קשישים תבעו: רישום הערת אזהרה בדיור מוגן

36 דיירים ב"מגדלי הים התיכון נורדיה" הפקידו כ-2 מיליון שקל עבור יחידות הדיור. אבל בחוזה דרשה החברה את הזכות לעשות עסקאות בדירותיהם

עו"ד יגאל קלדרוןפורסם: 27.06.16 , 21:56

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן לאחרונה במחלוקת בין חברת הדיור המוגן היוקרתית "מגדלי הים התיכון נורדיה" לבין הקשישים המתגוררים בפרויקט, סביב השאלה למי יש שליטה על רישום ומחיקת הערות האזהרה על הדירות. השופטת דפנה אבניאלי דנה בסעיפים השנויים במחלוקת בהסכם מול הדיירים ומצאה את שביל הביניים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

36 הדיירים ב"מגדלי הים התיכון" במושב הפקידו ב-2010 כשני מיליון שקל כל אחד בידי החברה, בתמורה לזכות להשתמש ביחידת דיור ולקבל את השירותים הנלווים הנוספים שמציע הדיור המוגן. בנוסף נקבע כי הדיירים ישלמו דמי אחזקה חודשיים. את סכום הפיקדון אמורים הם או יורשיהם לקבל חזרה, ללא ריבית, בתום ההסכם או עם מות הדייר.

תביעה

האחים, ירושת הדירות ותרגיל המסים שכשל

עו"ד שלומי ברנע

הורים שהלכו לעולמם השאירו לילדיהם דירה וחצי. השלושה החליטו לשנות את חלוקת הירושה ולהערים על רשויות המס. התרמית נחשפה בביהמ"ש

האחים, ירושת הדירות ותרגיל המסים שכשל

הדיירים ציינו כי לפי ההסכם יש להם זכות לרשום הערת אזהרה על יחידת הדיור כדי להבטיח את זכותם לגור ביחידה ולקבל חזרה את הפיקדון. עם זאת, הוראה אחרת בהסכם קובעת כי על אף הערת האזהרה, החברה יכולה לעשות עסקאות ביחידת הדיור שלהם (כמו למכור או לשעבד אותן), בכפוף לכך שזכות השימוש שלהם ביחידה תישמר.

לטענת הדיירים, בשל הוראה זו סירב הרשם לרשום הערת אזהרה לטובתם והם חויבו לקבל לשם כך את הסכמת החברה, ולכן הגישו את התביעה. הם הוסיפו שהחברה השאירה בידיה את השליטה המוחלטת על מחיקת הערות האזהרה, ונקבע כי היא יכולה לעשות כן על פי שיקול דעתה הבלעדי. לטענתם הוראות אלה מסכנות את כספי הפיקדון שלהם, מגבילות את זכותם להשתמש ביחידת הדיור ומצמצמות את האפקטיביות של הערת האזהרה.

החברה טענה מנגד שההסכם לא מונע מהדיירים לרשום עצמאית את הערות האזהרה. כמו כן, ההוראה המאפשרת לה לעשות עסקאות בנכס אינה מקפחת, שכן היא כפופה לכך שזכות הדיירים להשתמש ביחידה תישמר. בנוגע למחיקת ההערות טענה החברה כי הדיירים חתמו על ההסכם לאחר משא ומתן עמם. עם זאת, ולפנים משורת הדין, החברה הסכימה שימונה עורך דין משותף לטיפול במחיקת ההערות.

לא תלויים ברצונה הטוב

השופטת ד"ר דפנה אבניאלי ציינה כי על הדיירים לא חל "חוק הדיור המוגן", כיוון שנחקק ב-2012, אך ניתן להחיל על המקרה את "כוונת המחוקק" להגן על כספם של קשישים העוברים לדיור מוגן. לדבריה, רישום הערת האזהרה נועד להגן הן על זכותם של הדיירים לגור ביחידה והן על זכותם או זכות יורשיהם לקבל את הפיקדון חזרה. זכות הדיירים לרשום הערה אינה תלויה ב"רצונה הטוב" של החברה, אלא בחוק המקרקעין עצמו, ולכן הרשם חייב לרשום את הערת האזהרה לטובתם.

היא ציינה שהערת האזהרה מונעת ביצוע עסקאות בנכס, ולכן אין כל משמעות להוראת ההסכם המתירה לחברה למכור או לשעבד את יחידות הדיור. עם זאת השופטת קיבלה את עמדת החברה לעניין מחיקת הערות האזהרה. לדבריה, לשון ההסכם ברורה והדיירים לא הוכיחו כי חתימת ההסכם נכפתה עליהם.

השופטת אבניאלי הבהירה שהקביעה שהמחיקה תיעשה על ידי החברה בלבד היא הגיונית לנוכח ריבוי הדיירים. בנוסף, ההסכם מבטיח שההערות לא תימחקנה אלא לאחר שיובטחו כספי הדיירים באמצעות מנגנון נאמנות.

לנוכח הסכמת החברה למנגנון משותף, קבעה השופטת כי הצדדים יוכלו למנות עורך דין לטפל במחיקת ההערות. היא הבהירה כי ביחס לרישום ההערות – הדיירים יכולים לרשום אותן עצמאית או באמצעות החברה, לפי בחירתם.