בית הדין: גבר מכה הוא נחש שאסור לגור איתו

20 שנה סבלה אישה מבעל אלים ומכור לאלכוהול. אלא שההלכה לא מקלה בעניין חיוב בגט, והדיינים נאלצו להתפלפל עד שהורו על גירושים

עו"ד נוריאל סייגפורסם: 05.06.16 , 22:07

השאלה אם בית הדין הרבני יכול לחייב בעל אלים בגט עוד לא הוכרעה ברמה ההלכתית. לאחרונה ניגשו דייני בית הדין הרבני בחיפה לדון בסוגיה, במסגרת תביעת גירושים שהגישה אישה אמיצה שסבלה לאורך 20 שנה מאלימות קשה שבמסגרתן גם הייתה קורבן לניסיון רצח.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

תסקירי הרווחה העידו על אלימות מתמשכת וקשה מצד הבעל כלפי אשתו – שניהם עולים מאתיופיה שנישאו בשידוך לפני כ-20 שנה, כשהאישה הייתה קטינה. האלימות הגופנית והנפשית התרחשה לנגד עיני ארבעת הילדים המשותפים. גם כשהאישה הצליחה להרים את ראשה ולהיפרד, מיד חזרה הביתה לשלום בית אך בעלה חזר לסורו. המצב הגיע לשיאו בנובמבר 2013: בעודו שיכור חנק אותה הבעל והיא ניצלה ממוות רק בעזרת השכנים והילדים ששמעו את הצרחות.

אישום

עונש קל לגבר שהכה את אשתו כי חיללה שבת

עו"ד חגית הלוי

בעל סטר לאשתו ואיים עליה "את נכנסת לסטטיסטיקה" כי ערכה שיחת טלפון בשבת. שופטת ביטלה את הרשעתו והטילה עליו עבודות שירות

עונש קל לגבר שהכה את אשתו כי חיללה שבת

האישה אזרה אומץ והגישה התלונה במשטרה על ניסיון רצח, ונגד הבעל נפתחו הליכים פליליים. לפני כשנתיים הוא שוחרר ממעצר, הורחק מביתו ועבר לגור בבית אביו. בזמן הזה הגישה האישה תביעת גירושים.

תסקיר שירותי הרווחה לא הותיר מקום לספק בדבר הסכנה הצפויה לאישה אם בעלה יחזור הביתה. נכתב כי הוא אלכוהוליסט, "בעל מסוכנות גבוהה, בעיות אלימות ובעיות שליטה על כעסים", ולא ניתן לסמוך על הבטחותיו לשנות את דרכו. אלא שהבעל התעקש על שלום בית, ועל כן נדרש בית הדין לבחון אם במצב כזה ניתן לחייבו או לכפות עליו גט.

אב בית הדין הרב דניאל אדרי, הרב בן ציון הכהן רבין והרב אלעד עלי הפרידו בין שתי עילות הגירושים האפשריות במקרה הנוכחי: הראשונה, חיוב בגט בשל הכאת האישה והטלת מורא ופחד. השנייה: כפיית גט בשל ניסיון הרצח בעת שכרות (כפייה היא סעד חזק יותר מ"חיוב", שכן הוא מהווה מעין מסלול מהיר להטלת צווי הגבלה על הבעל).

הדיינים סקרו את עמדות פוסקי ההלכה בכל אחת מהעילות והגיעו למסקנה כי בשלב הזה כל שניתן הוא לחייב את הבעל בגט. לגבי האלימות נפסק כי הבעל לא מקיים כלפי האישה את החובה "לכבדה יותר מגופו" ולא לצער אותה. הדיינים ציטטו את פוסקי ההלכה שקבעו כי החיים בפחד מתמיד מפני הכאה הם חיי ייסורים חמורים ממיתה.

בנוסף נקבע כי במצב כזה, כשהאישה רואה בבעלה אדם עוין, הוא נחשב נחש ש"אין לדור עמו בכפיפה אחת". החיים בתחושה שהאישה כל הזמן צריכה להיזהר מבעלה אינם חיים נורמליים "ואישה ניתנה לחיים ולא לצער", פסקו הדיינים. הם הוסיפו כי חיי האישה בצל הפחד והדאגה עלולים לפגוע בבריאותה, ומכאן שיש לחייב את הבעל בגט ובכתובה.

באשר לניסיון הרצח, הרבנים התייחסו בעיקר לכך שהוא נבע מהשכרות, שנחשבת למום. עם זאת, מאחר שלא ידועה רמת ההתמכרות של הבעל ואם הוא יכול להיגמל – לא ברור אם ניתן לכפות עליו את הגט. ואולם, לכל הפחות יש עילה לחיוב.

בסופו של דבר, הבעל חויב בגט, ואם יסרב, בית הדין הודיע שיבדוק אפשרות להוצאת צווי הגבלה.