מי לוקח? / גמר ה-NBA על שולחן הניתוחים
סדרת הגמר תוכרע לפנות בוקר (ב' 03.00) בקליפורניה במשחק השביעי בין גולדן סטייט לקליבלנד. פרשני ידיעות אחרונות ו-ynet ספורט מגישים: חמש סיבות לכך שהווריורס יגנו על תארם, ועוד חמש לכך שהקאבס ייקחו את כל הקופה
למה גולדן סטייט? (יאיר קטן)
בגלל הספלאש בראדרס. פה ושם אפשר לנצח את סטפן קרי וקליי תומפסון כשהם טובים, אבל לא כל הזמן. ואחרי הפתיחה הגרועה שלהם בסדרת הגמר, הם התחילו להיכנס לעניינים. קרי רשם 16 נקודות בממוצע בשלושת המשחקים הראשונים, עם 10 שלשות בסך הכל. בשלושת האחרונים הוא השתדרג ל־31 ו־18. תומפסון פתח עם 9 ו־10 בשניים משלושת הראשונים, ומאז לא יורד מ־25. הם מגיעים למשחק האחרון מאוכזבים, אבל במומנטום חיובי.
בגלל הביתיות. למרות שבפלייאוף גולדן סטייט ספגה את אותו מספר הפסדים באולמה כמו בכל העונה הסדירה, עדיין מדובר בארבעה בלבד – שניים מתוך 41 לאורך השנה, שניים מ־13 בתקופת ההכרעה. קליבלנד הצליחה לעשות את זה פעם אחת בסדרה הזו, אבל הייתה זקוקה למופע משותף של פעם בדור מצד שני הסופרסטארים שלה. יכול להיות שבעידן המודרני הביתיות כבר פחות משמעותית, ועדיין, ברגע שמארחת צוברת כל כך הרבה תנופה במגרשה הביתי, השחקנים מרגישים שם כמו גיבורי־על. אי־אפשר לזלזל בכך.
בגלל הספסל. לטיירון לו אין על מי לסמוך פרט לשלושה שחקנים ועוד שלושה חצאים: לברון ג'יימס, קיירי ארווינג וטריסטן תומפסון נפלאים, ג'יי.אר סמית' וקווין לאב הפכפכים יותר מסתיו ישראלי וריצ'רד ג'פרסון שנאלץ לשחק יותר דקות מהרצוי.
קינג ג'יימס ינקום?
גבר בעולם של ילדים קטנים / סיכום משחק 6
שרון דוידוביץ'
זה לא גמר גדול, אבל קיבלנו בדיוק מה שאנחנו צריכים: מצד אחד – טוענת לכתר "הקבוצה הגדולה בהיסטוריה" נלחמת על חייה. בצד השני – שחקן באחת ההופעות הגדולות אי פעם, נלחם על המורשת שלו. ורק אל תדברו על השיפוט, בבקשה
בגלל הסגנון. העובדה שכמעט כל המשחקים בסדרה היו חד־צדדיים יצרה מצב בו גולדן סטייט נאלצה יותר מפעם אחת לרדוף אחרי קליבלנד ולנסות לסגור פיגור עצום, מה שדירדר אותה לשיטה מכוערת של זריקת שלשות מוגזמת. אבל בסופו של דבר, גולדן סטייט אוהבת ויודעת לשחק כדורסל איכותי יותר מאשר קליבלנד, שהצליחה בסדרה הזו בעיקר בגלל מופעים אישיים ברמה הגבוהה ביותר. אם היא תהיה רגועה מספיק, השיטה הזו יכולה להתגבר על כל כוכב.
דריימונד גרין. לא שוכח ולא סולח
למה קליבלנד? (שרון דוידוביץ')
בגלל לברון ג'יימס. לא משנה כיצד תסתיים הסדרה, מהגמר של 2016 ניקח דבר אחד – את ההופעה של לברון ג'יימס. אחרי שנה עמוסת סקנדלים, לברון חזר לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – להיות הכדורסלן הטוב בעולם. הוא מוביל את שתי הקבוצות בקטגוריות הנקודות, ריבאונדים, אסיסטים, חסימות וחטיפות הוא קלע פעמיים ברציפות 41 נקודות, כולל ב־101:115 במשחק השישי. עכשיו רק צריך לחזור לתקופה ההיא, פעם, שהשחקן הטוב בעולם גם היה לוקח אליפות, גם אם זו לא הקבוצה הטובה בעולם.
בגלל קינג ג'יימס. 13 שנות קריירה מונחות הלילה על כף המאזניים. 2 ניצחונות בלבד לעומת 5 הפסדים, זו הסטטיסטיקה שתהדהד במקרה של הפסד. לא יזכרו שכבר שנה חמישית הוא השחקן הכי טוב בסדרת גמר, שבשנתיים האחרונות זה בקבוצה פחות טובה ועם הופעות ג'ורדניות. למרות האיבה כלפיו, ניצחון אמור להכניס אותו ישירות לטופ 10, אולי אפילו לטופ 6 של הטובים בכל הזמנים. ומגיע לו להיות שם.
בגלל קיירי ארווינג. סדרות גמר מקבעות תדמית לקריירות שלמות. ארווינג הצליח במו ידיו לשנות בסדרה הזו את ההסתכלות כלפיו. משחקן מוכשר אבל אוברייטד, לכזה שמזכיר במובן מסוים את אלן אייברסון עם כמה הופעות אולד־סקול.
בגלל העיר. לא משנה כמה אתם שונאים את לברון, או כועסים על הקאבלירס, דווקא עם ישראל, שתמיד ידע אכזבות ספורטיביות עם תחושות של "כמעט", צריך להזדהות עם העיר קליבלנד. אחד מקהלי הספורט החמים והייחודים בארה"ב לא זכה לראות אליפות באחד מ־4 הענפים המובילים מאז 1964. קליבלנד תזכה כי מגיע לה קצת נחת.
בגלל הסיפור. רק שתי קבוצות בהיסטוריה של הגמרים חזרו מפיגור 3:1 ל־3:3. האחרונה הייתה לפני 50 שנה. אף קבוצה מעולם לא ניצחה בסדרת גמר לאחר שפיגרה 3:1. קחו את זה, תוסיפו את הדרמה של המשחקים האחרונים, תתבלו עם רכבת ההרים של קליבלנד בשנים האחרונות – לברון עוזב, לברון חוזר, בלאט בא, גמר עם פציעות, בלאט מפוטר במאזן מצוין, ביקורות, קאמבק בגמר, הופעת ענק של לברון – וקיבלתם בדיוק את מה שאמריקה אוהבת. סיפור. כזה שנזכור הרבה זמן.
לברון ג'יימס וסטף קרי
צילום: EPA
מומלצים