צמרת האוצר נעדרה, הדיון על התקציב הדו-שנתי נדחה

בהעדרה של צמרת האוצר מוועדת הכספים ושל רוב נציגי הקואליציה, נמנע היום (ד') היו"ר ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לאשר לקריאה שנייה ושלישית את החוק הקובע כי גם התקציב הבא יהיה דו-שנתי לשנים 2017/18. הוא נאלץ לדחות לשבוע הבא את השלמת הדיון וההצבעה בהצעת הממשלה, לקראת אישורה הסופי במליאת הכנסת, המתוכנן להתקיים עד סוף החודש.

מדובר במקרה חריג בכנסת, שבו בדיון תקציבי עקרוני, ועוד בסדר גודל של 403 מיליארד שקל, נציגי הממשלה יהיו רק פקידים מדרג ב' ולא במעמד שר האוצר או לפחות של סגן השר, המנכ"ל או ראש אגף התקציבים. לא השתתף בדיון אפילו מרכז הקואליציה בוועדה, ח"כ מיקי זוהר-מכלוף (ליכוד). הוא קפץ רק לשעה קלה, לקראת סוף הדיון ולא תרם לו דבר. מהקואליציה נכחו בו רק הח"כים עודד פורר מישראל ביתנו ורחל עזריה מסיעת כולנו של השר כחלון.

סגנית ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, יעל מבורך, היא זו שהציגה את הצעת החוק רק בתמצית הטכנית של ביצועו בפועל (נוהל כמעט זהה ומוכר שנהוג לגבי כל תקציב שנתי). היא לא התמודדה עם הביקורת הקשה והמהותית של נציגי האופוזיציה שנותרה תלויה באוויר ללא מענה מוסמך. היו"ר גפני נאלץ לבקש מהאוצר להציג תשובות מפורטות בדיון הבא, לפני ההצבעה, שיהיו מספקות גם בעל ניסיון כמוהו שעבר 5 תקציבים דו שנתיים

הוראת שעה זמנית

חוק התקציב הדו-שנתי הבא יהיה כקודמיו בגדר הוראת שעה זמנית למשך תקופתו עד סוף 2018. גפני תהה איך ניתן יהיה לעדכן אותו בהתאם למצב המשק בארץ ובעולם. מבורך השיבה: "אם נרצה שינויים נדבר אתכם".

ח"כ אילן ברושי (המחנה הציוני) ביקש להורות בחוק לקיים דיון מעקב חצי שנתי אחר ביצועו. "כך נוכל לשלוט בו ולאתר תקלות וכישלונות", אמר ולא ידע שחוק כזה כבר קיים 20 שנה, אבל כל ראשי הוועדה מאז התעלמו ממנו.

ברושי מחה: "מה שחסר לנו הם יעדי התקציב ותכנית העבודה של הממשלה. התקציב הוא לא רק אוסף מספרים. אנחנו בית הנבחרים ולא בית הגזברים. האוצר הוא המקום הכי רגיש במשק שמתנהל בעריצות השר תחת פקידים המתישים אותו, ואחריותנו למנוע זאת. אנחנו רוצים חוות דעת משפטית שתבהיר לנו את גבולות השר, כך שהביקורת שלנו תתמקד ישר במקבלי ההחלטות".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) סגן שר האוצר הקודם: "זו הפעם החמישית שבתקציב דו שנתי הממשלה פוגעת בחוק יסוד שאין בו כיסוי להוראת שעה. היא מאפשרת לממשלה לעקוף את ועדת הכספים ולהעביר בהצעות אוטומטיות במליאה העברות ושינויים בתקציב ללא אישור הוועדה".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה: "התקציב הדו-שנתי הוא ביזוי הכנסת שלא קיים בשום מקום בעולם. הוא מבטא רק רצון להישרדות של הממשלה בלי לפתור בעיות".

היועץ המשפטי של האוצר עו"ד אסי מסינג, הגיב: "בחוק החדש נשמר המנגנון הרגיל של אומדן התחזיות לשמירת האיזון, וככל שיהיו פערים במהלך השנתיים יהיה טייס אוטומטי לכיסוי הגרעון, בהפחתת הרזרבה השמורה להתאמת תקציב 2018 לנסיבות של 2017. מה שבטוח – לקראת סוף 2018 תוגש הצעת תקציב ל-2019 שתעבור לכל המאוחר עד 31.3 של 2019, אחרת הכנסת מתפזרת ומקדימים את הבחירות".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) השיב: "2019 היא בלאו הכי שנת בחירות וספק אם בסוף 2018 יהיה ניתן בכלל לאשר את התקציב הבא. גם בחוק הזה נשמר הנוהל הרגיל, כי בשנה שנפתחת ללא תקציב מאושר הממשלה מתנהלת על מנות חודשיות של התקציב הקודם. התוצאה תהיה שבגלל הבחירות, לאורך כל 2019 מנהלת המדינה תהיה בפועל החשבת הכללית באוצר". גם היו"ר גפני היה שותף לדאגת רוזנטל, וח"כ לוי הזהיר כי "זה יהיה אסון למדינה".

ח"כ זוהר, רכז הקואליציה אמר בסיכום: "לאופוזיציה קל לבקר. בפועל ועדת הכספים תוכל להמשיך לבצע שינויים בתקציב גם בשנתיים הבאות כדי למנוע פגיעות במשק. בעלי עסקים גדולים אמרו שדווקא התקציב הדו שנתי טוב לישראל ,ומכל מקום היתרונות עולות על החסרונות".

גפני וחברי הוועדה קבלו את הצעת ח"כ פורר לפיה הממשלה תגיש בסוף 2017 תקציב התאמות ל-2018 שיובא לאישור ועדת הכספים והמליאה בנוהל רגיל. אם יאושר, הוא יהפוך להיות חלק מהתקציב השנתי, אחרת יישאר על כנו התקציב הדו שנתי כפי שאושר מלכתחילה.