שתף קטע נבחר
 

חוויה מטלטלת בפריים טיים של ישראל

הפרסומת של "המשביר לצרכן" בגמר היורו לא הייתה גימיק שיווקי או תקלה בשיבוץ הפרסומת, אלא חלק מאסטרטגיה פרסומית חדשה של הרשת, המעוניינת לפנות לכשני מיליון לקוחות פוטנציאלים - ערבים אזרחי ישראל - ואף לעשות זאת בשפתם

איזה ערב שמח זה היה לאוהדים של פורטוגל וכמה כאב הלב על אוהדי צרפת. אך לא פחות מכך גם על אוהדי הכדורגל בישראל, שהתכנסו השבוע לצפות בגמר היורו, שייזכר כמשחק מתיש ומורט עצבים באופן מיוחד, אך לא רק בגלל התפקוד הצולע של השחקנים וההארכה המתישה. בעבור מרבית הקהל הישראלי ייזכר גמר זה גם בשל החוויה המטלטלת והלא נעימה שתפסה צופים ישראלים רבים נדהמים בסלוני בתיהם חסרי אונים אל מול עיני ילדיהם.

 

עוד בערוץ הדעות:

החלופה הראויה לחזקת הגיל הרך

אסור למנוע מח"כים לעתור לבג"ץ

ברגותי אינו איש שלום

לא ל"חוק הצביעות"

 

הצופה הממוצע, שציפה - כרגיל במשחקי כדורגל - לפרסומות סקסיסטיות - לבירה ולג'יפים, הופתע לגלות כי האקרים מזרח-תיכוניים השתלטו על מסך ערוץ 2 והשתילו בו למשך מספר שניות (ארוך כמו הנצח) סרטון מפחיד שבו מככבת אישה ערבייה עם כיסוי על הראש, שנופפה בסירים ומחבתות והסבירה ליהודים איך תעשה מהם מרק. טעים.

 

מי ששרד את האירוע יוצא הדופן בפריים טיים של ישראל וצפה בסרטון עד הסוף, גילה כי מדובר בפרסומת של רשת "המשביר לצרכן". מתברר כי לא מדובר בגימיק שיווקי או תקלה בשיבוץ, אלא חלק מאסטרטגיה פרסומית חדשה של הרשת, המעוניינת לפנות לכשני מיליון לקוחות פוטנציאלים ערבים אזרחי ישראל ואף לעשות זאת בשפתם, זאת המוגדרת על פי חוק כשפה רשמית בישראל, אם במקרה שכחתם.

 

למעשה, מדובר בהחלטה הגיונית, נבונה שלא אמורה באמת להפתיע אף אחד. הרי, כל מי שיסתובב בסניפי הרשת ברחבי הארץ יגלה "ייצוג הולם" לאזרחים הערבים בקרב הלקוחות. אז למה שייצוג זה לא יבוא לידי ביטוי גם במדיניות הפרסומית שלה על מנת לחזר אחר הציבור הערבי, המהווה כמעט חמישית מאזרחי המדינה? אין ספק כי המוטיבציה כאן היא כלכלית ומסחרית לחלוטין. "המשביר לצרכן" הבינה כי פנייה לקהל הערבי משתלמת. הוא עובד, הוא מתפרנס - והוא צורך. במוקדם או במאוחר גם שאר החברות הגדולות במשק יבינו זאת (כפי שכבר הבינו בנק ישראל ומשרד האוצר בפעולותיהם השונות לשילוב האזרחים הערבים במשק).

 

אך האזרחים הערבים - כיחידים וכקבוצה - אינם כוח צרכני בלבד, ואי אפשר לתלוש אותם מהקשרם ומזהותם הלאומית והאזרחית. בשל כך היתה לתשדיר התקדימי הזה משמעות וחשיבות נוספת, החורגת מגבולות עולם השיווק והצרכנות, כפי שראינו בתגובות הרבות (חיוביות ושליליות) שהגיעו בעקבות הסרטון. הנוכחות של השפה הערבית בפריים טיים הטלוויזיוני ובמרחב הציבורי בכלל היא עדיין אירוע נדיר מדי. המסר העולה ממנה הוא ברור וחשוב מאין כמוהו - ערבית אינה שפה זרה או עוינת, אלא חלק מהנוף והאקלים של הארץ והמדינה הזו. הערבית, היא שפתו של מיעוט לאומי שאינו מוכן עוד להשלים עם הדרתו.

 

כשנגיע ליום שבו אזרחים ערבים ושפה ערבית יהיו חלק טבעי ואינטגרלי מהפריים טיים ברדיו ובטלוויזיה (גם בתוכניות עצמן כמרואיינים מומחים ולא רק בפרסומות), בכריזה של רכבת ישראל ובאולם הנוסעים בנתב"ג, בשילוט והשירות בבתי החולים ובאמצעי הלימוד והתוכן באוניברסיטאות, כך גם הסיכוי ששני העמים החיים בארץ הזו יוכלו להתקדם יחד בבניית חברה משותפת שפניה לשלום, צדק ושיתוף פעולה ולא רק לעימות וקרע מתמשך. ממש כך.

 

המדינה הקטנה הזו, המתגאה בהיותה מעצמה טכנולוגית וכלכלית, רעדה השבוע משידורו של הסרטון בשפה הערבית, וזו אולי סיבה מוצדקת לחייך, אך גם להירגע ולהרגיע. אמנם באיחור ניכר, אך מהיום ניתן להקדיש מקום לשפה הערבית במרחב הציבורי ושום אסון לא יכה בנו. זה בדוק.

 

הכותבים מנהלים את הפעילות הציבורית והתקשורתית של עמותת סיכוי בערבית ובעברית

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עמותת סיכוי
אמג'ד שביטה
צילום: עמותת סיכוי
צילום: עמותת סיכוי
עידן רינג
צילום: עמותת סיכוי
מומלצים