אחרות למה דווקא כדאי לבטל, או לפחות לצמצם מאוד את הדלקת המדורות בל"ג בעומר.
אחד הכללים המופרים במדורות אלו הוא הכלל "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", וההנחיה ההלכתית שאותה מרבים לצטט (אך מתעלמים ממנה לחלוטין כאן): "סכנתא חמירתא מאיסורא". הדלקת המדורות מסוכנת לאנשים, וכוחות הכיבוי וההצלה יעידו על עשרות מדורות שהם צריכים לכבות מדי שנה.
נזק סביבתי אדיר
להדלקת המדורות משתמשים בכמויות גדולות של חומרי הדלקה, והיא גורמת נזק אדיר לסביבה. לא רק עצים נשרפים, אלא חומרי פלסטיק, פורמייקה, MDF, קלקרים ובעצם מה לא. לא רק רמות הפחמן עולות, גם כמות החלקיקים הרעילים עולה.
ישראל מתייחדת לעומת שאר העולם, ביום אחד בשנה עם אפס תנועה בכבישים - יום כיפור. השוואת נתוני זיהום האוויר בין יום הכיפורים ליום רגיל, ובין יום רגיל לל"ג בעומר, מדגימות קפיצות עצומות: ביום כיפור חלה ירידה של 98% בזיהום האוויר, ואילו בל"ג בעומר חלה עלייה של פי 10-18 ברמות הזיהום. לחולי אסטמה, מבוגרים ואפילו תינוקות זה ערב שבו הם אינם יכולים לצאת מהבית.
גם מי שאינם חולים, נחשפים לרעלים ולחלקיקים קטנים בשהייה ליד המדורה. חלקיקים זעירים אלה נכנסים לגוף, ואינם יכולים לצאת ממנו. הצטברותם מזיקה לטווח הארוך. איסוף העצים כרוך בפעולות גניבה וגזל (מעצים ומשטחים באתרי בנייה - ועד לעגלות סופר), ובפציעות מהעץ וממסמרים חלודים.
אם רק רשב"י היה יודע
ומעל כל אלה - ההילולה הגדולה במירון, שגדלה וגדלה וכיום כרוכה במאות נפגעים מדי שנה, המפונים לטיפול רפואי. ועוד לא הזכרנו את תאונות הדרכים, ואת הדוחק הלא סביר של מאות-אלפי האנשים במקום קטן כל כך וללא דרכי הגעה ופינוי נאותות. מדובר בפצצת זמן.
וכל זה בשביל מה? ההילולה היא לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי, מגדולי התנאים וחכמי ישראל. אני מרשה לעצמי להניח, על סמך סיפורי התלמוד על רשב"י, שדעתו שלו עצמו לא הייתה נוחה מהמנהגים בציון קברו - לא אלה של ל"ג בעומר, ולא אלה של כל השנה.
הציון מהווה מקור לא אכזב לשרלטנים ולאוחזי עיניים המנצלים את המקום לעשיית רווחים. דעתו של
רשב"י הייתה לא מתפשרת וקיצונית, והקשר שלו לאש דווקא ברור, שהרי בצאתו מהמערה שרף כמעט את כל מה שראה עד כדי כך שהיה עלול העולם להיחרב.
אני מציאותי. חגיגות ל"ג בעומר יימשכו, מנהגים עממיים משתרשים ואין דרך לבטלם. מנהגי ישראל בכלל קודש הם, ובמסורת העממית יש דברים יפים רבים. נראה שכמות העולים למירון רק תמשיך לגדול. אבל בתחום המדורות אולי אפשר לאט-לאט לצמצם את הנזקים ההיקפיים.
הסבירו לילדים שאין טעם וצורך לנהל תחרות של מי המדורה הגדולה יותר, שאפשר לחגוג סביב מדורה צנועה, שיש לבחור רק קרשים בלבד ללא ציפויים, שאפשר לאחד כמה מדורות למדורה קטנה, ובקיצור - שאפשר לחגוג גם בלי להזיק.
- גדי איידלהייט כותב מאמרי אקטואליה ופרשת שבוע