הפסד לעיריית ת"א: בת 85 לא תפונה מהדירה

העירייה טענה שחברה מסחרית חייבת חצי מיליון ש' ארנונה, ודרשה לפנות אלמנה שהתגוררה בשכירות בנכס של החברה. זה לא הצליח לה

עו"ד גיא אבידןפורסם: 10.06.16 , 09:03

אלמנה בת 85 כמעט איבדה את דירתה השכורה בעקבות הליכי גבייה לא חוקיים של עיריית תל אביב: בית המשפט לעניינים מנהליים קבע לאחרונה שהעירייה "הלבישה" חובות ארנונה של כחצי מיליון שקל על מי שמעולם לא החזיקה בנכס שצבר אותם.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-2013 החלה עיריית תל אביב בהליכי פינוי נגד הקשישה המתגוררת בשכירות בדירה בנתניה. טענת העירייה הייתה שבעלת הדירה – חברה בשם "אלימאל" – חייבת לה יותר מחצי מיליון שקל עבור ארנונה של פאב שהפעילה ברחוב המסגר בתל אביב. אלא שהחברה, שבעליה שוהים בחו"ל זה שנים, התעקשה שמעולם לא הפעילה פאב ברחוב המסגר או קיבלה דרישות לתשלום ארנונה על נכס כזה.

תביעה

כך "הלבישה" עיריית ת"א חוב על תושב תמים

עו"ד רועי צרפתי

במסגרת ביקורת בקיוסק נמצא סרט קופה על שם שוכר מתחילת העשור הקודם. זה הספיק לעירייה כדי לדרוש ממנו 66 אלף שקל על חוב ארנונה

כך "הלבישה" עיריית ת"א חוב על תושב תמים

תכתובות בין עורכי הדין של הצדדים לא נשאו פרי. עורך דין מטעם העירייה התעקש שהחברה החזיקה בנכס במסגר בשנים 2000-1998 ולא שילמה ארנונה, והקשישה צריכה לשלם את המחיר. בתגובה עתרה "אלימאל" לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב עם שתי טענות: הראשונה שמעולם לא החזיקה בנכס, והשנייה שהחובות התיישנו.

העירייה התעקשה שהחברה נרשמה כמחזיקה בנכס בהתאם לדיווח טלפוני שהתקבל ב-1999. במקום גם נערכו כמה ביקורים שהוכיחו לטענתה שהחברה כן פעלה בנכס. העירייה הוסיפה שפעלה לגביית החוב, אולם תביעה שהגישה נמחקה מאחר שלא הצליחה לאתר את בעלי החברה, ורק ב-2013 התוודעה בפעם הראשונה לקיומה של הדירה בנתניה.

אלא שהעירייה לא שכנעה את השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן. היא בחנה אם מלכתחילה הייתה לעירייה סמכות להעביר את חוב הארנונה על שם החברה, וקבעה: משלא התקבלה אצלה הודעה בכתב מבעל הנכס או מהמחזיק הקודם, העירייה לא הייתה רשאית לשנות את רישום המחזיקים.

השופטת הדגישה כי העיריה רשאית לשנות רישום מחזיקים ללא ראיה בכתב רק כשיש בידיה "תשתית עובדתית ראויה", כלומר נתונים רלוונטיים, אמינים ומשמעותיים, במיוחד כשהמעשה עלול לפגוע בזכויות אדם ולהותיר אלמנה קשישה ללא קורת גג.

בפסק הדין צוין שחברת "אלימאל" הצליחה לסדוק את גרסת העירייה בכמה אופנים. ראשית, הרישום נערך על סמך הודעה בעל פה, ולא נתמך במסמך כתוב. שנית, היא לא הצליחה להביא ראיות המוכיחות כי הצהרותיו של בעל הנכס "מבוססות במציאות". מעבר לזה, החברה הציגה אישור מרואה החשבון שלה המעיד על כך שמעולם לא ניהלה פאב ברחוב המסגר.

כל אלה מעידים ש"רישום העותרת לא נעשה על בסיס עובדתי ראוי, ועל כן נעשה שלא כדין", פסקה השופטת.

אף שניתן היה לקבל את העתירה כבר בשלב הזה, הבהירה השופטת אגמון גונן שהיא מקבלת גם את העילה השנייה - שהחוב התיישן – שכן העירייה לא פעלה לאיתור המחזיקה לאורך שנים. בסיכומו של דבר העתירה התקבלה במלואה ועיריית תל אביב חויבה בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין של 15 אלף שקל.